"אצל אורנשטיין כנשיא המחוזי לא יהיו שופטים פרימדונות"

לפני כמה חודשים הגיעו הצדדים בתיק הפירוק של חברת סאני תקשורת, שהייתה בבעלות איש-העסקים אילן בן-דב, אל אולמו של שופט ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין. הרגשות סערו ועורכי-הדין התפרצו זה לדברי זה במשך דקות ארוכות, ולא אפשרו לשופט אורנשטיין לנהל את הדיון. בשלב מסוים, איבד השופט המנומס את סבלנותו, הרים את קולו, ואמר: "אם עוד פעם אתם מתפרצים, אני קובע את הדיון לעוד חצי שנה".

כל הנוכחים בדיון השתתקו, ושקט השתרר באולם. מאותו רגע ואילך התנהל הדיון בדרך מכובדת, וללא הפרעות. אף אחד לא פקפק בכך שהאיום של אורנשטיין אינו אמיתי או איום-סרק.

הבחירה ביום שישי האחרון (27.5.16) באורנשטיין לנשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, במקומה של הנשיאה הפורשת לגמלאות דבורה ברלינר, לא הפתיעה. מראשית התמודדותו על התפקיד, מול הקולגות, השופטים דליה גנות, דוד רוזן, וישעיהו שנלר, היה די ברור שאורנשטיין הוא המועמד המוביל, ואולי גם הטבעי ביותר לתפקיד החשוב.

אופיו החברותי אך הבלתי מתפשר, שיעור הקומה המשפטי, יחסיו הטובים עם הרוב המוחלט של עמיתיו לביהמ"ש המחוזי הגדול בארץ, ועוד תכונות, הביאו לכך שאורנשטיין ניצח בהתמודדות על התפקיד החשוב. מלבד השופט דוד רוזן ששמו מוכר לרבים בישראל, בזכות ניהול "תיק הולילנד" המורכב, ושליחתם לכלא של "גיבורי" הפרשה, ובהם רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, השופט אורנשטיין הוא בין המוכרים ביותר לציבור מבין המתמודדים.

התרעות נגד "שומרי-הסף" של החברות שקרסו

לפני כשלוש שנים ירש אורנשטיין את מקומה המכובד של השופטת ורדה אלשיך, כראש מחלקת הכינוסים והפירוקים בבית-המשפט התל-אביבי. מאז, ובעצם עוד לפני כן, התחוללו באולמו של אורנשטיין כמה מהדרמות המשפטיות הגדולות והמתוקשרות של השנים האחרונות. בין היתר, הוא ניהל את הדיון בהסדר הנושים של קונצרן אי.די.בי, שתחת פטישו של אורנשטיין, עבר מידי בעל-השליטה נוחי דנקנר לידי אנשי-העסקים אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה בינואר 2014.

אורנשטיין דן גם בהסדר של חברת "אלביט-הדמיה", שבמהלכו הורה על פינוי הבעלים, מוטי זיסר, מביתו. אורנשטיין טיפל בפירוק של חברת ההיי-טק אלווריון; בכינוס הנכסים של חברת "מודו", שבשליטת דב מודן; אורנשטיין הורה על מאסרו של אלי רייפמן בפרשת אמבלייז; דן בפשיטת-הרגל של ערן מזרחי שכונה, "מיידוף הישראלי"; בהליך הקפאת-הליכים של חברת צ. לנדאו; בהסדר הנושים של רשת האופנה סיגל דקל; בתיקים של "החברה הסקוטית למשקאות"; "קמור-רכב"; קריסת אורבנקורפ; בתיק איש-העסקים פושט-הרגל, יוסף גרינפלד, בתיק רוביקון ועוד ועוד.

בשבועות ובחודשים האחרונים מטפל אורנשטיין בשני תיקים גדולים נוספים, שמושכים תשומת-לב ציבורית רחבה. תיק הפירוק של "אור סיטי נדל"ן" של היזמת החשודה בפלילים, ענבל אור; ותיק הקפאת-ההליכים של חברת "אדמה" של היזם אורן קובי.

בשני המקרים, פועל אורנשטיין ביד קשה ומטפל באופן נחרץ בשני היזמים שחשודים כי פעלו לפחות על הגבול האפור מול לקוחותיהם, תוך שאינו חוסך בדיונים גערות והתרעות, גם מ"שומרי-הסף" - רואי-החשבון ועוה"ד של החברות שקרסו בקול גדול, והותירו מאחוריהן שובל ארוך של נפגעים.

לפני כ-4 שנים, ב-5 בפברואר 2012, התרחש באולמו של אורנשטיין אירוע דרמטי קשה לכל שופט ואדם. באותו בוקר, אמור היה אורנשטיין לנהל דיון בתיק פשיטת-רגל שהגישה רשות המסים נגד איש-העסקים דוד דודאי, גרושה של כוכבת התוכנית "מעושרות", אתי דודאי.

דודאי, שהיה במצב נפשי קשה, אמר בתחילת הדיון, "אני מרגיש לא טוב. אין לי כסף לשלם שכר-טרחה לעורך-דין. אני נמצא בטירוף, שלא יכול לצאת ממנו", ואז התמוטט באולם בית-המשפט מול עיניו הנדהמות של אורנשטיין, שהזעיק מיד את משמר בתי-המשפט ואת אנשי מגן-דוד-אדום. מאמצי ההחייאה לא הועילו, ודודאי מת. המקרה הדרמטי הזה מלווה וילווה את אורנשטיין, כנראה, עד יומו האחרון על כס המשפט.

לעזור לאיש הקטן

עלייתו של אורנשטיין לפסגת ההיררכיה בביהמ"ש התל-אביבי, הייתה מהירה מאוד. רק לפני 6.5 שנים, באוקטובר 2009, הוא מונה לשופט ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, והיום הוא כבר נשיאו. קודם לכן, הוא כיהן במשך 6 שנים כשופט בבית-משפט השלום בפתח-תקווה, וכרשם בבית-המשפט המחוזי. לפני שפנה לשפיטה, עבד אורנשטיין במשך שנים כמתמחה, כעורך-דין, וכשותף במשרד עוה"ד של יוסי שגב, המתמחה בדיני חדלות-פירעון.

עו"ד שגב אמר אתמול (א') ל"גלובס" כי "המינוי של איתן לנשיא הוא מאוד ראוי בעיניי. איתן הוא האיש הנכון במקום הנכון. אני מכיר אותו מאז שהיה מתמחה אצלי, ואחר-כך כעורך-דין ושותף, וגם כמנהל המשרד; ולמען האמת הוא תמיד, מהיום הראשון, התנהג כשופט. גם כשייצג לקוח, הוא תמיד ראה את שני הצדדים, ולכן לא הופתעתי כשהוא אמר לי שהחליט ללכת להיות שופט. תמיד ידעתי שזה המקום הנכון עבורו. תכונה בולטת נוספת שלו - הוא ישר כמו סרגל. הכוונה היא שלא רק שהוא לא משקר ולא גונב, אלא שהוא גם לא עושה אינטריגות".

- נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב הוא גם מנהל אחראי על שאר השופטים. מה מכשיר את אורנשטיין לכך?

שגב: "יש לו יכולת ארגונית יוצאת דופן. כשניהל את המשרד שלי, הוא ניהל עשרות עורכי-דין, מתמחים ועובדים, והיה מוציא מאנשים, עם כל הלב, את המקסימום. הוא ידע לנהל הכול עם לב, בצחוק, בשמחה ובדיבור. אנשים הקשיבו לו, והוא ידע להוציא מהם ברוח נעימה את הטוב ביותר, וגם לחסל את הפיגורים שהצטברו במשרד".

- באחד הראיונות שלך בעבר אמרת שאורנשטיין צריך להתמנות לבית-המשפט העליון.

"זה עדיין אפשרי. אבל אני חושב שתפקיד הנשיא הוא יותר חשוב משופט בביהמ"ש העליון. ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב הוא המקום שכל חיי הכלכלה של ישראל, וגם תיקים פליליים חמורים, מתנקזים אליו. אורנשטיין ינהל אותו ויהיה אחראי על ניתוב התיקים לשופטים על-פי כישוריהם ואופיים, על ניהול המערכת, על מניעת פיגורים, על היחס אל ציבור המתדיינים.

"אני בטוח, שאיתן יעשה בית-משפט אחר. הוא אדם מאוד חברותי וחברתי, ואני צופה שהכיוון שהוא יוליך את ביהמ"ש יהיה יותר אנושי מהיום. רואים שאורנשטיין מנסה בעבודתו לעזור לאנשים הקטנים. הגישה שלו בתיקי הפירוק והכינוס שהוא מנהל, יותר אנושית. זוהי גישה שחושבת קודם כול על האנשים, ולא שחושבת קודם על העסקים. ב'תיק ענבל אור' למשל, המטרה שלו היא, שהרוכשים שנפגעו יקבלו בחזרה את הכסף או את הדירות".

- ואותה התנהלות אנושית של אורנשטיין, תחלחל עתה לכל דרגי ביהמ"ש?

שגב :"אני מאמין שאורנשטיין כנשיא יביא לכך שיהיה לנו בית-משפט הרבה יותר אנושי ומתחשב באזרח הקטן, וגם עם קצב עבודה הרבה יותר גבוה מהיום. אני מרגיש שגם לי היה חלק מסוים בעיצוב הגישה האנושית שלו, גישה שהיא לטובת האיש הקטן, שלעיתים אין מי שיגן עליו במדינה, זולת בית-המשפט".

קודמתו של אורנשטיין בראשות מחלקת הפירוקים והכינוסים בביהמ"ש המחוזי תל-אביב, השופטת המיתולוגית ורדה אלשיך, סבורה שהבחירה באורנשטיין לנשיא היא מאוד נכונה. לדבריה, "מאז שעזבתי, אורנשטיין הוכיח עצמו בכל פרמטר - מבחינה משפטית, מבחינת יחסי-אנוש, מבחינת ניהול מחלקת הפירוקים. גם קצב מתן ההחלטות שלו הוא מהיר, הוא לא נמצא אף פעם בפיגורים, ובתחום האזרחי הרחב הוא 'מולטי'. הוא עוסק בדיני הפירוק וחדלות-הפירעון וגם בדיונים אזרחיים בכלל".

אישיותו של אורנשטיין מזכירה לאלשיך נשיא קודם של המחוזי בתל-אביב, את השופט אליהו וינוגרד, שכיהן כנשיא בשנים 1989-1996, שהוא לדבריה "אב-טיפוס של נשיא מוצלח". לדבריה, "כמו וינוגרד ואורי גורן (שכיהן כנשיא המחוזי בשנים 1998-2009, ח' מ'), גם אורנשטיין התחיל את הקריירה כרשם במחוזי, ולמד את כל קשת הנושאים בביהמ"ש. אני מאחלת לאורנשטיין, שביהמ"ש בימיו יהיה כמו בימים של וינוגרד, שגם שמע תיקים וגם ניהל באופן יוצא מן הכלל את בית-המשפט".

אלשיך מציינת, שהנשיא לא צריך לעסוק באדמיניסטרציה בלבד, אלא גם בשיפוט. "הנשיא מנתב את התיקים היותר כבדים לשופטים, ויש שופטים שיכולים מאוד לכעוס על תיק זה או אחר שנופל עליהם, אבל הם יצטרכו ללמוד לקבל את המרות של אורנשטיין, והוא יודע להפעיל מרות.

"לוינוגרד הייתה מערכת יחסים טובה עם השופטים, ויחד עם זה הם ידעו שאין אצלו חוכמות, ואין הנחות, כי הוא הנשיא והוא נותן את ההוראות. אני אף פעם לא הייתי פליליסטית, אבל יום אחד וינוגרד קרא לי ואמר, שאשב שנה בתיק פשע חמור עם דבורה ברלינר ואדמונד לוי ז"ל, וידעתי שאין לי מה להתווכח.

"בהכירי את אורנשטיין, השופטים יתייחסו אליו באופן דומה. איתן הוא אדם שיודע להלך עם הבריות, ויודע גם להלך עם שופטים. הוא ינהג באופן ענייני ולא יהיו עדיפויות לשופטים שהם יותר קרובים אליו או חברים שלו. אצל אורנשטיין בין שאתה חבר שלו או לא - החליפה תואמת לכולם".

אלשיך בטוחה, ש"עם אורנשטיין כנשיא, בית-המשפט יצעד למקום שאליו הוא צריך לצעוד - מקום של התייעלות, של עבודה קשה ושל משטר עבודה. אורנשטיין מצוי בפרטי תוכנת ניתוב התיקים. חלק מהשופטים התרגלו להיות פרימדונות. אצל אורנשטיין כנשיא לא יהיו פרימדונות. הוא לא ייתן שיהיו פיגורים אבל יעשה את זה בדרך של נועם".

יעילות לצד אנושיות

גם עורכי-הדין העוסקים בפירוקים ובכינוסים בטוחים שאורנשטיין יהיה נשיא מצוין. לדברי עו"ד עופר שפירא, המתמחה בדיני חדלות-פירעון, ובימים אלה מופיע בפני השופט אורנשטיין בתיקים שונים, "נוסף על המזג השיפוטי הראוי, ההצלחה של השופט אורנשטיין, ולו בתחום חדלות-הפירעון נובעת משנים של ניסיון פרקטי כעורך-דין מסחרי, המקנה לו יתרון בהבנה מעמיקה של חומר עסקי מורכב.

"ההחלטות של השופט, ודרך ניהול המשפט, מציגות לא רק חריצות בהשתלטות על חומר רב, אלא בעיקר ערך מוסף רב, בקידום וב'סגירה' של עניינים באופן כלכלי ראוי במקום, או לצד התדיינות תיאורטית, שלא תמיד מתאימה לחיי המעשה".

יצוין, כי עו"ד עופר שפירא מופיע בימים אלה בפני השופט אורנשטיין, בין היתר, כמנהל מיוחד לנכסיו של איש-העסקים יוסף גרינפלד (תיק פשיטת-הרגל של בעל-השליטה בחברות הציבוריות קרדן); כמייצג את דיירי פרויקט "מציצים" בתיק הפירוק של אור סיטי נדל"ן של ענבל אור; וכן נושים בתיק רוביקון.

עו"ד אהוד גינדס, המופיע מול אורנשטיין בתדירות גבוהה, אומר שעורכי-הדין בתחום מרגישים שזה מינוי ראוי ומכובד, של שופט שמתאים לתפקיד, ועשה את כל התפקידים הרלבנטיים כדי להכשיר אותו למינוי הזה, החל מעו"ד פרטי, דרך שופט שלום, וכלה בשופט מחוזי שמטפל בתיקים הכלכליים הכי משמעותיים במדינה.

לדברי גינדס, "מה שמאפיין את אורנשטיין זה שהשפיטה שלו היא לא רק משפטית, היא גם כלכלית ופרגמטית. אלה היבטים שמאוד חשובים במערכת משפט של חברה מתקדמת, וזה מאוד מתאים אם הרוח הזאת תנשב בכל מערכת בתי-המשפט, ותהפוך אותה ליותר יעילה. הוא בהחלט האדם המתאים לייעל את המערכת".

מעבר לכך, אומר גינדס, שלאורנשטיין יש מזג שיפוטי, הוא מאוד מקצועי, מגיע מוכן לכל הדיונים, ויש לו גם התייחסות אנושית לכל האנשים המופיעים מולו, למרות היעילות והפרגמטיות שלו. "כך למשל, בנושא של חייבים בפשיטת-רגל שהוא דן בהם, הוא מגלה אנושיות ונותן הרבה משקל לאפשרות של החייב לפתוח דף חדש. המערכת היא מאוד מתגוננת, ומעדיפה שפושט-רגל ימשיך ככה אלף שנה, אבל אורנשטיין מאפשר לאנשים לפתוח דף חדש, ולסיים את הסאגה המשפטית שמעיבה על חייהם".

הזעיק את כולם לדיון דחוף בחופשת הפסח

גם עו"ד אמיר ברטוב, מצדד מאוד במינוי. ברטוב, מנאמני מגה, שהופיע בפני אורנשטיין בעשרות תיקים, לרבות תיק משמעותי ביותר שבו דן אורנשטיין, "תיק אי.די.בי", מגדיר את אורנשטיין כ"שופט מאוד ענייני שבא לעבוד". ברטוב: "הוא איש עבודה שמגיע מוכן לדיונים ונכנס ישר לעניינים. מאוד החלטי וקורקטי. אומר לא מעט פעמים את דעתו כבר בתחילת הדיון, ולכן גם מקשה על כל צד שהוא חושב שצריך להקשות עליו בשאלות.

"אורנשטיין תמיד מזהה את הנקודה העיקרית בתיק, ולכן די מהר בתחילת הדיון אתה יכול להרגיש מה דעתו. הוא חרוץ מאוד. בצורה יוצאת דופן. היו לנו אצלו לא מעט דיונים שנמשכו שעות ארוכות ללא הפסקה; והוא גם מזמן דיונים במהירות מטורפת, לפי הדחיפות בתיק".

ברטוב מספר כיצד באחד התיקים שבהם הופיע בפני אורנשטיין, עלתה טענה כי הסמכות לדון בתיק היא לא של אורנשטיין, אלא של ביהמ"ש הכלכלי. "אורנשטיין אמר לצדדים, 'גם אם זה נכון, תוותרו על הטענה הזו. אני מבין את התחום, אני סוג של שופט כלכלי גם כן, אז מה משנה לכם הכותרת ביהמ"ש הכלכלי או חדלות-פירעון, בואו נקדם את התיק'. ואכן, הצדדים ויתרו על העברת התיק".

לפני כחודש, בסוף אפריל, בחול-המועד פסח, נראה בבית-המשפט המחוזי מחזה חריג. במסדרונות השוממים בדרך-כלל בשל פגרת החג של השופטים, הדהדו צעדיהם של עשרות עורכי-דין, מתמחים, נושים ובעלי-משרה, בחברת "אורבנקורפ", שהייתה מצויה בעיצומו של הליך פירוק. במקביל, במסדרון הפנימי השמור לשופטים, צעד לו לבדו השופט איתן אורנשטיין, שזימן את הצדדים בתיק, לדיון דחוף באמצע פגרת החג.

השופט שלף את כולם מהבריכה, מהים ומבתי-המלון שבהם שהו, לטובת דיון ב"בקשה דחופה" שהגישו הצדדים. ואכן, כולם התייצבו לקריאתו, שזופים, ודנו בתיק. אורנשטיין עצמו ויתר על המשך החופשה שלו, ובהמשך השבוע, מסר את החלטתו לצדדים בבקשה שנדונה בפניו.

הסיפור הזה מדגים את אופיו ואת אופן עבודתו של אורנשטיין. לדברי ברטוב, "עוה"ד שהופיעו לדיון נאלצו להפסיק את חופשות הפסח שלהם באמצע. הנאמן הגיש בקשה דחופה למנות בעל תפקיד, לאחר שהחברה הגישה בקשה להקפאת-הליכים בקנדה; והיה צריך להשתלט על העניינים. אורנשטיין החליט שאם בקנדה אין חופשה, גם פה אין חופשה. ככה הוא עובד".

אורנשטיין מככב בכותרות העיתונות הכלכלית ובכלל, כמעט מדי שבוע, וכמו רבים אחרים, גם לו חשוב מה ייאמר עליו ומה ייכתב עליו ועל טיב עבודתו. אבל הוא לא מנסה לספק כותרות, ואינו מתרגש מהן. לדברי ורדה אלשיך, "שופטי הפירוקים מככבים תמיד בכותרות, בגלל התיקים שהם דנים בהם, ולכן תמיד יגידו על אורנשטיין שהוא 'רודף תקשורת', כמו שאמרו עליי".

"אבל האמת היא, אומרת אלשיך, שהתיקים - והכותרות בתקשורת - רודפים אחריו, ולא הוא אחריהם; ומה שמעניין אותו אלה היעילות ומלאכת השיפוט, ולא הכותרת בעיתון".

איתן אורנשטיין

תפקיד: נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב; שופט וראש מחלקת הפירוקים במחוזי

גיל: 60

מצב משפחתי: נשוי ואב לארבעה

מגורים: רמת-גן

השכלה: סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב ותואר שני במשפטים באוניברסיטת חיפה ב-2007. 

ביוגרפיה מקוצרת: בוגר תיכון קלעי בגבעתיים. לאחר שירותו בצה"ל, למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב, וסיים את לימודיו בשנת 1981. הוסמך כעו"ד בשנת 1982. התמחה ועבד במשרד עוה"ד יוסי שגב, והתקדם בו לתפקיד שותף בכיר. בשנת 2001, מונה לשופט בית-משפט השלום במחוז המרכז. ב-2007, קודם לרשם ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. בשנת 2009, מונה לשופט קבוע במחוזי. מכהן במחלקת פשיטות-הרגל ופירוק חברות בבית-המשפט. בשנת 2014, מונה לסגן נשיאת המחוזי בתל-אביב. משמש כמרצה בבית-הספר למשפטים של המכללה למנהל. 2016, מונה לנשיא ביהמ"ש המחוזי תל-אביב. 

אורנשטיין גבר על השופטים דוד רוזן, ישעיהו שנלר ודליה גנות

המחוזי בתל-אביב, שאורנשטיין מונה להיות נשיאו הבא, הוא ביהמ"ש הגדול והעמוס בארץ. בביהמ"ש מכהנים 60 שופטים. בשנת 2015 נפתחו בו 12,371 תיקים, ונסגרו 12,250 תיקים. מלאי התיקים השנה - עמד על 13,411 תיקים.

הליך הבחירה לתפקיד נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, שיחליף את הנשיאה הפורשת, השופטת דבורה ברלינר, כלל כמה שלבים. בשלב הראשון, הגישו לוועדת האיתור לתפקיד - שבראשה ישב שופט ביהמ"ש העליון יצחק עמית - 4 שופטים מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, את המועמדות שלהם לתפקיד הנשיא.

יצוין, כי ועדת האיתור בראשות עמית, כללה גם את מנהל בתי-המשפט, השופט מיכאל שפיצר; את נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת, אברהם אברהם. נוסף על אורנשטיין, התמודדו על הנשיאות השופטים דליה גנות, ישעיהו שנלר ודוד רוזן. בתום סיבוב של ראיונות והתייעצויות, הודיעה ועדת האיתור כי אורנשטיין ושנלר עוברים לשלב הבא, שבו יבחרו נשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, ושרת המשפטים, אילת שקד, מי מהשניים יהיה נשיא המחוזי.

בעקבות ההודעה, יצאו השופטים גנות ורוזן מהמרוץ לתפקיד. בשל ההחלטה והאכזבה ממנה, הטילה השופטת גנות פצצה, והודיעה על החלטתה לצאת לשנת שבתון, ולא לחזור יותר לשיפוט. אחרי שאורנשטיין ושנלר נותרו לבדם בהתמודדות ראש בראש - ביום שישי האחרון הודיעו שקד ונאור לאורנשטיין, על מינויו לתפקיד. שקד איחלה לאורנשטיין הצלחה בתפקידו, ואמרה כי היא "מאמינה שהשופט אורנשטיין יצעיד את בית-המשפט קדימה לטובת אזרחי מדינת ישראל".

גם לשכת עורכי-הדין מיהרה לברך על המינוי. "הלשכה תמכה מלכתחילה במינויו של השופט אורנשטיין לנשיא ביהמ"ש, וסבורה כי הוא הבחירה הנכונה להוביל את ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב ולהופכו לבית-משפט יעיל, מהיר ומקצועי, כמתבקש מביהמ"ש הגדול בארץ".

לדברי לשכת עוה"ד, "בפני הנשיא אורנשטיין ניצבת משימה גדולה וחשובה, והלשכה עומדת לרשותו ותסייע לו בכל דבר ועניין, על-מנת לשפר ולייעל את השירות המשפטי הניתן לציבור האזרחים ועורכי-הדין".

ומה תעשה כעת הנשיאה דבורה ברלינר, שאותה מחליף אורנשטיין בתפקיד? אחת האפשרויות היא, שברלינר תירש את מקומה של נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל, שהתפטרה לאחרונה מתפקידה. יצוין, כי גרסטל הקימה ועמדה בראש ביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז, טרם היבחרה לנציבה.