"כבר נאמר שיגיעו גופים פיננסיים זרים לישראל, וזה לא קרה"

פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי בבנק ישראל, לא חושב שמסקנות ועדת שטרום יביאו להקמת בנקים חדשים ■ "בנק ישראל ניצח - הוא קיבל את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי ונתן בתמורה משהו ספקולטיבי"

בלס. "אני לא מבין למה הפיקוח נשאר בבנק ישראל" / צילום: איל יצהר
בלס. "אני לא מבין למה הפיקוח נשאר בבנק ישראל" / צילום: איל יצהר

"המלצות ועדת שטרום יאפשרו להקים בישראל בנקים חדשים, היום אפשר לבשר כי אחרי 47 שנה שבהן לא קם בנק חדש בישראל נסללה הדרך להקמת בנקים חדשים. ההסכמות שאליהן הגענו בימים האחרונים עם בנק ישראל מאפשרות תקדימים היסטוריים" - כך אמרו בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בעקבות פרסום מסקנות ועדת שטרום.

גם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, נשמעה אופטימית, ובמסיבת העיתונאים שכינסה בשבוע שעבר אמרה כי "יש היתכנות לשינוי הזה בגלל המהפכה הטכנולוגית, ניתן יהיה לבנות בנק ממוקד יותר ורזה יותר לעומת העבר. היתרונות לגודל אינם מהותיים כשם שהיו בעבר". בנק ישראל אמנם עשה שינוי תפיסה היסטורי בהקלות שנתן לצורך הקמת בנק חדש, אך השאלה אם אכן יוקמו בנקים חדשים בישראל עדיין נתונה בסימן שאלה גדול.

"אני בספק אם הפחתת דרישות ההון והלימות ההון תביא לכניסת גופים חדשים", אומר "לגלובס" פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל. "גם כאשר מכרו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הבנקים בעקבות ועדת בכר, דובר על כך שיגיעו לישראל גופים פיננסיים זרים שיקנו אותם, ולא ראינו שזה קרה".

- המפקחת על הבנקים הסבירה שהשילוב של שינויים טכנולוגיים, המאפשרים הקמת בנק דיגיטלי ללא הוצאות על הקמת סניפים, וההקלה בדרישות ההון מפחיתים באופן דרמטי את חסמי הכניסה לתחום. אתה לא חושב שזה נכון?

"מדברים על כך שהשילוב בין שיפור טכנולוגי לירידה בדרישת ההון יביא לכניסת גופים חדשים, אבל על סמך מה המסקנה הזאת? האם נעשה מחקר כזה בעולם שהראה שבעקבות טיפול בשני הנושאים האלה הוקמו גופים חדשים בבנקאות?"

לאורך עבודתה של ועדת שטרום התגלעו מחלוקות בין האוצר לבנק ישראל ביחס למסקנות, ולדעתו של בלס בנק ישראל יצא כשידו על העליונה. "בנק ישראל ניצח - הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי נותר בבנק ישראל. הבנק המרכזי קיבל משהו ודאי ביד ונתן בתמורה משהו ספקולטיבי בדמות הקלות ביחסי ההון לגוף שאולי יקום בעתיד", אומר בלס. "צריך לזכור, הסמכות לגבי יחסי הלימות הון היא של בנק ישראל. מי מבטיח שבעוד כמה שנים לא יחליטו בבנק ישראל להעלות את דרישות ההון מהגופים החדשים?"

- ואתה לא חושב שנכון היה להשאיר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בבנק ישראל?

"אני לא מבין למה הפיקוח נשאר בבנק ישראל. בארה"ב הבינו שהדבר הנכון הוא להפריד בפיקוח על שני הגופים, והפיקוח שם על חברות כרטיסי האשראי הוא עצמאי. לבנק ישראל אין אינטרס שתהיה תחרות גדולה מדי מצד חברות כרטיסי האשראי, כי הם לא ירצו שיבוא גורם שיפגע באופן משמעותי ברווחיות וביציבות של הבנקים. המפקחים על הבנקים נבחנים קודם כול על היציבות, השאר שולי".

 

חסמים מעבר להון

לא רק בלס חושב שהסיכוי להקמת גופים חדשים אינו גבוה. במערכת הבנקאית לא מוטרדים מתרחיש של הקמת גופים חדשים שיאיימו באופן משמעותי על נתחי השוק שלהם, והם אפילו מטילים ספק בכך שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים.

"החסם להקמת בנק אינו רק הון והלימות הון", אומר גורם בנקאי ומתייחס לכך שבמתווה שפרסם בשבוע שעבר בנק ישראל הוא דורש מהבנקים החדשים לעמוד בכללי הנזילות בדומה לבנקים הקיימים. כמו כן הבנקים נדרשים לעמוד במלוא כללי הציות הקשורים בהלבנת הון.

"תחום הציות הוא מאוד מהותי. דרישות הרגולציה מהבנקים בתחום הזה רק הולכות וגדלות, ויש לכך עלויות לא מבוטלות עבור הבנקים. ועבור גוף חדש, מדובר בעלויות מאוד משמעותיות", הוא מוסיף, כך שעל פניו, כלל לא בטוח שרווחי לבעלים החדשים של חברת כרטיסי האשראי להפוך אותה לבנק.

מנגד, כיוון שבנק ישראל אמור לאשר את העסקאות השונות למכירת ישראכרט ולאומי קארד, ייתכן שהוא ייתן עדיפות למתן אישור לעסקאות שיכללו התחייבות של הבעלים החדשים להפוך את הגופים הללו לבנקים.

באשר לגופים חדשים, גם אם בסוף התחזית האופטימית של האוצר ובנק ישראל להקמת גופים חדשים תתממש, הדבר לא צפוי לקרות לפני 2019. הסיבה לכך היא שבנק ישראל הציב כתנאי למתן ההקלות בהון את הקמת מאגר נתוני האשראי. לפי הלו"ז הנוכחי, הקמת מאגר כזה אמורה להתבצע בסוף שנת 2018, וגם זה נחשב תרחיש אופטימי.

הדרישות המרכזיות להקמת בנק חדש

הון 'עצמי ראשוני של 50 מיליון שקל

פטור מעמידה ביחס הלימות הון עד להגעה לנכסי סיכון של 600 מיליון שקל

דרישות נזילות ועמידה בכללי ציות בדומה לבנקים קיימים

צרו איתנו קשר *5988