ההסכם בין משרדי האוצר והביטחון יחסוך מאות מיליוני ש' בשנה

השינויים בהסכם הסופי הוכנסו לבקשת החשכ"לית והממונה על השכר באוצר ■ בין היתר תופחת פנסיית הגישור ל-12 אלף שקל בחודש בממוצע

כחלון / צילום: יונתן בלום
כחלון / צילום: יונתן בלום

משרדי האוצר והביטחון חתמו על הנוסח הסופי של הסכם תקציב הביטחון לאחר שהוכנסו שינויים במספר סעיפים מרכזיים. ההסכם נחתם לאחר ששר האוצר, משה כחלון ושר הביטחון לשעבר, משה יעלון, הסכימו בלחיצת יד על השינויים המרכזיים.

על נוסח ההסכם הסופי חתמו מנכ"ל האוצר - שי באב"ד, מנכ"ל משרד הביטחון - דן הראל, הממונה על התקציבים - אמיר לוי, סגן הרמטכ"ל - האלוף יאיר גולן ומ"מ הממונה על השכר באוצר - יוסי כהן.

ההסכם נחתם ביום חמישי שעבר ביומו האחרון של הראל בתפקיד ויום לפני שמשה יעלון הודיע על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. בעקבות החתימה תוגש לממשלה הצעת החלטה, שתכלול את שינויי החקיקה המתחייבים כדי ליישם את ההסכם.

מסתמן ששינוי החקיקה הנדרשים יוגשו במסגרת חוק ההסדרים. ההסכם אינו מסדיר את סוגיית יישום המלצות ועדת גורן לרפורמה באגף השיקום - ונושא זה ממתין החלטותיו של שר הביטחון הנכנס אביגדור ליברמן.

באוצר מעריכים כי יישום השינויים יחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים מדי שנה ויאפשר לצה"ל להשתמש בסכומים אחרים שיתפנו לצורך פעילויות חיוניות להתעצמות הצבא. השינויים הוכנסו בעקבות הערות החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, והממונה על השכר היוצא, קובי אמסלם. השניים, שזעמו על כך שלא שותפו במו"מ לקראת חתימת הסיכום בדצמבר 2015, הגישו רשימה של כ-100 הערות לנוסח הסיכום, שלא פורסם עד היום במלואו לציבור.

השינוי המרכזי הראשון שהוכנס להסכם שנחתם הוא התחייבות של משרד הביטחון להוריד את גובה פנסיית הגישור הממוצעת ל-12 אלף שקל בחודש, תוך 7-9 שנים. פנסיית הגישור משולמת לקצינים ונגדים הפורשים מהצבא בגיל הפרישה מיום פרישתם ועד הגעתם לגיל הפרישה בחוק (67 לגברים ו-62 לנשים). גיל הפרישה העומד כיום בממוצע על 47 אמור לרדת ל-42 לקצינים ולעלות ל-53 לנגדים. פנסיית הגישור הממוצעת שמקבלים כיום קצינים ונגדים עומדת על 17-18 אלף שקל חודש. צה"ל טוען שיצליח להוריד את גמלת הגישור הממוצעת ל-12 אלף שקל בעקבות תהליך של הצערת הצבא והורדת גיל הפרישה לקבע מ-47 ל-42 - תהליך שיבשיל רק בעוד שבע שנים.

ההסכם קובע כי החל משנת 2023, האוצר יפקח על עמידת צה"ל בגובה הגמלה הממוצעת שנקבע (כאמור 12 אלף שקל) - אם הצבא יעמוד במשך שנתיים בהתחייבות יחוקקו שר האוצר ושר הביטחון את ההסדר כהוראת קבע. מצד שני, אם מערכת הביטחון לא תעמוד במשך שנתיים ברציפות בהתחייבות, יוכל שר האוצר לגבש הסדר חלופי לפנסיית הגישור שיהיה על דעתו בלבד. ההסכם אינו קובע תקרה גלובלית לעלות הכוללת של פנסיית הגישור, כדי שלא לתמרץ את צה"ל להוציא לפרישה קצינים לפני שיגיעו לגיל הזכאות לפנסיית גישור, כדי להוריד את ההוצאה הכוללת על פנסיית גישור.

השינוי המרכזי השני נוגע למענק 12 המשכורות שהובטח לפושים לקבע במסגרת הסכם מ-2008 כפיצוי על המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. השינוי קובע כי המענק יבוטל בתנאי שיובטח לפורשים כי הגמלה שלהם לא תפתח מהגמלה שהיו צפויים לקבל אילו היו פורשים בפנסיה תקציבית. על מנת לוודא זאת, תיערך לכל פורש בדיקה אקטוארית שתבחן את גובה הגמלה העתידית בשתי הדרכים. החישוב ייעשה על ידי מערכת הביטחון וייבדק על ידי החשבת הכללית. מאחר שלפי התחשיבים באוצר גמלה הפנסיה הצוברת גבוהה בכל המקרים מגמלת הפנסיה התקציבית (גם ללא מענק 12 המשכורות) - צפוי השינוי הזה לחסוך למדינה את מלוא תשלום מענקי 12 המשכורות - בסכום כולל של כרבע מיליארד שקל לשנה.

השינוי המרכזי השלישי שהוכנס להסכם הסופי לעומת סיכום הביניים הוא קביעת תקרה של חצי מיליון שקל למענק הפרישה שיקבלו קצינים שיפרשו מצה"ל בגיל 35. בסיכום הביניים נקבע כי תתווסף תחנת יציאה חדשה משירות הקבע בגיל 35 ובה יפרשו כשליש ממשרתי הקבע - פורשים אלה לא יהיו זכאים לפנסיית גישור ויקבלו במקומה מענק פרישה. הצבא דרש שגובה מענק הפרישה הממוצע יהיה חצי מיליון שקל. ההנחה היא שחלק ניכר מהמענקים יהיו נמוכים מחצי מיליון שקלים כיון שמשרתי קבע ששירתו שירות קרבי אמורים לקבל תוספת לעומת משרתי קבע ששירותם לא היה קרבי.

בנוסף סוכם על מערכת מידע משותפת לאוצר ולמשרד הביטחון שתפעל באוצר כדי למנוע מצב שבו יחידות שונות באוצר מקבלות נתונים שונים.

האוצר: חשיפת הסיכום תפגע במו"מ

למרות חתימת ההסכם הסופי ביניהם לפני שבוע ממשיכים באוצר לטעון כי חשיפת מסמך סיכום ההבנות "תפגע במשא ומתן בין הצדדים אשר טרם הושלם". "גלובס", כלי תקשורת נוספים ועמותת "הצלחה" פנו לשני המשרדים בדרישה לחשוף את הסיכום התקציבי המקורי בין מנכ"לי האוצר ומשרד הביטחון מ-24 בנובמבר, שכולל 15 עמודים ונספחים.

במכתב תשובה שהעבירה בתחילת השבוע הממונה על חופש המידע באוצר, אנט קליימן, ליועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו"ד אלעד מן, טוענת קליימן כי פרסום הסיכום הוא בבחינת "מידע שעשוי לשבש את תפקודה של הרשות" וזאת כיון שלטענתה "המשא ומתן בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון ממשיך להתגבש. משכך, פרסום כלל הפרטים שמפורטים בסיכום, עוד בטרם הסתיים המשא ומתן בין הצדדים, עלול להוביל להאטת המשא ומתן ואף לסיכולו ובכך לשבש את תפקודה התקין של הרשות".

מן אמר בתגובה ל"גלובס", כי "תשובת האוצר לבקשת העיון החוזר שלנו היא לכל הפחות תמוהה. אם כבר הושג הסכם בין האוצר לביטחון בנוגע לתקציב עד 2020, לא ברור כיצד חשיפת הסיכום החתום תפריע למשא ומתן. מעבר לכך - האופן שבו פעל האוצר במסירת המידע שכבר נמסר אודות הסיכום אינו תואם את הדין. במקום למסור את המסמכים המקוריים תוך ביצוע ההשחרות הנחוצות, יצרו כאן מסמך סיכום חדש שאינו מאפשר לראות את היקף ההסכמות וכמות המידע שנותר חסוי. אנחנו עומדים על מסירת ההסכם המקורי תוך ביצוע ההשחרות שהאוצר סבור שיש לבצע וככל שהמידע לא יימסר כעת, משנחתם ההסכם, נעתור לבית משפט כדי שיורה לעשות זאת".