פרשת "המלאך המושיע": עוכב עונש המאסר של מתווך הכליות

יעקב דיין נידון ל-75 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בריבוי עבירות של השמטת הכנסות ■ ביהמ"ש נעתר לבקשתו לעכב את ריצוי עונשו וציין כי התיק מבוסס בחלקו על ראיות נסיבתיות

יעקב דיין. סייע לאנשים ועבר על החוק / צילום: תמר מצפי
יעקב דיין. סייע לאנשים ועבר על החוק / צילום: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב נעתר לבקשתו של יעקב דיין, מתווך השתלות כליה, שהורשע בעבירות מס בהיקף של 120 מיליון שקל, לעיכוב ביצוע תחילת ריצוי העונש שנגזר עליו - 75 חודשי מאסר בפועל (6 שנים ו-3 חודשים) ותשלום קנס בסך מיליון שקל.

דיין הורשע כי ביצע את עבירות המס במסגרת רשת תיווך בינלאומית להשתלת איברים, שמקור "תרומתם" אינו ידוע, וזאת באמצעות חברת עד-על שבשליטתו. בסוף השבוע נעתר השופט המחוזי בני שגיא לבקשתו של דיין לדחות את מועד ריצוי עונשו עד להכרעה בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי.

באפריל השנה גזרה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, על דיין עונש של 75 חודשי מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל, לאחר שהורשע כאמור בהעלמת מס על הכנסות בהיקף של כ-120 מיליון שקל. דיין וחברת עד-על הורשעו בריבוי עבירות של השמטת הכנסות, מסירת אמרה כוזבת בדוח, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, מתן תשובה כוזבת ושימוש במירמה, עורמה ותחבולה - והכול במטרה להתחמק ממס.

לפי הכרעת הדין, דיין היה מאכער שסידר איברים לחולים, תוך הקמת מערך חברות פיקטיבי שנועד לשרת העלמות מס. תמורת סכומי כסף מהחולים, הוא עסק בארגון חבילות טיסה לרחבי העולם, מדרום אפריקה ועד לפיליפינים, לצורך השתלות איברים פרטיות דחופות, בעיקר של כליות. זאת, כאשר השירות שלו כלל הכול - מהסעה משדה התעופה ועד לאיתור תורם האיבר.

לקוחותיו של דיין נחלקו לשתי קבוצות: מטופלים שמומנו על-ידי משרד הביטחון; ומטופלים פרטיים, שהסתייעו לעתים בחברות ביטוח, קופות-חולים ועמותות למימון הטיפול. דיין גרף מלקוחות משרד הביטחון כ-47 מיליון שקל בשנים 1999-2007; ומהלקוחות הפרטיים הוא הפיק הכנסות של יותר מ-70 מיליון שקל באותה תקופה.

במרכז הרשעתו של דיין עמדה קבוצת חברות זרות שייסד, בין היתר בקפריסין ובפיליפינים, ושנועדו להוות חיץ לפעולות של דיין וחברת עד-על. זאת, לשם ניתוב הכנסות לקופת אותן חברות והעלמת הכנסות. בית המשפט קבע כי מערך החברות נועד לשרת "מצג שקרי ובדוי".

באמצעות עורכי הדין דורון ברזילי, עדי ניב וירדן זהבי ממשרד ברזילי ששון, הגיש דיין ערעור על הרשעתו ועל גזר דינו, וכן בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.

בדיון שנערך ביום חמישי האחרון בבקשתו של דיין לעכב את עונשו, טענה עורכת דינו עדי ניב כי "זהו המקרה הקלאסי שיש להורות על עיכוב ביצוע בשל סיכויי הערעור. ישנה מסכת של ראיות שנעלמו כליל מעיניו של בית משפט קמא, בית המשפט קמא בראשית הכרעת הדין מציין כי התיק מבוסס על ראיות נסיבתיות, והשאלה המרכזית העומדת על המדוכה היא ממשותן של החברות הזרות. כשמדברים על תיק נסיבתי, טעה בית המשפט כשקבע כי ישנה אפשרות אחת מסתברת המעידה על הרשעת המערער, קל וחומר כשהדברים לא נבדקו. מה שכן בוצע הוא בדיקה בגוגל של החברות הזרות. האם כך מתבצעת חקירה במדינת ישראל כאשר מדובר בחברות זרות?".

נציג פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) בדיון, עו"ד לואי עיאדאת, טען מנגד כי "בסופו של דבר המבקש הורשע בתיק, ונגזרו עליו 75 חודשי מאסר - תקופה בלתי מבוטלת. מדובר בעבירות מס מתוחכמות ונעשו בבניית תשתית שלמה בצורה מתוחכמת. זה מלמד על האופי של המבקש ועל יכולתו להוציא דברים מורכבים אל הפועל".

שופט בית המשפט המחוזי, בני שגיא, קיבל כאמור את עמדת סנגוריו של דיין וכתב בהחלטתו כי לא ניתן לומר שטענותיו של דיין בערעורו הן מן הסוג שאינן ראויות להישמע, וכי "הודעת הערעור מפורטת ומצביעה על מסמכים שונים, אשר יש בהם לכאורה כדי ללמד על פעילות כלשהי שנעשתה במסגרת אותן חברות זרות, ואף אם נראה כי בית המשפט קמא התמודד באופן מקיף ביותר עם כלל הטענות, הרי ששעה שעסקינן בתיק אשר חלקו מבוסס על ראיות נסיבתיות, עומדת לערכאת הערעור האפשרות להתערב בממצאים שבעובדה - וזאת בניגוד להכרעה המבוססת ברובה המכריע על עדויות".

צרו איתנו קשר *5988