מסתמן: הצעת החוק לחיוב מתן שבס לא תכלול את הפריפריה

כמו כן, מסתמן כי ההצעה לא תכלול פרויקטים של פינוי בינוי ■ עוד מסתמן: הצעת החוק תהיה כהוראת שעה למשך 5 שנים

ח"כ אלי כהן / צילום: דודי וקנין
ח"כ אלי כהן / צילום: דודי וקנין

 

הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת אלי כהן (כולנו) ודוד ביטן (ליכוד) לחייב רשויות מקומיות לאשור הקלת שבס ליזמים ממשיכה להתקדם. בימים האחרונים אושרה הצעת החוק בוועדת הרפורמות של הכנסת לקראת הקריאה הראשונה ובמקביל, למרות שמדובר בשלב מקדמי של אישור ההצעה, כבר הוסכם על שינויים שככל הנראה יוכנסו בה. מדובר על שינויים באזור הגיאוגרפי שעליו תחול חובת מתן השבס כמו גם תוכניות שיוחרגו ממנה.

נזכיר כי הצעת החוק האמורה מתייחסת להקלת השבס, הקלה שבאמצעותה יכול יזם או קבלן להגיש בקשה להגדיל את מספר הדירות בפרויקט מגורים חדש וזאת ללא הגדלה של השטח הבנוי הכולל בפרויקט. המשמעות היא תוספת של דירות, אך כאלו שיהיו בהכרח קטנות יותר.

בעוד שהקלת השבס מאפשרת לרשות המקומית לאשר תוספת של עד 30% ממספר יחידות הדיור, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי על הרשות תוטל חובה לאשר 10% מהתוספת. בעוד שמדובר בהחלטה שנמצאת בסמכות הועדה המקומית, רשויות רבות ממאנות לאשר את ההקלה המלאה או את ההקלה כלל וזאת בשל טענות לעומס על התשתיות מחד או בשל רצון להשאיר את שטח הדירות גדול כפי שנקבע בתב"ע המקורית.

כאמור, הצעת החוק ממשיכה להתקדם, וכדי להגדיל את סיכוייה לעבור את השלבים הבאים נודע ל"גלובס" כי בימים האחרונים התקיימה פגישה בין יוזמי החוק לבין גורמים שונים הרלוונטיים לאישורו או המתנגדים לו כדי להגיע להבנות מוקדמות. במסגרת פגישה זו הוסכם על מספר שינויים שככל הנראה יוכנסו בנוסח החוק.

כך, ככל הנראה הצעת החוק תתייחס רק לאזורי המרכז ולירושלים, כאשר מחוזות צפון ודרום לא יכללו בה. הסיבה לכך, לדברי יוזמי הצעת החוק, היא שתמהיל הדירות הקטנות באזורים אלו הוא הוא יותר גבוה ובאזור המרכז ובירושלים הצורך גבוה יותר, בין היתר בעיקר על רקע מחירי הדיור באזורים אלו.

עוד שינוי בהצעת החוק מציע לקבוע החרגה של פרויקטי פינוי בינוי מההצעה, וזאת על מנת שלא להגדיל את הצפיפות. במקביל, מוצע להחריג גם תוכניות הכוללות הוראה של שילוב של 20% יחידות קטנות, וגם שההוראות יחולו על בניה רוויה של 6 יחידות דיור לפחות. עוד מוצע לקבוע ששטח הדירות שיתווספו יהיה קטן מ-80 מ"ר.

עוד שני שינויים שככל הנראה יוכנסו בהצעת החוק הם ששר האוצר יוכל לפטור רשויות באופן קונקרטי על בסיסי שיקולים סוציו-אקונומיים מהחובה, וכי הצעת החוק תהיה כהוראת שעה למשך חמש שנים בלבד.

נציין שבמקביל להסכמות אלו, במהלך הדיון שבו אושרה הצעת החוק לקריאה ראשונה נקבע עוד שתוקם ועדת חריגים שתוכל להחריג ערים שבהן תמהיל הדירות הקטנות הוא גבוה באופן יחסי, שהחוק לא יחול על רשויות מקומיות שאישרו אשתקד יחידות דיור בנות 3 חדרים ומטה בהיקף שייקבע בהמשך, ושהחוק יחול על תוכניות מאושרות בלבד, ולא על תוכניות שיאושרו מעתה והלאה.

בין הגורמים שהעבירו התייחסות להצעת החוק לקראת הדיון היה ניתן למצוא את עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, הסבורה כי יש לקבוע את חובת אישור השבס רק למשך שנתיים ואז לערוך "בקרת נזקים", לגישתם. עוד טוענים בעמותת האדריכלים כי אם הכוונה היא לאשר באופן גורף תוספת של 10% במספר הדירות בפרויקטים, על ההצעה להתייחס גם לתוספת מבני ציבור ומוסדות ציבור כמו גם תשתיות תומכות למהלך.

"הגידול במספר הזוגות הצעירים המתחתנים מדי שנה ועליית תוחלת החיים מצדיקה גידול בדירות עד 3 חדרים, אולם בפועל אנו רואים ירידה בהיצע הדירות מסוג זה", כך טען ח"כ כהן. "הגישה של חלק מהרשויות לא לתת היתרים לדירות קטנות נשענת ההנחה שדירות קטנות מושכות אוכלוסיות חלשות יותר. בהתאם, הצעת החוק האמורה, אמורה להגדיל את היצע דירות 3 חדרים ומטה וכשכך החיסכון יתבטא לא רק במחיר הדירה אלא גם בעלויות הארנונה וועד הבית שתהיינה נמוכות יותר".

ח"כ ביטן הוסיף: "בעקבות משבר הדיור יש חובה לחייב בחוק את הרשויות והוועדות המקומיות לתת תוספת דיור של 10% בהקלה, במיוחד כשמדובר בדירות קטנות לטובת זוגות צעירים. הצעת החוק היא מידתית לאור העובדה שהיא מחייבת תוספת של 10% ומאפשרת לוועדות ולרשויות שיקול דעת ב20% הנותרים".