מנכ"ל קופ"ח כללית: "זווית הראייה של השרים - פופוליזם"

על מימון התוספת לסל התרופות באמצעות מיסוי ביטוחי הבריאות אומר אלי דפס: "מדינת ישראל היא אלופת העולם בלכבס כסף ובפתרונות עקומים"

אלי דפס / צילום: איל יצהר
אלי דפס / צילום: איל יצהר

"זו הפכה להיות תבנית קבועה וגרועה שבה משרדי הבריאות והאוצר מסכמים ביניהם על 'תן וקח' בלי להתייעץ עם קופות החולים, למרות שהן אלה שמספקות את השירותים", אומר היום (ג') ל"גלובס" מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, על ההסכמות החדשות בין שר האוצר משה כחלון לשר הבריאות יעקב ליצמן. "זווית הראייה של השרים מוגבלת מאוד ונובעת מאינטרסים פופוליסטיים שנוגעים להשגת הישגים קצרי טווח, ללא הבנה לעומק", הוא מוסיף.

דפס, בחריפות האופיינית, מתכוון בעיקר לשתי נקודות מרכזיות שגובשו אתמול: מימון ההגדלה הדרמטית של התוספת לתקציב סל התרופות באמצעות מיסוי ההכנסות מהביטוחים המשלימים של הקופות וביטוחי הבריאות של חברות הביטוח; והגבלת הפרקטיקה הפרטית של מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים. "את הגדלת סל התרופות ב-250 מיליון שקל בשנה מעבר ל-300 מיליוני השקלים שמתווספים מדי שנה, צריך לקבל בברכה, ואני מודיע פה שאני מפסיק את המאבק שלי להכנסת תרופות מצילות חיים אל הביטוחים המשלימים.

"אבל הבעיה היא במקורות המימון למהלך הזה, שאמורים להגיע מהביטוחים. מערכת הבריאות הישראלית היא אלופת העולם בלכבס כסף, בהתעקשות לא להכניס כסף חדש ולחפש פתרונות עקומים. לגבי הביטוחים הפרטיים אני מניח שהחברות יפנו לבג"ץ וזה לא ייצא לפועל, אבל בנוגע לביטוחים המשלימים, המשמעות היא פגיעה לא סבירה ולא מידתית במבוטחים".

- אבל רפורמת הניתוחים הפרטיים שנכנסה לאחרונה לתוקף הרי הוזילה את ההוצאות של הקופות, כי שכר המנתחים ירד מאוד, אז התפנה לכם כסף ואין סיבה שתעלו את הפרמיות.

"זה נכון שהתפנה כסף, אבל לפי התקנות, אם אני צובר עודפים בביטוח המשלים אני אמור להפחית את הפרמיה או לחלופין להוסיף שירותים - לא לקחת את הכסף ולהעביר אותו לסל הממלכתי. אם המבוטחים יפנו מחר לבית המשפט, גם הרגולטור יגלה שהוא לא חסין מתביעות".

- עד היום המערכת הציבורית סבסדה את הפרטית, עכשיו מרסנים את הפרטי ומחזקים את הציבורי. למה זה רע?

"כל מה שמעסיק ומטריד את שר האוצר זו הורדת ההוצאה הפרטית לבריאות, כדי לרשום הישג לפיו עם ישראל משלם פחות על בריאות בכסף פרטי. הבעיה היא שזה הישג שווא ומצג שווא, כי הוא מטפל רק בגרף של ההוצאה הפרטית, שבו אנחנו באמת במקום גרוע בעולם המערבי, אבל בלי לטפל בבור התקציבי של המערכת הציבורית. אנחנו נשארים עם הבור".

- אבל הבטיחו כ-900 מיליון שקל בשנה לטובת המערכת הציבורית בדגש על קיצור תורים. זה לא מספיק?

"קודם כל עדיין לא ראינו מהכסף הזה שהבטיחו מזמן, אבל שים לב לחלוקה: רק 150 מיליון שקל מיועדים לקיצור תורים באופן מובהק, 180 מיליון שקל לחיזוק תשתיות וכ-600 מיליון שקל אמורים לעבור לקופות רק בתנאי שנסיט סכום דומה מהשימושים בביטוח המשלים. אם היו מוותרים על הדרישה הזו באמת התורים היו מתקצרים, אבל זה בטח לא יקרה אם נעביר מטופלים מהפרטי לציבורי בלי תוספות גבוהות בהרבה".

- למה אתה מתנגד להגבלת הפרקטיקה הפרטית של מנהלי מחלקות בתמורה לכך שיקבלו תוספות שכר?

"אם היו מממנים מה שנקרא 'משמרת שנייה' של רופאים אחר הצהריים, אז באמת היה צורך במנהל המחלקה בשעות האלה שילווה את העשייה ואת הניתוחים במנהיגות שלו. כל זמן שאין מימון כזה, מה עוזר לי מנהל מחלקה אחרי 15:30? מי שחושב שהוא יפגוש משפחות של מטופלים טועה. הוא יישב בחדר ויעסוק באדמיניסטרציה או במחקר אקדמי. בשביל זה אני צריך לשלם לו תוספות שכר? וממתי שרים מתערבים למעסיקים באופן ההעסקה והשכר של בעל תפקיד? מה גם שזה לא ייגמר בתוספות שכר למנהלי המחלקה".

- אתה חושש מאפקט דומינו?

"בוודאי. הרי מדברים על שכר של 70-100 אלף שקל למנהל מחלקה לעומת כ-40 אלף היום, בתמורה לזה שיוותר על פרקטיקה פרטית. אבל נשמע לך הגיוני שסגן מנהל המחלקה יסכים שהמנהל שלו ירוויח פי 3? יש לך בארץ 800 מנהלי מחלקות ובערך 2,000 סגנים. בנוסף, יש לך גם מנהלי מרפאות שכבר היום מרוויחים קצת יותר ממנהלי מחלקות, אז גם הם ירצו, כמובן. אתה מבין כמה זה יעלה?".