יהלומים ללא רבב?

שוק היהלומים נחשב לאחד ממקורות ההון השחור העשירים ביותר. מדובר במגזר סגור, אפוף מסתורין, שעקב אופיו וסגנון העבודה בו, מהווה קרקע פורייה לעבריינות כלכלית. אולם בניגוד לתדמית הבעייתית, המוצדקת בחלקה, של שוק שמשגשג במחשכי כלכלת הצללים, חלקים נכבדים מהענף הזה מנוהלים באופן חוקי, גלוי ומדווחים כחוק.

רו"ח-עו"ד אמיר רשף, שותף-מנהל במחלקת יהלומנים במשרד רואי החשבון רשף-בצלאל-אמיר, המתמחה בענף היהלומים, שהתמזג לאחרונה לתוך פירמת רואי החשבון פאהן-קנה Grant Thornton Israel, בטוח שעושים עוול ליהלומנים בהקשר זה.

לדברי רו"ח-עו"ד רשף, "התדמית הבעייתית שדבקה ליהלומנים אינה מוצדקת. כל היהלומנים מנהלים ספרים כחוק. מאחר שמדובר על כ-2,500 יהלומנים, ישנם, כמו בכל מגזר במשק, 'תפוחים רקובים' המסתכמים במספר עשרות בודדים בלבד, וזה מה שמתפרסם לציבור, ומכאן התדמית הגרועה. הרוב המכריע של היהלומנים מדווחים ומשלמים מסים כחוק".

רשף מבהיר עוד כי לא רק התדמית של הענף שגויה, גם התדמית של היהלומן הקלאסי השתנתה בשנים האחרונות. "עד לפני כמה שנים, גם העוסקים וגם הענף נחשבו לתחום שמרני, שפעל פחות או יותר לפי אותה שיטה במשך כ-300 שנים. מאז נכנסו שיטות חדשות, בייחוד בנושא השיווק דרך האינטרנט, והענף שינה את אופן פעולתו.

הטמעת מערכות בקרה ופיקוח

עם זאת, גם היהלומן הקלאסי של היום, בוחן עדיין את היהלומים ב'לופה' (משקפת מיוחדת לבדיקת יהלומים) ובלחיצת יד ובברכת 'מזל וברכה' מבצעים את העסקה של קנייה ומכירה, והכול באמונה ובאמון הדדי".

מבחינת הדיווחים לרשויות - בשנים האחרונות עובר הענף שינויים רבים ותמורות משמעותיות גם בתחום החשבונאי. הבנקים והרשויות עדכנו את האופן שבו חלק גדול מחברות היהלומים צריכות לדווח - נושא שיוביל, על-פי הציפיות, לשקיפות רבה יותר בענף. לדברי רשף, "שיטות הדיווח של הדוחות הכספיים של היהלומנים עברו שינויים משמעותיים לעומת שנים קודמות. כל המוסדות - בנקים, מס-הכנסה, המפקח על היהלומים, חברות 'דה-בירס' ו-'אלרוסה', שהן ספקיות הגלם הגדולות והעיקריות בעולם - כולם דורשים שקיפות מקסימלית מחברות היהלומים. מחלק מהיהלומנים אף נדרשת עריכת דוחות כספיים בהתאם לתקינת IFRS או US GAAP, שיטות שמיושמות על-ידי חברות ציבוריות בבורסה לניירות ערך".

חברת דה-בירס (DE-BEERS) העולמית, היא בעלת כ-50% מיהלומי הגלם המופקים מהמכרות בעולם. ישנן כ-80 חברות יהלומים בעולם שהן בעלי זכות ראשונית - מחזיקי סייט, לקנות ישירות את חומר-הגלם מדה-בירס, מתוכן כ-14 חברות בישראל. דה-בירס דורשת היום שקיפות מלאה בהצגת הדוחות הכספיים של אותן חברות, וקבעה כי החל מינואר השנה הדוחות הכספיים של חברות היהלומים ייערכו לפי תקני IFRS או US GAAP, ויבוקרו על-ידי פירמת ראיית החשבון שקיבלה את אישור דה-בירס לצורך כך.

רו"ח-עו"ד רשף מבהיר מה ידרוש הדיווח החדש מחברות היהלומים: "עבור מחזיקי הסייט, דה-בירס קבעה כללים, קריטריונים וסטנדרטים לדיווח בדוחות הכספיים, וכן לגבי מערכות הדיווח, הביקורת, הפיקוח והבקרה, שיחולו על מחזיקי הסייט בכל העולם. בין היתר, חוות-דעת של רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים המבוקרים תהיה חלקה וללא הסתייגות; לא יתקבלו דוחות כספיים מבוקרים הכוללים חוו"ד שאינה עומדת בתנאים אלה; רואי החשבון ינקטו את כל ההליכים הנדרשים על-פי תקני IFRS או US GAAP ועל-פי הסטנדרטים המקצועיים, כדי שיוכלו לתת חוות-דעה חלקה ובלתי מסויגת על הדוחות הכספיים".

רשף מציין כי "לצורך כך, על מחזיקי הסייט יהיה להטמיע מערכות בקרה ופיקוח (ERP), כדי שניתן יהיה לעקוב, לבקר ולפקח בצורה מדויקת אחר כלל הפריטים החשבונאיים הכלולים במערכות הכספיות של היהלומנים". 

פקטור חשוב בעולם ראיית החשבון

- במה ואיך מתבטא השינוי של ענף היהלומים?

רשף: "הדוחות הנ"ל מוגשים באותן השיטות שבהן נוהגות חברות ציבוריות בבורסה לניירות ערך. אותם יהלומנים, עיבו את מחלקות החשבונאות והחשבות שלהם, עדכנו את תוכנות המחשב ובמיוחד את מערכות המלאי, ומכאן השקיפות והאפשרות של בדיקת הדוחות עד הפרט האחרון.

"מבחינת ההשלכות על מחזיקי הסייט ועל יהלומנים אחרים שאינם בעלי סייט, אך מגישים דוחות כספיים בהתאם לתקינת IFRS, תהיה להם אפשרות לקבל אשראי נוח יותר ובריבית נמוכה יותר מהבנקים, ואפילו אפשרות לצאת להנפקה בבורסות לניירות ערך בארץ ובעולם, דבר שישפיע באופן משמעותי על עסקי היהלומנים בארץ ובעולם".

הדרישות החדשות מערימות על חברות היהלומים סטנדרטים חדשים שעימם הן לא נדרשו להתמודד בעבר, ומחזקות את חשיבותו של רואה החשבון העובד עימן. ככלל, חברות היהלומים והיהלומנים - שעסקיהם חובקי עולם - יעדיפו לעבוד עם פירמות ראיית החשבון הבינלאומיות המובילות, אשר יש להן התשתית המתאימה לתפעול מערכות הבקרה והפיקוח הנדרשות.

כאן נכנס לתמונה המיזוג שנערך לאחרונה בין פירמת רואי החשבון פאהן-קנה ובין משרד רשף-בצלאל-אמיר, המנוהל על-ידי רו"ח-עו"ד אמיר רשף ורו"ח רשף בצלאל. המשרד הוא אחד הגדולים בישראל בתחום היהלומים, ומבקר את מרב היהלומנים מחזיקי הסייט בישראל. מאז הקמת המשרד בתחילת שנות ה-50, פותחו ברשף ושות' מלבד ענף היהלומים התמחויות בתחומים שונים, ובהם מסחר ושירותים, תיירות, מלכ"רים, נדל"ן, תעשייה, מסעדנות, ביטוח ועוד. המשרד ממוקם במתחם בורסת היהלומים ברמת-גן ומחזיק סניף נוסף בקיבוץ הגושרים בצפון הארץ.

פירמת פאהן-קנה, בניהול רואי החשבון יזהר קנה ומיקי בלומנטל, נמנית עם משרדי רואי חשבון המובילים בישראל. המשרד, המונה כ-280 עובדים, חבר ברשת העולמית Grant Thornton, המאגדת בתוכה משרדים עצמאיים העוסקים בראיית חשבון ובייעוץ ב-100 מדינות בעולם. הפירמה מספקת את כל שירותי ראיית החשבון ללקוחות בתחומים מגוונים, ובכללם פיננסים, שוק ההון, נדל"ן, החזקות, תעשייה, היי-טק, חינוך ותרבות, ותחומים נוספים.

העובדה שפירמת פאהן-קנה מיזגה לתוכה את משרד רואי החשבון רשף, מהווה הכרה בכך שתחום היהלומים הפך לפקטור משמעותי בעולם ראיית החשבון והביקורת. עם השלמת המיזוג, לפני מספר שבועות, הפכו שבעת עובדי משרד רשף לעובדי פירמת פאהן-קנה, ובמסגרת המיזוג הצטרף רו"ח-עו"ד אמיר רשף כשותף מלא לפאהן-קנה.

לאחרונה, אישרה חברת דה-בירס את הפירמה הממוזגת רשף ושות' פאהן-קנה גרנט ת'ורנטון ישראל, כרו"ח-מבקר העומד בכללים המחמירים שהיא קבעה לצורך הכנת הדוחות הכספיים של מחזיקי הסייט. הפירמה כבר הטמיעה את כללי הביקורת, הבקרה, המעקב והפיקוח הנדרשים ממנה על-פי הדרישות החדשות, כך שמחלקת היהלומנים במשרד בישראל, מקיימת את כלל הנהלים החשבונאיים ואת המתודולוגיה בעת הביקורת החשבונאית המבוצעת בחברות היהלומים, ובהתאם לכך ניתנת חוות-הדעת על דוחות כספיים אלה.

לדברי רו"ח מיקי בלומנטל, שותף-מנהל בפירמת פאהן-קנה, "החבירה למשרד רשף היא חלק מאסטרטגיה של הפירמה לאתר ולמנף מנועי צמיחה לפעילותנו באמצעות מיזוגים של משרדים קטנים ובינוניים בתחום ראיית החשבון. אנו בוחרים למזג משרדים בעלי פוטנציאל לסינרגיה עם פאהן-קנה, שתאיץ צמיחה והתרחבות של הפירמה למגזרים נוספים במשק הישראלי, ותביא תועלת רבה ללקוחות קיימים ועתידיים שלנו".

רו"ח בלומנטל הוסיף עוד כי "המיזוג הופך את המשרד ל-One Stop Shop ליהלומנים בישראל, במגוון שירותי חשבונאות ומיסוי, ובהם גם סיוע ליהלומנים בתהליכי 'גילוי מרצון' לאור הכללים המתהווים של רשות המסים בנושא".