סוכם התקציב הדו-שנתי יוגבל ל"בור" של עד 15 מיליארד שקל

הושגה הסכמה בין משרדי האוצר וראש הממשלה על התקציב הדו-שנתי■ להערכת משרדי ראש הממשלה והאוצר - הממשלה תוכל להשתלט על פערים של  10-13 מיליארד שקל בשנת 2018 ■ "בור" של מעל 15 מיליארד שקל ב-2018 יחייב אישור הכנסת

שי באבד / צילום: יוסי כהן
שי באבד / צילום: יוסי כהן

התקציב הדו-שנתי מתקדם עוד צעד: הושגה הסכמה בין מנכ"לי האוצר, שי באבד, ומשרד ראש הממשלה, אלי גרונר, על המנגנון להפעלת התקציב לשנים 2017-18, כדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו. ואולם המנגנון, שסוכם בעקבות הסתייגויות שר האוצר משה כחלון, מותיר אפשרות לתרחיש קיצון שבו תהיה לכנסת אפשרות למנוע את אישור תקציב השנה השנייה ולהביא לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. באוצר העריכו היום כי ההסתברות להתרחשות תרחיש הקיצון נמוכה ביותר.

המנגנון שסוכם הוא חלק מהפקת הלקחים מאירועי התקציב הדו-שנתי המלא היחיד שהופעל עד היום, לשנים 2011-12, בנוסף לנומרטור ולהחלטה על רזרבת התאמות מיוחדת לשנת התקציב השנייה בהיקף של 3.5 מיליארד שקל.

הסיכום יעוגן בחוק מיוחד שתזכירו יופץ כבר בימים הקרובים לקראת הליכי חקיקה מזורזים. המנגנון שסוכם מסיר למעשה את הקושי האחרון של הדרגים המקצועיים סביב התקציב ומותיר את העבודה למישור הפוליטי, אך המאבק שם צפוי להיות מוכרע בקלות כעת לאחר הצטרפות מפלגת ישראל ביתנו לקואליציה.   

החשש המרכזי של הכלכלנים הוא מפני נפילה דרמטית בהכנסות המדינה לעומת התחזיות שעל בסיסן נבנה תקציב השנה השנייה של התקציב הדו-שנתי, כפי שאכן קרה ב-2012. באותה שנה נוצר גירעון כפול מהמתוכנן, בהיקף של כמעט 40 מיליארד שקל, שאילץ את הממשלה לנקוט בצעדים חריפים על מנת לסגור את הבור התקציבי. המנגנון החדש קובע שהמועד להעריך האם צפוי בור כזה בשנת 2018 (השנה השנייה של התקציב הדו-שנתי) יהיה נובמבר 2017. אם יתברר שתחזיות האוצר היו שמרניות וההכנסות צפויות להיות גבוהות יותר - לא יקרה דבר. אם יתברר שאכן צפוי בור תקציבי יתבצע סיווג של סוג הבור: האם מדובר בבור קטן יחסית שהממשלה יכולה לכסות בכוחות עצמה או שמדובר בבור דרמטי - ובמקרה כזה הממשלה תיאלץ לפנות לעזרת הכנסת.

בור תקציבי קטן, הוא כאמור כזה שהאוצר מסוגל לכסות באמצעות הכלים התקציביים העומדים לרשותו: רזרבת ההתאמות המיוחדת ל-2018 (3.5 מיליארד שקל), בשילוב עם צעדים רגילים כמו קיצוץ רוחבי, דחיית הוצאות והעברת עודפים מהשנה הקודמת. להערכת האוצר ומשרד ראש הממשלה, הממשלה מסוגלת לכסות בעצמה בור של עד 10 עד 13 מיליארד שקל.

אם יתברר שהבור הוא גדול מכדי שהממשלה תוכל לכסותו, כלומר מעל 15 מיליארד שקל, ייאלץ האוצר לפנות לכנסת ולבקש את אישורה, בהליך חקיקה מלא, לנקיטת צעדים קיצוניים יחסית לסגירת הבור, כגון העלאות מיסים או קיצוצים משמעותיים שאינם רוחביים. במקרה קיצוני יותר יוכל האוצר לבקש לשנות את מסגרות התקציב, או במלים אחרות להגדיל את יעד הגירעון מעבר לזה שנקבע.

החידוש העיקרי שסוכם במסגרת המנגנון החדש קובע כי אם הצעדים הנדרשים לסגירת תקציב 2018 לא יסתיימו עד סוף שנת 2017 - התוצאות יהיה דומות לאי אישור תקציב מדינה חד-שנתי. כלומר, המדינה תפעל החל מה-1 לינואר לפי תקציב המשכי (1 חלקי 12) ולאחר שלושה חודשים תתפזר הכנסת וייערכו בחירות.