מיוחסי הפנסיה התקציבית

1. מפלי המיליארדים ממשיכים להישפך. סלעי הון עוברים מכיסי ציבור היישר למיוחסי הפנסיה התקציבית. עוד דוח, עוד מידע על עשרות המיליארדים - וכלום לא משתנה. ממשלות, ראשים ושרים בוחרים בכל שנה מחדש לגזול מעמל יומו של עובד, מבריאות, מחינוך, מביטחון, מפריפריה ומהתיישבות - ולהעביר לכיסי המיוחסים. לא מעיזים לגעת בהם. נאמר זאת באופן חד וברור: בכירי שופטים, דיינים, פרקליטים, אקדמיה, נבחרי ציבור, מפקדי הצבא והמשטרה חולבים את הקופה הציבורית, מנצלים לרעה את כוחם.

2. פנסיה של 90,893 לחודש לחבורת שופטים ודיינים, בכירים ונישאים מעם, וקצבה ממוצעת של 42,188 שקל בחודש לכלל החברים הללו, שופטים ודיינים. החציונית 42,098 שקל - זה בדיוק לחלוב כספי ציבור, וזה עוד בלי להזכיר את הג'ובים שהם מקבלים בזמן הפנסיה. אותו דבר נכון גם לגמלאים מועדפים נוספים, כמו "שיאני" מערכת הביטחון שמושכים 60-68 אלף שקל בחודש, כשרובם גם עובדים ומשתכרים, שכן מהצבא פורשים בגיל שאפשר להתחיל בו כמה קריירות אחרות. כמוהם ראשי האקדמיה לדורותיהם.

3. אין לנו דבר נגד פנסיה תקציבית. זו נולדה בזמנים שבהם הממשלה, ככל הנראה, לא יכלה להגיע להסדרי פנסיה עם עובדיה - וזה נגמר. רוב רובם של מקבלי הפנסיה התקציבית לדורותיהם מקבלים בדרך כלל 6,000-10,000 שקל, אפשר מעט יותר - סכומים סבירים לתנאי פנסיה תקציבית. בכלל זה אפשר למנות מורים, וליתר דיוק מורות (כי המנהלים והמפקחים שהגימלה שלהם גבוהה במיוחד היו אז בעיקר מורים גברים), אחיות, שוטרים, סוהרים, רופאים, עובדי מדינה מן המניין ושכמותם, רגילים ולא מיוחסים ולא מקושרים.

בהחלט יש לנו נגד מי שניצל לרעה את הפריבילגיה הזו - כל המכובדים, המיוחסים, המקורבים לשלטון, למפלגה וליכולת לאיים - שכפו את ההסדרים המעוותים האלה על כולם. הכסף הזה הגיע אליהם בתרגילי-תרגילים שביצע האיגוד המקצועי שלהם לפני שנים. למשל, ניצול שביתות לעיצומים כדי להכליל מרכיבים נוספים וחריגים לתשלומי הגימלאות ובעיקר קפיצה מואצת ומזורזת במכוון של כמה וכמה דרגות עם התקרב חודשי הפרישה. ספק גדול אם זה באמת חוקי - אבל זה לבטח מצחין. ספק גדול אם לא ניתן לתקוף את זה משפטית, כפי שטוענים הנהנים מהתקציבית המקורבים לשלטון, ולו רק את סכומי העתק שהתקבלו בדרך לא דרך.

4. 19.63 מיליארד שקל הם העלות הרשמית, המדווחת, לשנת 2016, המוטלת על תקציב המדינה בגין הפנסיה התקציבית, על פי החשבת (לא כולל פנסיית הגישור שנתוניה המלאים אינם ידועים לחשבת הכללית ובניכוי 2% דמי פנסיה תקציבית שמשלמים העובדים הפעילים הזכאים לה). בשנה הבאה יזרים הציבור 20.17 מיליארד לגימלאי הממשלה, והסכום ימשיך לעלות עד שיגיע לשיא בשנת 2044 - 36.01 מיליארד שקל. הוא יתחיל לרדת עד שיתאפס בשנת 2100.

5. סכומי העתק הללו, המהווים נטל כבר של מעל שליש מכלל התחייבויות המדינה, אינם מלוא העול המוטל על הציבור בגין הפנסיה התקציבית. לאורך השנים "דבקה", "אומצה", השיטה בכל הגופים שקרובים לממשלה, למימון הממשלתי, להסתדרות - בתנאי שהם גדולים, חזקים, מאיימים ובעיקר נגישים לשרים, להכרעות הפוליטיות ולפקידים הבכירים. מה שאומר שלסכומים השנתיים הכבדים הללו צריך להוסיף עוד מיליארדים. כמה בדיוק - לא ברור. אין מי שחיבר את כל המספרים לסכום אחד כולל.

6. יותר מ-9,000 בכירים באוניברסיטאות הגדולות והוותיקות, קודם כל האוניברסיטה העברית שמצויה בכמעט פשיטת רגל בגלל הסכומים הללו וגם אוניברסיטת תל אביב והטכניון, נהנים מפנסיה תקציבית (חשיפת "גלובס" 24.2.2014). חלקם הקטן נהנים "רק" מ-10,000-20,000 שקל לחודש, וכמה עשרות בכירים נהנים מיותר מ-45 אלף שקל לחודש. הסכומים הללו משולמים, במישרין או בעקיפין באמצעות אגרות ומחירים, על ידי הציבור - אבל אינם כלולים בדוח, שכן לא נחשבים תשלומים ישירים בגין חבות הממשלה. כך גם מרבית התשלומים המועברים לפנסיה תקציבית של בכירי רשויות סטטוטוריות כמו רשות שדות התעופה, רשות העתיקות, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, וכן בכירי מפעל הפיס, החברות הממשלתיות הגדולות כמו חברת החשמל, נמלי הים, מקורות, תע"ש, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, רשות הדואר, כל איגודי הערים, הרשיויות המקומיות (בעיקר הגדולות) והמועצות הדתיות.

7. סה"כ, השנה ייעקרו קרוב ל-25 מיליארד שקל מההון הציבורי - לכיסי יחידים, מקושרים ומועדפים. בשנה הבאה זה יהיה 20.17 מיליארד מהממשלה במישרין ועוד 4-5 בעקיפין. ושני הסכומים ימשיכו להמריא משנה לשנה. שאלה לראש הממשלה בנימין נתניהו: לא הגיע הזמן לסגור את הפצע העמוק והמדמם הזה? (תשובה כנה שלא הגיעה וגם לא תגיע היא: "כן, בהחלט, אבל למלחמה הזאת אני לא נכנס").