בזק לקראת שינוי?

האם היא תשנה מיקוד ותשקיע יותר ב"אינטרנט של הדברים"? תלוי ברגולציה

גיל רוזן/ צילום: תמר מצפי
גיל רוזן/ צילום: תמר מצפי

לעתים צריך להיות נוכח במקום מסוים כדי להבין עד כמה עמוק השוני לעומת המקום שאתה נמצא בו. לא יעזור לך לשמוע או לקרוא, אתה צריך להיות נוכח כדי שהאסימון ייפול. זה בדיוק מה שקורה כאשר משווים את שוק התקשורת הישראלי לשוק התקשורת בארה"ב. השיח של המפעילים בארה"ב הוא שיח של שירותים חדשים ומנועי צמיחה ובישראל השיח עוסק בעיקר בנושא הרגולציה.

וזה בעצם מספר את כל הסיפור על רגל אחת. שוק התקשורת במדינת ישראל תקוע מבחינת חשיבה בעולם של לפני 20 שנה לערך, ולא מצליח להתקדם באמת. לעומת זאת מפעילים בארה"ב עסוקים בימים אלה בדבר אחד בלבד - שירותים חדשים ששייכים לתחום ה-IoT - Internet of things - האינטרנט של הדברים. בין אם זה עיר חכמה, חנייה חכמה, חיישן חכם למזגן, או בית חכם - הכל מתכנס לעולם ה-IoT. זו הסיבה שבזק רצתה לחוות מקרוב את הדברים וארגנה סיור של כמה חברי הנהלה ומספר עיתונאים כדי ללמוד איך חושבים הגדולים באמת, ועל מנת שהיא בעצמה תלמד דבר או שניים.

מרכזי החדשנות של ורייזון ו-AT&T מדברים מרשימים. אגב, את מרכז החדשנות של AT&T מנהל הישראלי יגאל אלבז שניהל את המרכז של החברה ברעננה, ומרתק לשמוע ממנו על התהליך שעובר ארגון ענק בדרך לחדשנות ואיך מטמיעים שירות ברגע שקיבל אישור. חברות שמעסיקות מאות אלפי בני אדם הבינו שהן חייבות מרכזי חדשנות כי העתיד כבר כאן.

מחפשים מודל עסקי

למרות זאת תחום ה-IoT, נמצא בחיתוליו וגם ורייזון ו-AT&T שוברות את הראש כדי למצוא מודל עסקי לטכנולוגיה שכבר קיימת. נניח שחיברתם את פח הזבל לאינטרנט עבור העירייה, שעל הדרך גם התקינה בחניון חיישנים לאיתור חניות פנויות. בסוף, השאלה היא כלכלית לא טכנולוגית. וכן, גם בארה"ב הגדולים עדיין לא יודעים איך רואים מזה כסף, אבל לעומתנו הם רצים לנסות.

האם המפעילים בארץ יתמודדו על מכרז לחניון חכם בחיפה? לא בטוח שיש מפעיל בישראל שיקדיש לכך מאמץ, וייתכן שהמאמץ דווקא מונח לפתחן של חברות אינטגרציה. כך שהדרך עוד ארוכה מאוד ליישום, לא בגלל הטכנולוגיה אלא בגלל שהמפעילים בכל העולם עדיין מחפשים היכן הכסף.

הרקע הזה מתקשר לבזק, שנמצאת בסוג של משבר מבלי שהיא בהכרח מודעת אליו. בזק כמעט ולא עוסקת בנושא של השירותים החדשים. יהיה מדויק יותר להגיד שעכשיו, בעקבות הכניסה של גיל רוזן לתפקיד סמנכ"ל השיווק והחדשנות בחברה, ויקי זנו לתפקיד סמנכ"ל ההנדסה, הנושא יעלה מדרגה. אבל בואו נודה על האמת, בזק כארגון רחוקה מאוד מעולמות השירותים ולא באשמתה. ההפרדה המבנית בינה לבין החברות בנות שלה גוזרת עליה תפיסת עולם מצומצמת. היכולת שיש למפעילים בעולם, מבחינת החופש ליצור שירותים חדשים עבור הלקוחות שלהם, לא קיימת בבזק.

יוצא אפוא שבזק נגררת תמיד לדיון על תשתיות וכמעט אף פעם לא על שירותים. אבל צריך להיות הוגנים במקביל ולהגיד שאין מה להשוות את השוק הישראלי לשוק האמריקאי מבחינת הגודל, הרגולציה, ההשפעות של חברות הכבלים וכו'.

זה שוק שונה לגמרי, אבל עדיין המפעילים הגדולים כמו ורייזון ו-AT&T עסוקים בלפתח ללקוחות שירותים חדשים כל הזמן כי הם מבינים שההכנסה מהתשתיות לא מספקת וחדשנות היא המפתח. לכן האתגר של מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, רוזן וזנו הוא גדול יותר. הם ייבחנו ביכולת שלהם להציע שירותים חדשים דרך ארגון שזקוק לדיאלקט אחר. הסמנטיקה כאן חשובה כי זו לא רק ההנהלה, זה הארגון כולו שצריך לחשוב על שינוי תפיסה לקראת העתיד.

 

לחשוב במונחים חדשים

ההשקעה והשדרוג של התשתיות הוא כמובן השלב הראשון וההכרחי בתהליך. ה-G.FAST, היא טכנולוגיה שתאריך את היכולת של מפעילי טלקום להשתמש בחוטי הנחושת עוד ועוד על ידי הגברת מהירות וקיצור המרחקים מהמתג לבית הלקוח. הבעיה עם הטכנולוגיה היא שהיא פשוט חדשה ולכן אין ניסיון נצבר אצל מפעילים בעולם. זה מגדיל את רמת הסיכון של הפרויקט שבעתיים שכן זה אומר שבזק תצטרך לסמוך הרבה יותר על יכולותיה הפנימיות מאשר בהשוואה לשדרוגים קודמים שעשתה.

זה מחייב את בזק לעבוד בתוך בניינים, למצוא פתרונות חשמל מורכבים שלא היו קיימים עד היום כמו למשל איך מספקים חשמל למתג שנמצא בתוך הבניין, האם מתוך החשמל שמגיע לדיירים או חשמל שמוזן מארון תקשורת רחוק יותר דרך חוטי הנחושת? לכאורה אלו שאלות פשוטות אבל הן לא.

בנוסף השאלה הכלכלית היא החשובה ביותר בפרויקט השדרוג. כי הנגזרת של המהירות שיקבל הלקוח, תלויה בהשקעה. אם הוא מקבל את ה-G.FAST מהארון בבית או מהארון המרוחק יותר בשכונה. אם מתפשרים על המהירות לטובת קצבים של 200-300 מגה ללקוח לא חייבים להתקין את יחידת ה-G.FAST בארון בבניין, אבל אם רוצים להציע מהירויות גבוהות יותר חייבים להתקין את המתג בבניין ואז העלויות גדלות כי חייבים להציב יחידה בכל בניין.

זו כלכלת תקשורת מאוד מסובכת שגוזרת על בזק לחשוב במונחים חדשים כמו שינוי מבנה חבילות הגלישה כך שהחברה תפסיק למכור מהירות מקסימלית כפי שהיא מוכרת עד היום, ותעבור למכירה של חבילות עם מהירות משופרת ובסיסית כדי שלא להכניס את עצמה למלחמה מיותרת עם חברות כבלים ומתחרות אחרות שיתהדרו במהירויות גבוהות בהרבה.

הדבר החדש שבזק תצטרך לבחון הוא האם להשתמש בתשתיות הקואקס (coax), תשתיות הכבלים בבניינים? זו שאלה מאתגרת במיוחד כי דרך הקואקס ניתן להעביר מהירויות הרבה יותר גבוהות מאשר דרך חוטי הנחושת בבניין ולכאורה לא אמורה להיות לבזק בעיה להשתמש בהם מפני שמדובר ברכוש הדיירים. זה נושא שבזק עדיין לא רוצה להרחיב את הדיבור עליו, אבל הוא בהחלט תרחיש ריאלי בהינתן פתרון משפטי לעניין.

הכותב היה אורח בזק בארה"ב