הגדול מכולם איננו: מוחמד עלי מת בגיל 74

עולם הספורט באבל: אחד המתאגרפים הגדולים בהיסטוריה מת בבית חולים בפיניקס אחרי שמצבו הידרדר, לאחר שנאבק במחלת הפרקינסון במשך כ-3 עשורים

מוחמד עלי / צלם: רויטרס
מוחמד עלי / צלם: רויטרס

אבל בעולם הספורט: מוחמד עלי, המתאגרף המפורסם אי פעם ואחד הספורטאים הגדולים בתולדות האנושות, מת הבוקר (שבת) בבית החולים בפיניקס, אריזונה, בגיל 74.

במשך כ-3 עשורים, מאז 1984, סבל עלי ממחלת הפרקינסון ובשנים האחרונות נאבק גם בדלקת ריאות חריפה. ביום חמישי בערב הוא הובהל לבית החולים בעיר מגוריו בשל בעיות בנשימה, ותחילה הרופאים טענו כי מדובר בשהייה קצרה במקום, אחריה ישוחרר לביתו. אלא שמצבו של עלי הידרדר ביממה האחרונה ואמש כבר הגיעו בנותיו לבית החולים, על מנת לשהות לצדו ברגעיו האחרונים. הבוקר כאמור, הקרב האחרון של מוחמד עלי הגדול הגיע לסיומו.

ההלוויה של עלי תתקיים בעיר בה גדל, לואיוויל, קנטקי, כך מסר דובר המשפחה בהודעה רשמית. פרטים נוספים צפויים להתפרסם בהמשך היום.

"אני לא נוצרי יותר"

קסיוס קליי נולד ב-17 בינואר 1942 בלואיוויל, קנטאקי. באוקטובר 1960 הוא רשם ניצחון בכורה כמתאגרף מקצוען, על טני האנסאקר. מאז, ועד ל-11 בדצמבר 1981 עלי נלחם ובידר כל מה שזז. 56 ניצחונות, 37 בנוקאאוט וחמישה הפסדים. תוסיפו מדליית זהב באולימפיאדת רומא 1960, ותוסיפו שלל ציטוטים אגדיים.

ב-1964 קליי היה אנדרדוג של 1 ל-7 מול סוני ליסטון, אבל הימם את כולם וזכה באליפות ראשונה במשקל כבד. "אני לא נוצרי יותר", הצהיר לאחר הקרב. השם הפך למוחמד X ואז למוחמד עלי. כעבור כמעט שנתיים התגייס לוויטנאם והמיתוס התחיל. "אין לי שום דבר עם הוויאטקונג, אף אחד מהם לא קרא לי ניגר", אמר וסירב לשירות. התואר נשלל ממנו וגם רישיון האגרוף. גם חמש שנות מאסר נגזרו עליו, אך עלי ניצל על-ידי ערעור.

ב-1971 ספג עלי את המפלה המקצועית הראשונה בקריירה, בקרב המאה מול ג'ו פרייז'ר. כעבור 3 שנים נקם עלי בפרייז'ר, וכל העולם טס לזאיר ב-1974 כדי לראות את הראמבל אין דה ג'אנגל. עלי, ג'ורג' פורמן, 10 מיליון דולר מול מאה אלף איש. מוחמד שבר את פורמן וזכה באליפות מרגשת. שנה חלפה, והטרילוגיה הושלמה. עלי מול פרייז'ר, ת'רילה אין מנילה. "זה הדבר הכי קרוב למוות", סיכם עלי את הקרב הארוך, שהופסק רק לפני הסיבוב ה-15. ורק אחרי ניצחון של עלי.

ב-1978 הוא איבד את האליפות לליאון ספינקס, רק כדי לזכות בה שוב, באותה השנה. הוא פרש ב-1981, אחרי הפסד לטרבור ברביק ו-3 אליפויות ברזומה. אבל מוחמד עלי לרגע לא היה רק מתאגרף. הוא היה אייקון. הוא היה סמל. ב-96' הוא הדליק את הלפיד באולימפיאדת אטלנטה; ב-98' מזכ"ל האו"ם קופי ענאן הכריז עליו כשליח השלום; ב-1999 נבחר לאיש המאה של ספורטס אילוסטרייטד; ב-2001 הוא נהיה הדובר של "קוקה קולה"; ב-2005 הוא קיבל את העיטור האזרחי המכובד ביותר בארה"ב - מדליית החופש הנשיאותית; ואז הוא גם הקים בלואיוויל את "מרכז מוחמד עלי".