חקלאים בעתירה לבג"ץ נגד ספסרות במים במאות מיליוני שקלים

העותר: "אנשי העולם התחתון מלבינים כך את הכסף השחור שלהם"

שטח חקלאי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שטח חקלאי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עשרות חקלאים, בעיקר מאזור הדרום, מבקשים להצטרף לדיון שייערך ביום חמישי הקרוב בבג"ץ בעתירה נגד תופעת הספסרות במים המוקצים לחקלאים במושבים, בפני השופטים אסתר חיות, דפנה ברק-ארז ומני מזוז. את העתירה הגישו שני חברים במושב תלמי אליהו שבחבל אשכול, שמעון מגן ודוד בלחסן, באמצעות עו"ד אמנון גלברט.

בלב העתירה הטענה כי במשק המים החקלאי במושבים מתנהלת ספסרות במים שפירים ובמי קולחין, במאות מיליוני שקלים, תוך עצימת עין של רשות המים, משרדי התשתיות, החקלאות והכלכלה (שבו פועל רשם האגודות השיתופיות שהוא הרגולטור במושבים).

במנשר שפרסם לאחרונה בלחסן במושבי הדרום הוא כתב כי "למעשה, אנשי העולם התחתון נכנסו לענף החקלאות ו'רוכשים' מאות מכסות מים, כדי להלבין את הכסף השחור שלהם ולקבוע לאזרחי המדינה את מחירי הירקות והפירות".

על-פי חוק המים, הזכות לקבלת מכסת מים לחקלאות צמודה למטרות השימוש החקלאי, "ואם בטלה המטרה - פקעה הזכות למים". אולם בתחקיר "גלובס" ("ישראל מתביישת", מוסף G, 2.7.2009) נחשף כי במושב תלמי אליהו, אלה שהפסיקו לעסוק בחקלאות - ומדובר ברוב של כ-80% מבעלי הנחלות במושבים במדינה - לא החזירו את מכסותיהם לרשות המים. הנהלת האגודה לא חילקה את המים הללו בצורה שוויונית בין אלה העוסקים בחקלאות, אלא חילקה את מכסות המים הללו לקבוצה מצומצמת של מקורבים וחברי הנהלה, כאשר כל אחד מהלא-חקלאים קיבל מההנהלה 8,000 שקל עבור העברת המיכסה לחקלאי הפעיל, כ"דמי הסכמה" לוויתור על מכסתו.

פעולה כזו מנוגדת הן לחוק המים והן לחוק ההתיישבות (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ומים), שעל אכיפתו מופקד שר החקלאות. שווי המים השפירים הנסחרים או נמסרים על-ידי מי שהפסיקו לעסוק בחקלאות מגיע ל-400-500 מיליון שקל ולכ-200 מיליון שקל במי קולחין.

דוח מבקר המדינה שהתפרסם במאי 2012 אישר את תחקיר "גלובס", ונאמר בו: "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי כמאסדר היה עליו לנהל את היתרות במכסות המים ואת ניודן בין החקלאים בהתאם לצרכים ולאמות-מידה, וכן היה עליו לפקח על הביצוע, אולם הוא לא עשה כן".

בעקבות התחקיר ב"גלובס" על פרשת תלמי אליהו, פנו שמעון מגן ודוד בלחסן, חקלאים במושב, בעתירה ראשונה לבג"ץ. בעקבות העתירה הסכימה פרקליטות המדינה למינוי חוקר מיוחד מטעם רשם האגודות השיתופיות. החוקר, עו"ד יצחק אבידני, קבע כי אגודת המושב תלמי אליהו "פעלה בניגוד לחוק המים, כאשר סחרה במים עם חבריה". החוקר אבידני המליץ "להורות לאגודת תלמי אליהו להפסיק לאלתר לסחור במים". העותרים השעו את עתירתם.

בעקבות ערעור של הנהלת המושב קיבל רשם האגודות החלטה מינהלית חדשה, שלפיה מכסת המים היא נכס של האגודה השיתופית במושב, והאגודה הייתה רשאית להקצות ולמכור את המים, ומי שלא נהנה מההקצאה זכאי לפיצוי.

על החלטה זו, הנראית כאילו נוגדת את חוק המים, חוק ההתיישבות ודוח מבקר המדינה, הוגשה מחדש העתירה הנוכחית נגד משרדי הממשלה ורשות המים, שתידון השבוע.