מתי התאבדות מכוסה בפוליסת תאונות אישיות?

כשמדובר בפוליסת ביטוח חיים, התגמולים מגיעים למוטבי המבוטח גם כאשר התאבד - לאחר שנה ויותר ממועד חתימת הפוליסה

התאבדות אילוסטרציה / :צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
התאבדות אילוסטרציה / :צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחד מעקרונות הביטוח קובע כי הביטוח נועד לכסות אירועים שאין ודאות להתקיימותם אלא חשש, או ספק או אי-ודאות. חריג לכלל יסודי זה הינו כיסוי למקרה מוות, אשר ברור כי יתרחש ואולם לא ידוע מתי יחול מועדו. במקרה של התאבדות ידוע מועד קרות מקרה הביטוח. למרות זאת החליט המחוקק, משיקולים שונים, לנסח את סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, הקובע כי כאשר מדובר בפוליסת ביטוח חיים, התגמולים מגיעים למבוטח (או נכון יותר, למוטביו), גם כאשר האחרון התאבד לאחר שנה ויותר ממועד כריתת פוליסת הביטוח.

עקרון יסודי נוסף בדיני ביטוח הוא כי אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח, פטורה חברת הביטוח מחבותה. הלכה פסוקה היא כי התאבדות הינה מעשה רצוני ומכוון - בניגוד לתאונה שהיא בלתי-רצונית ופתאומית. כאשר אנו עוסקים בביטוח חיים, מקרה הביטוח הינו מותו של המבוטח. אי לכך, כאשר אדם שם קץ לחייו, המבטח פטור מחבותו לשלם תגמולי ביטוח. המחוקק החליט להחריג עיקרון יסודי זה בהכנסת סעיף ייחודי לחוק חוזה הביטוח, שלפיו אם ההתאבדות התרחשה לאחר תקופה של שנה ויותר ממועד כריתת פוליסת ביטוח חיים - לא יהא המבטח פטור מחבותו.

"לעומת זאת", נקבע באחד מפסקי הדין, "אם בביטוח תאונות עסקינן, מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה למבוטח". דהיינו, כאשר אדם שם קץ לחייו, השאלה המרכזית מבחינת דיני הביטוח הינה - איזו פוליסה החזיק המבוטח בחייו. פוליסת ביטוח חיים (ואז ההתאבדות מכוסה בפוליסה אם התרחשה כעבור יותר משנה, כאמור) או פוליסת תאונות אישיות, למשל, שאז לא ניתן לומר כי התרחש מקרה ביטוח, מכיוון שהתאבדות אינה אירוע תאונתי אלא אירוע רצוני.

מ' מתה בנסיבות טרגיות על פסי רכבת ישראל. לפני מותה הייתה מ' מבוטחת בשתי פוליסות ביטוח חיים. שתי הפוליסות כללו כיסוי ביטוח יסודי למקרה מוות, וכן הרחבת כיסוי ביטוחי למקרה של "מוות או נכות עקב תאונה". בעקבות מותה של מ', פנה י' שהינו בעלה (אשר היה רשום כמוטב בשתי הפוליסות) לחברת הביטוח בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח המגיעים לו על פי הפוליסות. חברת הביטוח שילמה את סכום הביטוח היסודי למקרה מוות על פי פוליסה אחת, ואת סכום הביטוח היסודי למקרה מוות על פי הפוליסה השנייה. יתרת סכומי הביטוח לפי ההרחבות, אשר היו כלולות בכיסוי הביטוחי המורחב למקרה "מוות עקב תאונה", לא שולמו על ידי חברת הביטוח.

בעקבות כך, פנה י' אל חברת הביטוח בדרישה לתשלום יתרת סכומי הביטוח, ואולם החברה דחתה את דרישתו בטענה כי מותה של רעייתו נגרם עקב מעשה התאבדות, ומשכך אין המקרה עונה על הגדרת "מוות עקב תאונה" על פי הביטוח המורחב. לאור זאת הגיש י' תביעה בבית המשפט נגד חברת הביטוח. האם מותה של מ' נבע ממעשה התאבדות? האם הדבר מכוסה בפוליסות?

בית המשפט ציין כי נפסק בעבר שכאשר עולה טענת התאבדות, על חברת הביטוח הנטל להוכיח טענה זו. עליה להציג ראיות בכמות ובמשקל שיש בהן כדי להטות את הכף לקבלת טענה זו, בהתחשב במהותה וחומרתה. בית המשפט שוכנע במקרה זה, כי חברת הביטוח הצליחה להרים נטל זה. הוכח כי מ', אם לשני ילדים ואחות טיפול נמרץ בעברה, סבלה מבעיות נפשיות קשות ואושפזה כמה פעמים בבית חולים לבריאות הנפש, על רקע דחפים אובדניים. התברר כי כשנה לפני מותה, חמקה מ' מביתה בעת ש-י' ישן, נטלה כדורים ונשכבה על פסי הרכבת. עם התקרבות הרכבת נבהלה מ' וקמה מהמסילה, אך התחרטה שלא הצליחה לממש את תוכניתה. בעקבות האירוע דאז, אושפזה מ' במרכז רפואי לבריאות הנפש לתקופה ממושכת. בית המשפט ציין כי תימוכין נוספים למעשה ההתאבדות ניתן למצוא בהודעתו של י' במשטרה מיד לאחר מותה של מ', שבה אישר לחוקרת המשטרה כי כשבעה חודשים לפני המקרה ניסתה רעייתו להתאבד על פסי הרכבת. כמו כן, גם בגיליון חקירת המוות של משטרת ישראל, בדוח החקירה של רכבת ישראל ובדוח החקירה מטעם חברת הביטוח, הגיעו הגורמים למסקנה כי מדובר בהתאבדות.

עם זאת, עיון בפוליסות העלה כי מדובר בפוליסות שנכרתו לזמן ארוך. מאחר ומדובר בתקופות ביטוח ארוכות, הדבר היטה את הכף לראות בכיסויים המורחבים הכלולים בהן רובד נוסף בביטוח החיים שערכה המנוחה. בית המשפט ציין כי הביטוח הנוסף, שהוכתר על ידי חברת הביטוח כביטוח "למקרה מוות עקב תאונה", הינו בעל סממנים של ביטוח חיים, ונראה שכך התייחסה אליו גם חברת הביטוח. ראיה לכך הינה שבדף פרטי הביטוח המורחב והפרמיות ששולמו בעדו, הופיעו בכותרת המילים "דף פרטי ביטוח חיים". נוסף על כך, בנספח הקרוי "ביטוח נוסף למקרה מוות עקב תאונה" נכתב: "הביטוח הנוסף לפי נספח זה כפוף לתנאים הכלליים לביטוח חיים של הפוליסה". בעקבות כך קבע בית המשפט כי למרות ש-מ' התאבדה, מדובר בכיסוי בפוליסת ביטוח חיים ועל חברת הביטוח לשלם ל-י' את סכומי הביטוח המגיעים לו על פי הביטוח הנוסף, בסך 377,930 שקל.

בית המשפט קבע כי הביטוח המורחב שהוגדר כאמור כ"ביטוח נוסף למקרה מוות עקב תאונה" הינו ביטוח חיים במהותו ומשכך יש להחיל עליו את הוראת סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח המזכה את התובע (שהינו המוטב בפוליסה) בתגמולי הביטוח, בשים לב לעובדה שמעשה ההתאבדות של המנוחה אירע בחלוף שנים רבות לאחר כריתת חוזה הביטוח. עוד הוסיף בית המשפט, כי אין תוקף להחרגה המופיעה בפוליסת הביטוח המורחב, וזאת עקב הוראת סעיף 52(ב) לחוק חוזה הביטוח, הקובעת כי אין להתנות על סעיף 50 אלא לטובת המבוטח או המוטב.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

צרו איתנו קשר *5988