מגן על הבנקים: ר"מ איטליה פותח חזית מול האיחוד האירופי

מתאו רנצי נערך להזרים מיליארדי אירו מכספי ציבור למערכת הבנקאית של איטליה, זאת למרות אזהרות מבריסל וברלין, שלפיהן נושי הבנקים מממנים חילוצים שלהם - ולא משלם המסים

מתאו רנצי / צילום: רויטרס
מתאו רנצי / צילום: רויטרס

איטליה נערכת להפר את תקנות האיחוד האירופי ולהזרים מיליארדי אירו למערכת הבנקאית שלה אם היא תיקלע ללחץ מערכתי קשה. זה יהיה אמצעי חירום אחרון, שינפץ את המשטר החדש יחסית של טיפול בבנקים חולים בגוש האירו.

לפי כמה מקורות רשמיים ובנקאיים, מתאו רנצי, ראש הממשלה, נחוש בדעתו להתערב עם כספי ציבור במידת הצורך, למרות אזהרות מבריסל ומברלין בדבר הצורך לכבד את הכללים, שלפיהם הנושים של הבנקים ולא משלם המסים הם אלו שמממנים חילוצים שלהם.

האיום הזה מעורר בהלה בקרב גופי הרגולציה באירופה, שחוששים שהתערבת ממשלתית תהרוס את האמינות של ספר החוקים הבנקאיים החדש של האיחוד כבר במבחן האמיתי הראשון שלו. במרוץ למציאת פתרונות חלופיים, נציבת האיחוד לענייני תחרות, מרגרט וסטגר, הציגה אופציות לטיפול בבעיה הבנקאית באיטליה בלי להפר את עקרונות חילוץ הבנקים באיחוד.

איטליה נחשבת לעקב אכילס הגדול ביותר בגוש האירו בעקבות ההלם של ההצבעה על הברקזיט בבריטניה, ומניות הבנקים שלה צנחו מאז בשליש. החששות מצטברים לפני פרסום תוצאות מבחני העמידות שנערכו לבנקים האיטלקיים החודש, ומשאל עם על רפורמות בחוקה שייערך באוקטובר, שרנצי הודיע שיתפטר אם לא ינצח בו. בנק ההשקעות סיטי הגדיר את משאל העם "כנראה הסיכון הגדול ביותר בזירה הפוליטית באירופה השנה מחוץ לבריטניה".

אחרי שכמה רעיונות שלה לטיפול בבנקים נדחו, רומא שוקלת אם להתערב באופן חד-צדדי. "אנחנו מוכנים לעשות את מה שיהיה נחוץ להגנה על הבנקים, ולא מוציאים מכלל חשבון פעולה חד-צדדית שלנו, למרות שזה יהיה רק אמצעי אחרון לשעת חירום", אמר מקור שמכיר את החשיבה הממשלתית בנושא. פקידים אירופים חוששים שהתערבות ממשלתית טומנת בחובה את הסיכון שהיא תבריח משקיעים פרטיים מהסקטור הבנקאי.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל דחפה בשבוע שעבר את בקשת איטליה להשעיית האיסורים של האיחוד על סיוע ממשלתי לחידוש ההון של הבנקים. בנואה קר, בכיר בבנק המרכזי האירופי, אמר שהשעיית תקנון האיחוד שנוגע לחילוץ בנקים "יסיים את האיחוד הבנקאי האירופי כפי שאנחנו מכירים אותו".

רנצי עצמו הגיב בכעס על ההאשמות שהוא מפר את כללי גוש האירו, באומרו שהוא "לא יקבל הרצאות ממורה בבית ספר".

רומא שוקלת אמצעים כמו הגדלת ההון של קרן פרטית בתמיכה ממשלתית שנקראת אטלנטה, שמימנה עד כה חידוש הון של שני בנקים כושלים, לפי בנקאים בכירים. אטלנטה תשיק גם קרן שתתמקד בהלוואות רעות, שתקנה הלוואות כאלה מהבנקים שצברו אותן בשלוש שנות המיתון במדינה, כדי למנוע מחיקות הן גדולות בבנקים.

לפי המקורות הבכירים, ההלוואות הראשונות שייקנו יהיו של הבנק הבעייתי ביותר, מונטי די פאשי דה סיינה. הממשלה דנה גם בשימוש בכספים של בנק קאסה דיפוזיטי א פרסטיטי וקרנות פנסיה ממלכתיות כדי לחדש הון של בנקים.

בריסל וברלין מתנגדות לכל אופציה של תשלום-יתר לבנקים עבור ההלוואות הרעות, או עקיפה של חילוץ הבנקים על ידי הנושים שלהם.

הנציבות האירופית פתוחה, עם זאת, לאופציות של ריכוך המכה למשקיעים קטנים, באמצעות המרת האג"ח הנחותות שלהם למניות בתנאים נוחים, או באמצעות פיצוי מאוחר יותר של משקי בית פגיעים.

אופציות הפריה מחדש של אג"ח הבנקים שנדונות כעת אינן מחייבות כינוס נכסים של בנק כלשהו, אלא רק המרה של האג"ח למניות. רומא צריכה "להפסיק להעמיד פנים שאין פתרונות מלבד שבירה של הכללים", אמר פקיד אירופי שמתמצא בדיונים.

בריסל אישרה בשבוע שעבר אמצעי חירום בסך 150 מיליארד אירו שיאפשרו לאיטליה לסייע לבנקים שלה שמצויים במצוקת נזילות קצרת טווח, אבל ההון העצמי של הבנקים מדאיג יותר, אומרים אנליסטים. תוצאות מבחני העמידות צפויות להתפרסם ב-31 ביולי, ובנקאים בכירים חוששים שהבנקים החלשים ביותר, כולל מונטה די פאשי, השלישי בגודלו במדינה, לא יעמדו בהם, כלומר יוכרזו כחסרי הון עצמי הולם.

שדולת העסקים האיטלקית קונפינדוסטריה הזהירה ביום ו' מ"כאוס פוליטי" אם רנצי יפסיד במשאל העם באוקטובר. בתרחיש כזה, איטליה תחזור למיתון, מרווחי הריבית של האג"ח האיטלקיות יעלו ותהיה בריחת הון מאיטליה, לפי השדולה הזו.

משבר בנקאי פוטנציאלי בעיתוי גרוע במיוחד

הבנקים האיטלקיים מעולם לא התאוששו מהמשבר האחרון. הם עמוסים בהלוואות רעות, וכמה מהם תלויים בתמיכה של קרן ההשקעות הפרטית אטלס, שהממשלה ארגנה, ובמנגנוני הנזילות של הבנק המרכזי האירופי. אבל נחוץ עוד הון. אפשר למצוא קונים להלוואות הלא-מתפקדות, אם הן יוזלו במידה מספקת, אבל ההוזלות הללו יציפו את הבורות שהם סוד גלוי במאזני הבנקים. זה יחייב את הבנקים לגייס עוד יותר הון - שיהיה קשה לגייס מלבד אטלס, שבעצמה כבר כמעט חסרת הון.

התרחיש גרוע ביותר יהיה אם בעלי הפיקדונות, שרבים מהם עסקים קטנים ובינוניים שהם עמוד השדרה הכלכלי של איטליה, יעבירו את כספם לבנקים שנחשבים לפחות מסוכנים, ויגרמו בכך למחנק נזילות. בטווח הקרוב יותר, הבעיות הבנקאיות עלולות ליצור בעיות פוליטיות למתאו רנצי, ראש הממשלה שניצב מול אופוזיציה בדמות תנועת חמשת הכוכבים הפופוליסטית, ומול חששות מפני הפסד במשאל העם על רפורמות חוקתיות באוקטובר.

רנצי, ששונא להחמיץ כל משבר טוב באמת, הכריז על כוונתו להזרים 40 מיליארד אירו מכספי המדינה למערכת הבנקאית. הצעד הזה הוגדר כהפרה של הרגולציה האירופית, ונדחה על ידי מנהיגים אירופים אחרים. חוקי האיחוד האירופי דורשים שבעלי המניות ובעלי האג"ח הזוטרות יימחקו לפני שהמדינה תוכל לעזור. מבחינה פוליטית זהו רעל מפני שמשקיעים איטלקים קטנים רבים מחזיקים מניות בנקאיות.

לפי הבנק המרכזי האיטלקי, הבנקים במדינה מחקו 200 מיליארד אירו של ההלוואות הרעות ביותר, ונותרו עם הלוואות כאלה בסך 85 מיליארד אירו. כ-160 מיליארד אירו של הלוואות טובות קצת יותר נמחקו בחצי, ולכן תיק הלוואות רעות של כ-170 מיליארד אירו עדיין רובץ על הבנקים. קשה לדעת אם 40 מיליארד האירו שרנצי מבטיח יספיקו. לא קשה לדמיין שהסכום הדרוש גדול פי שלושה. באופן דומה, לא ברור איך הרשויות האירופיות יוכלו לבלוע את התרופה הזו. אם הרשויות יישארו נוקשות, הן מסתכנות במשבר בנקאי בגוש האירו בעיתוי גרוע במיוחד ליבשת.

צרו איתנו קשר *5988