בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה חייב בעל להשיב לאשתו 217,500 דולר, לאחר שהוכח כי הבעל הבריח יותר מ-435,000 דולר מחשבונות בנק בארה"ב.
מדובר בבני זוג ישראלים, שחיו כ-10 שנים בארה"ב ושבו לישראל ב-2010. לטענת האישה, באמצעות עו"ד רות דיין-וולפנר, הבעל תכנן את הגירושים כמה חודשים לפני חזרתם לארץ, פעל מבעוד מועד להברחת רכוש משותף, העביר את העסק המשותף שהיה לבני הזוג בארה"ב לצד ג' - ובכך הכין את הקרקע להגשת תביעה לגירושים בבית הדין הרבני, עם שובם של בני הזוג לישראל.
הבעל, באמצעות עו"ד אדי שגיא, טען כי בני הזוג נקלעו לחובות כספיים בשנים שקדמו לחזרתם לישראל, והיה עליהם לפרוע אותם, ומכאן הצורך במשיכת הכספים.
עוד טען הבעל כי האישה ניהלה קשר אינטימי מאחורי גבו עם שותפו לעסק, וכי בני הזוג לא חיו ברמת חיים גבוהה, לא רכשו דירה בארה"ב אלא התגוררו בדירה שכורה. המשבר הכלכלי בארה"ב והתקופה בה שהו בישראל, טען הבעל, הביאו לקריסה כלכלית של העסק, והכספים שנמשכו שימשו לתשלום הוצאות המשפחה.
בהחלטה לא שגרתית ניתנו צווים שאפשרו לאישה לקבל מידע מחשבונות הבנק של הבעל בארה"ב, ולבית המשפט הוגשו דפי חשבון מארה"ב.
לאחר ניתוח המסמכים קבעה השופטת איילת גולן-תבורי כי האישה הצליחה להוכיח חלק מתביעתה המתייחס להברחת כספים על-ידי האיש בסך של 435,000 דולר, וכי מאחר שמדובר בסכומים משותפים, מגיע לאישה מחצית מהם.
יחד עם זאת, תביעת האישה להחזר כספים שנמשכו מכספת בארץ נדחתה, וזאת בשל העובדה שהאישה לא זימנה את אביה ואחיה להעיד בעניין זה. בנוסף, בית המשפט דחה את עתירת האישה לקבל יותר ממחצית הרכוש והכספים, וקבע כי לא מצא שיש לסטות מהכלל של איזון משאבים שוויוני.
הבעל חויב בהוצאות בסך של 50,000 שקל וכן חויב להשיב לאישה את עלות תרגום המסמכים מארה"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
