רגב נגד כחלון: להוציא את השינויים בהימורים מחוק ההסדרים

עימות בין השרים מירי רגב למשה כחלון סביב השינויים שמתכנן משרד האוצר בשוק ההימורים החוקיים בישראל. שרת התרבות והספורט רגב מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להוציא הנחיה דחופה, שלפיה הצעת שר האוצר כחלון לשינויים מרחיקי לכת בשוק ההימורים החוקיים בישראל תוסר מסדר יומה של הממשלה ומחוק ההסדרים - כך נודע ל"גלובס".

במכתב ששלחה אמש (ב') רגב למנדלבליט, ושהגיע לידי "גלובס", צירפה השרה חוות-דעת משפטית של היועצת המשפטית של משרדה, עו"ד הדס פרבר-אלמוגי, הקובעת כי "אין כל הצדקה להבאת הנושא במסגרת 'חוברת המדיניות הכלכלית' ללא כל דיון ייעודי בנושא, ובוודאי שלא במסגרת חוק ההסדרים". 

השר כחלון הציע לממשלה לאמץ את מסקנות הוועדה לייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל, שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. המסקנות כוללות המלצות בדבר הגבלת גודלו של שוק ההימורים, איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט, העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים והגבלות הנוגעות למלחמה בהון השחור.

במכתבה ליועמ"ש טוענת רגב כי הצעת ההחלטה שהעביר כחלון לממשלה בנושא אימוץ המלצות הוועדה כוללת שינויים מרחיקי לכת - הן מבחינת התפיסה העקרונית של נושא ההימורים החוקיים, הן מבחינת יחסי המדינה והמועצה להסדר ההימורים בספורט והן מבחינת ההשלכות המבניות של ההצעה על המועצה.

מאידך, לדברי רגב, אין להצעה כל השלכה על כספי המדינה או על תקציב המדינה, למעט נושא "ההלוואה" מכספי המועצה למדינה. כל השינויים הם, לטענת רגב, שינויים מבניים ועקרוניים, אשר יש להם השלכות מרחיקות לכת, ואשר ראויים לדיון ציבורי מעמיק. לפיכך, לדברי רגב במכתב ליועמ"ש, "אין כל הצדקה שיופיעו בחוק ההסדרים".

רגב טוענת במכתבה כי ההמלצות בנוגע לשינויים בשוק ההימורים החוקיים "התקבלו ללא בחינה יסודית, ללא שיתוף הציבור או גורמים רלוונטיים, ולא התקבלו עליהן הערות לציבור או הערותיהם של הגורמים הנוגעים בדבר, כגון המועצה וגופי הספורט. עתה מבקשים להביאן לדיון בחוק ההסדרים, ללא קיום דיון ציבורי ראוי". 

שרת התרבות והספורט שוהה בימים אלה בברזיל עם משלחת הספורטאים הישראלים לאולימפיאדה בריו-דה-ז'אנרו, ובמכתבה ליועמ"ש מתלוננת רגב על כך שהדיונים בנוגע לשינויים בשוק ההימורים ייערכו בהיעדרה. "טעם לפגם נוסף הוא בעובדה כי הדיונים בנושא יתקיימו שלא בנוכחות החתומה מטה וגופי הספורט השוהים עתה בריו-דה-ז'אנרו ועסוקים בהשתתפות ישראל במשחקים האולימפיים. אין כל הצדקה לדיון חפוז מעין זה שלא בהשתתפותם של הגורמים הרלוונטיים", כתבה השרה רגב.

במכתבה ליועמ"ש מצטרפת שרת הספורט למאבק שמנהל מפעל הפיס נגד השינויים שמבקש להנהיג שר האוצר בשוק ההימורים. יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, טוען כי האוצר מנסה לבצע במחטף שינויים מרחיקי לכת בהיתר מפעל הפיס, מבלי לקיים שיח עם הנהלת המפעל ועם הרשויות המקומיות שהן הבעלים של מפעל הפיס.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה למכתבה של השרה רגב ליועץ המשפטי לממשלה: "הוועדה לייעול שוק ההימורים בחנה את התנהלותם הכלכלית של מפעל הפיס והמועצה להימורים בספורט. מתוך הבחינה עלו מספר נקודות שונות שיביאו לייעול הגופים ולהגדלת המשאבים שמופנים לשימוש ולרווחת הציבור".

עוד נמסר ממשרד האוצר כי "אתמול נפגש מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, עם מנכ"ל ויו"ר הטוטו. הצדדים הסכימו על המשך תהליך חקיקת המלצות הוועדה. עוד סוכם כי השגות הלוטו בנוגע לדוח ילובנו בהמשך התהליך. יצוין כי מנכ"ל משרד התרבות והספורט, עו"ד יוסי שרעבי, הופיע בפני הוועדה בטרם הגשת המלצותיה. צר לנו שהשרה מירי רגב מנסה לגרור את הדיון לזירה הפוליטית. מפעל הפיס אינו הקופה הקטנה של אף שר".

חוות-הדעת של היועצת המשפטית של משרד הספורט: "חשש לפגיעה משמעותית בגופי הספורט שנסמכים על הפיס לקיומם"

כאמור, בניסיון לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט כי הצעת השינויים בשוק ההימורים החוקיים בישראל צריכה לרדת מסדר יומה של הממשלה ומחוק ההסדרים, צירפה השרה רגב למכתבה אליו חוות-דעת משפטית מפורטת של היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט, עו"ד הדס פרבר-אלמוגי. חוות-הדעת תומכת בעמדת מפעל הפיס בראשות עוזי דיין, שמתנגד נחרצות לשינויים שמבקש להנהיג שר האוצר בשוק ההימורים החוקיים, והיא מתייחסת להיבטים המשפטיים העולים מההצעה.

בשורה התחתונה כותבת היועצת המשפטית כי אין כל הצדקה להבאת הנושא במסגרת חוק ההסדרים או חוברת המדיניות הכלכלית ללא כל דיון ייעודי בנושא. לעמדתה, ההצעה עלולה להביא לפגיעה משמעותית בגופי הספורט שנסמכים על המועצה להסדר ההימורים לצורך קיומם.

"בעניין זה אין לנו אלא לומר את המובן מאליו: אין אלטרנטיבה ריאלית להכנסות המועצה לצורך קידום הספורט בישראל, וכל טענה אחרת אינה אלא דברים בעלמא. ככל דיון אחר שעניינו הקצאת משאבים, מן הראוי כי דיון כזה יהיה ציבורי, ואנו מברכים על כך. עם זאת, נציין כי דיון ציבורי אין פירושו כי שמע רק דעה אחת או כי רק דעה אחת תקבע. יש לקיים דיון זה בלב פתוח ובנפש חפצה", נאמר בחוות-הדעת שנשלחה למנדלבליט.

עוד נכתב כי הצעת ההחלטה של האוצר "התקבלה על בסיס המלצות ועדת באב"ד, ללא בחינה יסודית, ללא שיתוף הציבור או גורמים רלוונטיים וללא שהתקבלו עליהן הערות הציבור או הערותיהם של הגורמים הנוגעים בדבר, כגון המועצה להסדר ההימורים בספורט וגופי הספורט". 

לפי חוות-הדעת, לוח הזמנים הקצר והיעדרותם של גופי הספורט מהארץ אינם מאפשרים בחינה יסודית של המלצות ועדת באב"ד, על השלכותיהן האפשריות על התנהלותה של המועצה, על שוק ההימורים ועל יתרת ההכנסות המועברות לקידום הספורט.

"מדובר בנושא שיש לו השלכות כבדות-משקל על התפתחות עולם הספורט בישראל... השינויים המוצעים עלולים להשפיע באופן משמעותי על הכנסות המועצה להסדר ההימורים בספורט, וכתוצאה מכך - גם על הקטנת יתרת ההכנסות לחלוקה... לפיכך, יש לבחון את השלכות השינויים על מצב הספורט בישראל בראייה רב-שנתית, כמו גם על אפשרות המועצה לממן את עולם הספורט בישראל".

לגבי הצעת שר האוצר להשתמש ברווחים הצבורים ("הכספים החונים") של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט לכיסוי הגירעון הממשלתי, כותבת עו"ד פרבר-אלמוגי כי "הצעה זו מהווה שינוי מהותי בהגדרת היחסים בין המועצה למדינה, שבעיקרה הופכת את המועצה ל'בנק' או לגורם המלווה כספים למדינה ללא דיון ציבורי ראוי".

יתרה מכך, נטען, "אין כל הבטחה שהכספים הנ"ל ישמשו את הספורט בישראל, ולמעשה הם מיועדים לשימושים תקציביים אחרים או להפחתת החוב הממשלתי... עצם העובדה כי לא נשקל כלל מנגנון החזר (של הכספים הצבורים) מהווה פגם משמעותי בהצעה שיורד לשורשו של עניין. בהיעדר מנגנון יעיל להחזרת הכספים לצורך תשלומם לחייבים, תיאלץ המועצה לשלם חובות אלה מהכספים השוטפים, במקום לייעדם לגופים שאמורים לקבלם על-פי דין. מדובר בגישה תמוהה". 

"להשאיר את מירוצי הסוסים"

חוות-הדעת המשפטית של משרד התרבות והספורט מתנגדת גם להצעת כחלון להגביל שימוש במוצרי הימורים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה, כגון הימורים על מירוצי סוסים. היועצת המשפטית של המשרד מציינת כי הימורים על מירוצי סוסים בארץ נערכים על בסיס התקשרות עם מפעיל זר, שאושרה על-ידי משרדי הממשלה והכנסת למשך 5 שנים, החל ממחצית 2013. "אין כל בסיס משפטי לביטול תוכנית מירוצי הסוסים בטרם תום תקופת האישור. אין כאן כל שינוי נסיבות אלא שינויי מדיניות בלבד", נטען בחוות-הדעת.

לפי חוות-הדעת, ההחלטה להפסקת הימורי הסוסים התקבלה ללא בסיס אמפירי מחקרי תומך, ו"בחפזונה לפגוע בהימורים הבלתי חוקיים, ועדת באב"ד לא הסתמכה על מידע אמין ומוסמך בקביעת מסקנותיה".

בניגוד גמור לעמדות שהביע שר האוצר, טוענת היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט כי הפסקת ההימורים החוקיים על מירוצי סוסים תביא ל"נדידת מהמרים להימורים הבלתי חוקיים".

בחוות-דעת נטען עוד כי הצעת האוצר כורכת את מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט ללא כל הבחנה ביניהם, למרות שקיימים הבדלים מהותיים בין הגופים.

לסיכום נאמר בחוות-הדעת: "אנו תומכים בקיצוץ הוצאות המועצה ובייעול פעולתה. כמו כן, אנו תומכים בבדיקה מקצועית ויסודית של תוכניות המועצה, על-מנת למנוע התמכרויות ותופעות לוואי שליליות. עם זאת, לעמדתנו, חוק ההסדרים אינו המנגנון המתאים או הראוי לשם כך". 

הוועדה לייעול שוק ההימורים החוקיים: העלאת המס על זכיות, וביטול ההימורים במכונות מזל ועל מירוצי סוסים

בשבוע שעבר פרסמה את מסקנותיה הוועדה לייעול שוק ההימורים החוקיים שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. מסקנות הוועדה, שמבקשות להכניס שינויים משמעותיים בשוק ההימורים החוקיים בישראל, אמורות להיות מיושמות במסגרת חוק ההסדרים.

המסקנות המרכזיות של הוועדה כוללות המלצות בדבר הגבלת גודלו של שוק ההימורים, איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס ומועצה להסדר ההימורים בספורט, העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים והגבלות הנוגעות למלחמה בהון השחור.

יישום ההמלצות צפוי למתן את קצב הגידול של שוק ההימורים החוקיים, כך שהשפעתו השלילית על אזרחי המדינה תפחת; וכן להפחית את עלויות התפעול של הגופים המפעילים את ההימורים, כך שהחלק המועבר למטרות ציבוריות יגדל.

ועדת באב"ד קבעה כי יבוטלו ההימורים במכונות מזל (מפעל הפיס) והימורים על מירוצי סוסים (המועצה להסדר ההימורים בספורט). בין השאר נקבעה גם הגבלה תקציבית להוצאות שיווק ופרסום של שני גופי ההימורים החוקיים בישראל, והגבלת שיעור הגידול השנתי במחזור ההימורים.

"מכונות מזל הן אחת הרעות החולות של מדינת ישראל. אלה מכונות משומנות שפועלות במטרה להעביר כסף משכבות חלשות - למדינה. אנחנו לא רוצים את הכסף הזה. זה כסף מזוהם", אמר כחלון. "שהכסף הזה יישאר אצל אנשים שיביאו באמצעותו אוכל לילדיהם הביתה. לא יהיו מכונות מזל, ויבוטל כל המפעל של מירוצי סוסים, שהוא קזינו לכל דבר". 

לדבריו, "זה לא מקרי שבאופן קבוע ב-28 בחודש, עם קבלת הקצבאות, עולות ההכנסות של מפעל הפיס בצורה דרמטית. זה לא מקרי גם היכן בוחר מפעל הפיס למקם את המכונות, וזה לא מקרי שאראלה ממפעל הפיס היא האישה המפורסמת במדינה". 

הגבלת מחזור ההימורים

השנה צפוי לעמוד היקף שוק ההימורים החוקיים בישראל על 10.2 מיליארד שקל - כאשר 5.9 מיליון שקל מתוך סכום זה צפויים לחזור כפרסים. ההוצאה על תפעול הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט צפויה להיות 1.73 מיליארד שקל, והרווח שבו משתמשים לתועלת הציבור צפוי לעמוד על 2.3 מיליארד שקל. הכנסות מפעל הפיס הכפילו עצמן בתקופה של 8 שנים, ונמסר כי היקף ההימורים במדינה גבוה ביחס למדינות אחרות.

פדיון ההגרלות ברוטו בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומשקף 0.79% מהתוצר, לעומת 0.4% בבריטניה, למשל. לפיכך, מציעה הוועדה להגביל את שיעור הגידול הריאלי השנתי במחזור ההימורים, כך שהחל בשנת 2017 לא יעלה על 2.7%.

בנוסף התייחסה הוועדה לעלויות התפעוליות: העלות התפעולית של מפעל הפיס עומדת על 17.3% מהמחזור השנתי, והעלות התפעולית של המועצה להימורים בספורט עומדת על 18.3% - זאת לעומת 8.5% בבריטניה. העמלות והתמריצים לסוכנים (8 סוכנים, עם מחזור כולל של 70 מיליון שקל) עומדים על כ-12% - כפול מאשר בבריטניה. הוועדה המליצה כי יופחתו עלויות התפעול, כולל הפחתת עמלות המכירה מול הזכיינים. עוד נקבע כי הרווחים יגדלו ב-2% לכל היותר מהמחזור השנתי ב-2017 לעומת 2016.

בנוסף התייחסה הוועדה גם להיקף הוצאות השיווק של גופי ההימורים החוקיים: הוצאות השיווק של המועצה להסדר הימורים עומדות על 5.5% מהמחזור השנתי; ושל הפיס - על 2.5% - זאת לעומת 1.2% בבריטניה; הוועדה המליצה כי החל משנת 2017 שיעור ההוצאה על פרסום בשני הגופים לא יעלה על 2.5% מהמחזור השנתי ועל 2.25% בשנת 2018.

לפי ההמלצות, יישום התקנות יחל ב-2017 במסגרת חוק ההסדרים, וחלקן ייושם עם חידוש ההיתר של מפעל הפיס ומועצת ההימורים.

גם סעיף המיסוי לא נעדר מדוח הוועדה, הקובע שינוי דרמטי למדי בתחום: ממס בשיעור 30% על זכיות גבוהות מ-50 אלף שקל כיום, לשיעור מס של 35% לזכיות מ-5,000 שקל - מה שיגדיל את הכנסות המדינה ב-200 מיליון שקל בשנה.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, התייחס לרווחים צבורים במפעל הפיס - שלא מדביקים את קצב ההשקעות המחויבות - רווחים שצמחו מ-2.5 מיליארד שקל ב-2011 ל-4 מיליארד שקל ב-2015. "המדינה תיקח חצי מיליארד בכל שנה למטרות תקציב", אמר. "אם המצב יתהפך, המדינה תהיה ערבה להחזיר. אין שום סיבה שהכסף ישכב, ומפעל הפיס עוד ירוויח מריבית". 

ממועצת ההימורים נמסר כי בפגישה אמש במשרד האוצר הבהירו יו״ר ומנכ״ל הטוטו כי הם משוכנעים שכל שינוי בשוק ראוי שלא יעשה בחיפזון ויובא לדיון ציבורי מעמיק , ובוודאי שלא במסגרת חוק ההסדרים.