כתבי רשת ב' לקובלנץ: "לא ייתכן שיתייחסו אלינו כאל סוג ז'"

אגודת העיתונאים פנתה למבקר בטענה ל"התנהלות המבזה את עובדי רשות השידור המבקשים להתקבל לתאגיד השידור" ■ עיתונאי: "קובלנץ בנה לו תאגיד של חברים מגל"צ והחינוכית"

אלדד קובלנץ/ צילום:: איה אפרים
אלדד קובלנץ/ צילום:: איה אפרים

המתיחות ואי-הבהירות סביב ההליכים לסגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור הציבורי נמשכים. היום (ג') פנתה אגודת העיתונאים בירושלים, המייצגת חלק מעובדי רשות השידור, למבקר המדינה יוסף שפירא, לנוכח מה שהם מכנים "התנהלות המבזה את עובדי רשות השידור המבקשים להתקבל לתאגיד, מכשילה את החזון של שידור ציבורי אמיץ והגון ושמה ללעג ממש את הוראות חוק השידור הציבורי, שמכוחו היא קמה". במקביל התקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בנושא.

עיקר הזעם של העובדים נוגע לדרך שבה מתנהלים הליכי הקבלה והמיון לתאגיד. בחוק נקבע כי התאגיד יקלוט לפחות 450 עובדים ותיקים מרשות השידור מתוך למעלה מ-1,000 העובדים, אולם לטענת האגודה, מיונם של העובדים המבקשים להיקלט בתאגיד נעשה בצורה לא ראויה.

"האגודה קיבלה עשרות פניות נדהמות של עיתונאים, חלקם מאבני הבניין ממש של רשות השידור, על יחס מבזה, מזלזל ואפילו משפיל", נכתב בפניית האגודה למבקר המדינה. "התחושה המתקבלת משיחות עם עשרות עובדים שהתראיינו בתאגיד היא זלזול בהם, בעבודתם ובשידור הציבורי".

בהמשך הפנייה מובאות דוגמאות לטענות, ללא ציון שם העובדים: "עובדים מוכרים, המופיעים מדי יום על מסך הטלוויזיה הישראלית, חלקם זה שנים רבות, נדהמו לגלות כי המראיינים בתאגיד אינם מכירים אותם, ולמעשה - הם כלל לא טרחו לצפות בשידורי הטלוויזיה הישראלית".

עוד נטען כי "עובדי טלוויזיה זומנו לראיון, והתברר כי להם כי מי שמראיין אותם לא עסק בטלוויזיה מעולם, אלא אך ורק בתחום הרדיו".

מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ, התייחס היום בכנסת לחלק מטענות העובדים ואמר כי "כרגע אנו עומדים על 162 עובדים - מתוכם 63 מרשות השידור. בנוסף, 75 חוזים נשלחו לעובדי רשות השידור. אם כולם יחתמו, נגיע ל-55% עובדי תאגיד שמגיעים מהרשות, נכון לעכשיו. התחלנו בגיוס השדרה הניהולית - אנשי רשות השידור הם חלק מרכזי שם".

קובלנץ גם אישר כי השכר בתאגיד יהיה נמוך מזה שהיה נהוג ברשות השידור: "בחלק מהמקרים השכר נמוך באופן משמעותי ממה שהשתכרו אנשי הרשות. כן יהיה מודל בונוסים לעובדים שיצטיינו - כי אנו רוצים להיות גוף תחרותי שמתגמל את עובדיו הטובים. הגדרנו את הכללים השקופים לגיוס העובדים עם הממונה על השכר. אני לא מקבל את ההגדרה שנשמעת של ועדות משפילות".

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי הוא מוטרד ממה שהוא שומע בכל הקשור להתייחסות לעיתונאי רשות השידור: "אני אלחם בכם בכל הכוח כדי שהכול יהיה שקוף, כדי שנהיה בטוחים שאמות-המידה שבהן לוקחים אנשים הן מקצועיות ומכובדות". עם זאת, הוא הוסיף כי "אחת הסיבות שאנחנו כאן היא שאדם (ברשות השידור, י"כ) היה מגיע לשעתיים עבודה והולך הביתה. זה לא יקרה".

הערה זאת - שבאה בעקבות דבריו של יו"ר תאגיד השידור, גיל עומר, על עובד שבא לשעתיים ומרוויח 40 אלף שקל בחודש - עוררה סערה. שמעון אלקבץ, סמנכ"ל הרדיו בתאגיד, המשמש גם העורך הראשי של רשות השידור, יצא נגד הדברים וטען כי אין מקרה כזה ברשות.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון בכנסת נגעה ללוח הזמנים הצפוף שבו מתנהל התאגיד, שאמור להתחיל לשדר כבר באוקטובר. קובלנץ אמר בהקשר זה כי מדובר ב"סד זמנים שגם לגוף פרטי הוא בלתי אפשרי. אמרתי זאת כבר כמה פעמים, אך לצערי הכנסת החליטה אחרת. השידורים ייפתחו - אין לי תשובה לגבי תוכן, כי זה משהו שאף אחד אף פעם לא עשה בסד זמנים כזה. יהיה משהו חלקי".

כתבי רשת ב': "מתייחסים אלינו כסוג ז'"

בתוך כך, אתמול (ב') פנו גם עיתונאי רשת ב' למנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ. בפנייה - שעליה חתומים עיתונאים בכירים ומוכרים כמו אריה גולן, קרן נויבך, כרמלה מנשה וצ'יקו מנשה - נכתב: "ההליכים שאתם מנהלים מבזים את העיתונאים ברשת ב'. בתאגיד עושים הכול כדי לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא רצויים, ושבעצם היו מעדיפים להביא עיתונאים אחרים מבחוץ".

עוד כותבים עיתונאי הרדיו: "אנו מוחים על הליכי מיון מעליבים, שבהם מעמידים עיתונאי עם ותק של 25 שנה למבחן, כאילו היה זה ראיון הקבלה הראשון עבורו. הצעות השכר שלנו בלתי הולמות, ובחלק מן המקרים הפחיתו את שכרנו הנוכחי (שאינו נחשב גבוה ברשות השידור! - ההערה בסוגריים במקור, י"כ) בכ-30% ואף יותר. לא ייתכן שיתייחסו אלינו כאל סוג ז', בעוד אתם ממהרים לקלוט 'טאלנטים' צעירים מבחוץ בשכר של 25 אלף שקל ואף יותר. לחלק מהעיתונאים אתם אפילו לא טורחים להחזיר תשובה - שלילית או חיובית".

גורם בכיר מקרב העיתונאים אמר היום: "התנהלות התאגיד החדש ביזיונית ומחפירה, ומישהו צריך להתעורר. קובלנץ בנה לו תאגיד של חברים מגלי צה"ל ומהחינוכית, ובפועל בונה כאן גלגלצ 2 לפייסבוק ולטוויטר. זו לא מערכת החדשות הראויה והמקצועית שמכרו לכולנו".

לדברי העיתונאים, לא רק ששכרם מצומצם, אלא שכעת הם נדרשים "לעבוד גם לרדיו, גם לטלוויזיה וגם לזרוע האינטרנט החדשה. כלומר, כל אחד יידרש ל-3 משרות, ב-3 מדיומים".

הם גם טוענים כי התאגיד סובל מהיעדר השקיפות בכל הקשור לסולמות השכר. "אתם מביאים כוכבים מכלי תקשורת מתחרים, ומדובר בכסף ציבורי, לא ייתכן שהכול ייעשה במחשכים, בלי שנחתם הסכם קיבוצי, עם אפס שקיפות".

מהתאגיד נמסר בתגובה כי "הליך קליטת עובדי רשות השידור נעשה באופן מכובד וראוי, מתוך כוונה לקלוט את העיתונאים והעובדים המתאימים ביותר במסגרת הזמן הקצר שקבע המחוקק. בתאגיד מתקיימים מאות ראיונות בחודש, ובסופו של תהליך יציג התאגיד נבחרת מובילה ומקצועית שתכלול עיתונאים רבים ומוערכים מרשות השידור. כל המינויים בתאגיד נעשים באופן שקוף ועל בסיס מקצועי בלבד". 

עוד נמסר כי "תאגיד השידור הישראלי ישדר מירושלים, ועד שמתחם הקבע יהיה מוכן לשידורים, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי ניתן לקיים שידורים ממתחם זמני, והשידורים ייפתחו מתשתית מוכנה וקיימת במודיעין". 

יו"ר וועדת האיתור, השופט בדימוס עזרא קמא, המלווה ומפקח על פעולות ועדות המיון של התאגיד, פרסם היום חוות-דעת, שבה נכתב כי "הליך המיון נעשה, אחרי הדיווח הראשון שמסרתי, באופן משביע-רצון אף מעבר לכך. הוועדות הציגו בפני המועמדים את מטרות הראיון ואת התהליך של הבחירה, והוצגו בפניהם חברי ועדת המיון. נשאלו שאלות רלוונטיות למשרה או לתפקיד המיועד, ניתנה למועמדים הזדמנות נאותה לתאר את עבודתם, וגם ניתנה להם בסוף הראיון הזדמנות לשאול שאלות ולהוסיף דברים מעבר לאלה שנכללו בראיון, והוסבר להם המשך ההליך, והכול באופן שוויוני.

"לגבי מועמדים שבאו מקרב עובדי הרשות בעיקר, השאלות נגעו למעמדם העתידי ולגורלם בהמשך הליכי המיון והבחירה, וכן שאלת התנאים אם וכאשר יתקבלו להמשך עבודה בתאגיד. הוסבר למועמדים כי ועדות המיון אינן יכולות, מטבע הדברים, למסור גם מחוסר אפשרות לדעת בשלב הזה את תנאי ההעסקה העתידיים".

צרו איתנו קשר *5988