ביה"ד: עובד בזן שלקה בסרטן יקבל פיצויים מביטוח לאומי

ביה"ד קיבל את תביעת העובד להכיר במחלת סרטן הדם שבה לקה כ"מחלת מקצוע" וכ"תאונת עבודה", זאת לאור חשיפתו בעבודתו ארוכת-השנים בבזן לחומרים מסוכנים ומסרטנים ■ ביטוח לאומי – מהם הזכויות והחובות שלכם?

בתי הזיקוק בחיפה. משתלם כלכלית לשמור על הסביבה / צילום: תמר מצפי
בתי הזיקוק בחיפה. משתלם כלכלית לשמור על הסביבה / צילום: תמר מצפי

בתי הדין לעבודה דנים בתביעות שבין עובדים למעסיקים ובסכסוכים קיבוציים שבין קבוצות עובדים מאורגנות למעסיקיהם, אך הם עוסקים גם בערעורים של מבוטחים על החלטות של המוסד לביטוח לאומי, בעניינים הקשורים בהכרה באירוע כתאונת עבודה, גמלת סיעוד, תשלומי קצבאות ועוד.

על-פי רוב מדובר בתחום אפור, ופסקי דין בתביעות נגד הביטוח הלאומי כמעט שאינם מתפרסמים בתקשורת, ואולם ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע קיבל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק דין שעשוי לעניין ציבור רחב מאוד: השופטת איטה קציר קיבלה תביעה שהגיש עובד לשעבר בבתי הזיקוק לנפט בחיפה (בזן) להכיר במחלת סרטן הדם שבה לקה כ"מחלת מקצוע" וכ"תאונת עבודה" המזכות אותו בפיצויים מהביטוח הלאומי, זאת לאור חשיפתו בעבודתו ארוכת-השנים בבזן לחומרים מסוכנים ומסרטנים. 

כדי להבין את חשיבות ההחלטה, נזכיר תחילה את ממדי תופעת הזיהום באזור בתי הזיקוק שבהם הועסק העובד ואת השלכתם על כלל הציבור. זיהום האוויר במפרץ חיפה, תוצר של כמה מפעלים הפועלים בשטח קטן, נדון בציבוריות הישראלית זה שנים. כמעט בכל סוגי המזהמים, זיהום האוויר בחיפה הוא מהגבוהים בישראל. באוגוסט 2015 אף החליטה הממשלה לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב באזור.

הסערה האחרונה בעניין הייתה בינואר האחרון, בעקבות פרסום בחדשות ערוץ 2 של נתונים ממחקר באוניברסיטת חיפה, ולפיהם תינוקות במוקדי זיהום ממפעלים באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים מהממוצע.

אחד המפעלים הגדולים שנחשבים מזהמים הם בתי הזיקוק בחיפה השייכים לבזן, הנמצאת בבעלות חלקית של משפחת עופר.

א', שבתביעתו הכריע בית הדין לעבודה השבוע, עבד במתקן האתילן בבזן ממאי 1977 עד 2004. במשך רוב התקופה הוא עבד בחדר הבקרה של מתקן האתילן וכמפעיל שטח. במסגרת עבודתו הופעלו משאבות שבהן הוזרמו בצינורות סגורים ובחביות גדולות בחצר המתקן חומרים וגזים רבים, בין היתר בנזן כבד, בנזן קל, אתילן, מתאן, אתן, פרופן, שמן הדברה, הידרוזין, אמוניה, תרכובת גופרית וסודה קאוסטית.

לפי פסק הדין, א', יליד 1953, נחשף לחומרים ולתרכובות החומרים הללו ולגזים דרך דרכי הנשימה, בעת שהתרחשו תקלות בציוד שהביאו לדליפות החומרים ולפליטת גזים. באוקטובר 2004 הוא נפגע בתאונה שאירעה במהלך שיפוץ גדול במתקן האתילן, ובעקבותיו נגרמה לו לטענתו פגיעה קוגניטיבית.

לאחר הפגיעה לא עבד התובע במשך כשנתיים בבתי הזיקוק, ובנובמבר 2006 חזר לעבוד בצרכנייה של המקום, המרוחקת כ-2 ק"מ ממפעל האתילן, עד פרישתו לגמלאות ב-2010.

בספטמבר 2012 התברר כי לקה בסרטן הדם. בהמשך הוא פנה אל המוסד לביטוח הלאומי וביקש להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע" (מחלה שהתגבשה אצל העובד בעקבות תנאי עבודתו), ואולם בקשתו נדחתה.

קשר סיבתי בין הזיהום למחלה

באמצעות משרד עורכי הדין יונה סירוטה, ערער א' על החלטת הביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה. במסגרת ההליך המשפטי מינתה השופטת קציר את הרופאה התעסוקתית ד"ר דורית וינברג כמומחית שתסייע לבית המשפט לגבש את עמדתו בתביעה, כמקובל במקרים כאלה.

בחוות-דעתה קבעה ד"ר וינברג כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של א' בבתי הזיקוק לבין מחלת סרטן הדם שבה לקה. "נמצא כי התובע נחשף לבנזן, ואף בסביבת העבודה לאורך השנים היו דליפות של בנזן מעל הרמה המותרת", כתבה וינברג, והוסיפה כי "בנזן הינו חומר מסרטן מוכח אשר גורם ללוקמיה מיאלואידית חריפה, ונראה כי קיים קשר גם בין חשיפה לבנזן ובין התפתחות תסמונות נוספות".

ד"ר וינברג גם ציינה כי ברשימת "מחלות המקצוע" המוכרות על-ידי הביטוח הלאומי מצוין כי "הרעלת בנזן ונגזרותיו עקב חשיפה לבנזן הינה מחלת מקצוע".

נוכח חוות-הדעת ולאחר התייעצות רפואית הודיע הביטוח הלאומי כי החליט לחזור בו מדחיית תביעתו של א' ולהכיר בה. השופטת קציר נתנה תוקף של פסק דין להודעת הביטוח הלאומי וקבעה גם כי לאור העובדה שמדובר בפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר מצבו של א', מדובר כאן גם ב"תאונת עבודה" על-פי עיקרון המיקרוטראומה.

לאור תוצאת פסק הדין חייבה השופטת את הביטוח הלאומי לשלם לא' הוצאות ושכר-טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.

"תביעה חשובה ועקרונית"

לדברי עו"ד דן גנון, מהמשרד שייצג את א', "מדובר בתביעה מאוד חשובה ועקרונית, שאף עשויה לפתוח את הדלת לתובעים נוספים אשר עבדו או עובדים בחשיפה ממושכת לבנזן או לחומרים מסוכנים נוספים ולקו, למרבה הצער, במחלות קשות.

"חשוב לציין כי התביעה הוכרה, בין היתר, על בסיס חוות-דעת של רופאה תעסוקתית מומחית שמונתה על-ידי בית הדין, אשר קבעה חד-משמעית כי יש קשר סיבתי ברור בין החשיפה הממושכת של התובע לבנזן לבין מחלת הסרטן שבה לקה. מכל מקום, זוהי דוגמה טובה לכך שאין מקום להתייאש ולהרים ידיים, וכי על הנפגע להמשיך ולהיאבק על זכויותיו".

מבזן נמסר: "בזן פועלת בהתאם לכל החוקים והתקנים ובכלל זה בתחומי איכות הסביבה, הבטיחות והגיהות. קיימות תקנות ספצפיות המסדירות את עבודתם של העובדים החשופים לחומרים מסוג אלה המצויים בקבוצת בזן, ובזן פועלת על-פיהן, לרבות בכל הנוגע לבדיקות שוטפות, הנערכות הן לריכוזי החומרים בסביבת העבודה והן לעובדים החשופים עצמם, והיא פועלת בעניין זה על-פי כל כללי הזהירות המתבקשים. אשר להליך המתואר - קבוצת בזן לא הייתה צד להליך הזה ואינה מכירה את הפסיקה. עם זאת, יודגש כי מתיאור המקרה עולה כי הפסיקה הייתה בהסכמת הצדדים וללא בירור והכרעה משפטיים מלאים".