אם אתם אזרחי ארה"ב ומחזיקים בארץ בחשבונות בנק, כספים ונכסים או בעלי גרין קארד, אך לא הסדרתם את דיווחי המס שלכם מול ישראל וארה"ב - כדאי לכם למהר ולדווח בהקדם לרשות המסים האמריקאית - ה-IRS - על כל הכספים, ההכנסות, החשבונות והנכסים שלכם, לפני שיהיה מאוחר מדי. בקרוב, אם תרצו או לא, המידע עליכם יגיע אליהם - והם יגיעו אליכם.
זה המסר שמעבירים היום מומחי מס לאזרחי ארה"ב ובעלי גרין קארד המחזיקים בכספים כלשהם בישראל, רגע לפני כניסתו לתוקף של החוק ליישום הסכם ה- FATCA - לחילופי מידע בין רשויות המס של ישראל וארה"ב (Foreign Account Tax Compliance Act) - הסכם שנחתם ביוני 2014.
אתמול (ב'), בתום שבועות של דיונים, אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית - שתיערך בימים הקרובים - את הצעת החוק ליישום ההסכם שנחתם בין ארה"ב ל-113 מדינות. ההסכם מחייב את בנקים, גופים הפיננסיים אחרים ורשויות המס בכל המדינות החתומות, בהן ישראל, להעביר לרשויות המס של ארה"ב, ה-IRS המפורסם, מידע אודות חשבונות, נכסים פיננסיים והכנסות של אזרחי ארה"ב באותן מדינות.
"כל אדם מעל גיל 18 שהינו אזרח ארה"ב או מחזיק בגרין קארד, חייב להסדיר מיד את חובות הדיווח שלו אל מול רשויות המס בארה"ב, בה בניגוד לישראל חלה חובת דיווח כללית", מבהירה עו"ד נטלי דוידאי, שותפה וראש תחום נאמנויות וניהול הון אישי ומשפחתי במשרד איתן-מהולל-שדות, ומסבירה כי "הצעת החוק ליישום הסכם ה-FATCA לחילופי מידע בין רשויות המס של ישראל וארה"ב שאושרה היא חלק ממהלך עולמי לחילופי מידע אוטומטיים, אשר אין ספק כי עת תיושם, תפגע בזכות לפרטיות של אזרחי ותושבי ישראל, אשר פרטיהם האישיים ביותר - שלעתים אף הקרובים ביותר להם אינם מכירים - יימסרו לרשויות המס בארה"ב".
ואולם לדבריה, "הפגיעה בפרטיות היא מידתית, לאור העובדה כי הצעת החוק חיונית לכלכלת המדינה ואזרחיה, שכן ללא אישורה היה מנוכה במקור מס בשיעור 30% על כל פעולה פיננסית בדולרים שהייתה נעשית על-ידי הגופים הפיננסיים בארץ.
"האור בקצה המנהרה של הצעת החוק הוא העובדה שעל אף בקשת רשות המסים בישראל, לא אישרה ועדת הכספים לרשות המסים בישראל לעשות שימוש במידע המועבר לארה"ב לצרכים פנימיים ובהליכים בישראל נגד נישומים".
שיתוף מידע נגד ההון השחור
הצעת החוק שיזמה רשות המסים, בראשות משה אשר, עיגנה את תיקוני החקיקה הנדרשים בישראל על-מנת לאפשר את יישום הסכם ה-FATCA. ההצעה נתקלה במחסומים רבים בהליך החקיקה, אך היה צפוי כי תעבור.
בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי רבים מתושבי העולם מנהלים את השקעותיהם במדינות שאינן מדינת התושבות שלהם, באמצעות גופים פיננסיים מחוץ למדינת התושבות. וזאת, כאשר במקרים רבים העניין מנוצל לצורך התחמקות מתשלום מס במדינת התושבות.
העלמות המס והתגברות ההון השחור מהוות בעיה חמורה המשותפת לכלל המדינות, שהבינו כי הכלי היעיל ביותר במלחמה בתופעות הללו הוא שיתוף-פעולה בין המדינות, בין היתר באמצעות חילופי מידע.
על רקע ההבנה הזו, ארגון ה-OECD, האיחוד האירופי ו"הגלובל פורום לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס" פועלים באינטנסיביות בשנים האחרונות כדי לקדם ולייעל את חילופי המידע בין המדינות. בין היתר פרסם ה-OECD סטנדרט לחילופי מידע אוטומטיים (CRS), שהוא סטנדרט אחיד לאיסוף מידע על-ידי מוסדות פיננסיים ביחס לחשבונות פיננסיים של לקוחות שהם תושבים זרים, והעברתו לרשות המס במדינה שבה הם פועלים, על-מנת שזו תעבירו למדינת התושבות שלהם.
כ-50 מדינות, ובהן כל מדינות ה-OECD, לרבות ישראל, הצהירו כבר בשנת 2014 כי יפעלו ליישום מהיר של הסטנדרט האחיד לחילופי מידע אוטומטיים, וכי לשם כך ידאגו לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי.
הצעת החוק בנוסחה המקורי זכתה להתנגדויות שונות, בין היתר עקב הפגיעה המוגזמת בפרטיות של לקוחות הבנקים והיעדר מנגנוני הגנה על האזרחים שהמידע שלהם מועבר לארה"ב. אולם, לאחר מספר ישיבות סוערות שהתקיימו בוועדת הכספים בנושא, רוכך נוסח החוק.
בין השאר, לבקשת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הופחת שיעורם של העיצומים הכספיים שיוטלו על מוסדות פיננסיים שמסיבות טכניות לא יעמדו בכל דרישות החוק. לפי הנוסח החדש, במקרה שרשות המסים חושדת כי מוסד פיננסי לא עשה כל שהיה עליו לעשות על-מנת שבעלי חשבונות ימסרו מידע רלוונטי לפי ה-FATCA, או שלא לא ערך את כל הבדיקות הדרושות מתוקף החוק - היא יכולה להטיל עליו עיצום כספי שנע בין 5,000-50,000 אלף שקל. זאת, במקום טווח של 10,000-100,000 שקל, כפי שנקבע בחוק המקורי.
חובת יידוע
בנוסף, מוסדות הגמ"חים - "מוסדות לתועלת הציבור", יוכלו להמשיך לפעול בלי שיחולו עליהם הוראות ה- FATCA, לאחר שנקבע כי ההסכם נוגע רק לגופים המוגדרים כ"מוסדות פיננסיים".
כמו כן, אחד התיקונים המשמעותיים ביותר שנערכו בחוק קובע כי המוסדות הפיננסים יחויבו להודיע על העברת המידע לאדם שלגביו הם נדרשו להעביר מידע. במקור לא חלה חובה ליידע את לקוח המוסד הפיננסי על העברת המידע, והוא היה עלול לגלות על כך בשלב שה-IRS היו דופקים על דלת ביתו. הנושא עורר ביקורת רבה וטענות כי מדובר בפגיעה קשה באזרחים, בפרטיותם ובזכותם להגיב לטענה כי היה עליהם לדווח לארה"ב.
לדברי עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל, לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים וכיום מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות', מדובר בתיקון שלשכת יועצי המס נלחמו עליו, והוא היה הכרחי וחשוב. "הם הצליחו להכניס חובת יידוע, שלפיה הבנקים ייאלצו ליידע את הלקוחות שלהם ולתת להם פרק זמן של 30 ימים להגיב על סיווגם כאזרחי ארה"ב שנדרשים. הם יוכלו להתנגד לסיווגם כתושבי ארה"ב ברישומי הבנק. הלקוח יכול לבקש מהבנק לשנות את הסיווג שלו, אם הוא איננו נכון.
"אם לא היה ריכוך בנוסח החוק, אז כאלה שרשומים בטעות כאזרחי ארה"ב, כי בבנק יש כתובת או טלפון בארה"ב או מספר ביטוח לאומי אמריקאי, היו חשופים לשומות מה-IRS. ברגע שיש חובת יידוע, תימנע הפגיעה הלא הכרחית בתושבים הללו".
העברה אוטומטית
מומחי מס מסבירים מהן חובות הדיווח שכולל החוק החדש וכיצד על ישראלים - שהינם אזרחי ארה"ב או מחזיקים בגרין קארד - להיערך לקראת יישומו.
- מהן חובות הדיווח שהחוק יטיל?
עו"ד דוידאי: "חובות הדיווח הן שתיים: האחת, דיווחי הכנסה; והשנייה, דיווחי חשבונות בנק (FBAR) - כלומר דיווח על כל חשבון בנק שלאותו אזרח או בעל גרין קארד יש בו זכות חתימה, לרבות בדרך של ייפוי-כוח. אי-דיווח על חשבונות בנק, חושף את האזרח לקנסות עתק בארה"ב שעלולות להגיע עד כדי 50% מהשווי הכי גבוה של חשבון הבנק בשנת מס".
- מי צריך להתכונן, ומה הוא צריך לעשות?
עו"ד פרנקל: "כל אדם שהוא אזרח אמריקאי שלא דיווח לרשות המסים של ארה"ב, צריך להבין שהחל מספטמבר 2016 יעבירו נתונים על הכנסותיו וחשבונות הבנק שלו בישראל ל-IRS בצורה אוטומטית, ואם הוא לא דיווח - אז הוא צריך להסדיר את הדיווחים בדרך של גילוי מרצון או בדרך אחרת בהקדם האפשרי.
"המערכת הבנקאית, באמצעות רשות המסים, תעביר את הנתונים על היתרות לאמצע שנה וסוף שנה וכל ההכנסות הפיננסיות, לרבות ריבית, דיבידנד ורווחי הון. בנוסף, החוק חל על מי שמחזיק בגרין קארד - זאת, אם הוא לא דיווח על בחירתו בכך שהוא ייחשב תושב ישראל לעניין דיווחי המס על-פי האמנה בין ישראל לארה"ב. יכול להיות שיש נישומים שמחזיקים בגרין קארד בלבד, והם לא תושבי ארה"ב, אז הם צריכים לוודא שהם דיווחו על בחירתם להיחשב אזרחי ישראל לעניין המס. כדאי להם לבדוק זאת בהקדם".
לדברי עו"ד פרנקל, "את התוצאות וההשלכות של החקיקה הזאת אנחנו נראה לאחר תקופה בה החוק יהיה בתוקף, לאחר שלקוחות הבנקים בישראל יקבלו שומות וזימונים מה-IRS", ובכל מקרה הוא מבהיר: "אם מישהו לא הסדיר את העניינים שלו מול ארה"ב, כדאי לו למהר ולהסדיר".
"פתח לצרות"
אולם, לא הכול מסכימים כי הנזק שהחוק החדש עלול לגרום לאזרחים הוא מידתי. עו"ד משה מזרחי, שותף במשרד עורכי הדין משה מזרחי-נח-קריגל ולשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים, אומר היום (ג') כי "ההחלטה החדשה היא צעד נוסף בפגיעה בפרטיות של אזרחי מדינת ישראל, והפעם גם לגבי אזרחים שומרי חוק. לא ברור מדוע רשות המסים הופכת עצמה למעין גוף מתווך בעניין חילופי מידע בין הגופים הפיננסיים הישראליים לבין ממשלת ארה"ב.
"מצד אחד רשות המסים הישראלית אוספת את המידע ומצד שני, על-פי חוק, אסור לה להשתמש באותו מידע לטובתה. לא בריא שברשות גוף חקירתי יהיה מידע שלפי חוק אסור לו להשתמש בו. זה יוצר בעיות אתיות ומשפטיות רבות, ובעיקר מהווה פתח לצרות".
עו"ד מזרחי מוסיף כי עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העובדה שלא רואים את ההדדיות שהשיגה המדינה בהעברת המידע.
"אין הסכמה חד-משמעית של רשות המסים האמריקאית להעביר את כל המידע של הגופים הפיננסיים האמריקאיים לגבי ישראלים בארה"ב לידי רשויות המס הישראליות", מציין עו"ד מזרחי. "יש גם לזכור שבסיס המס בארה"ב הוא על בסיס אזרחות ולא על בסיס תושבות. על כן, כל ישראלי, וישנם רבים כאלה, שמחזיק באזרחות אמריקאית, יצטרך ללמוד להתנהל מול רשויות המס בארה"ב, אפילו אם הוא תושב ישראל כבר עשרות שנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
