בקשה לפשיטת רגל של בנק הפועלים נגד אליעזר פישמן

הבנק מבקש להצטרף לבקשת רשות המסים לצו כינוס נכסים לפישמן ולהכריז עליו פושט רגל: "שווי נכסיו קטן בהרבה מהתחייבויותיו, ודומה שהוא אינו חולק על כך"

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

בנק הפועלים מבקש להצטרף לבקשת רשות המסים להכריז על איש העסקים אליעזר פישמן כפושט רגל בטענה לחובות בהיקף של כ-1.8 מיליארד לבנק. אחרי שרשות המסים הגישה ב-2 באוגוסט לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה כי יוציא צו כינוס נכסים לפישמן ויכריז עליו פושט רגל בגין חוב מס של כ-196 מיליון שקל, הגיש היום (ג') בנק הפועלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להצטרף להליך. הדיון בבקשה נקבע ל-25 באוגוסט. 

בקשת בנק הפועלים איננה מופנית כלפי החברות מקבוצת פישמן או מי מהן אלא כלפי פישמן אישית. גורמים המקורבים לבנק הפועלים אמרו היום ל"גלובס", כי מטרת הבנק בהגשת הבקשה, היא לשמר את החברות בקבוצת פישמן, כך שהן ימשיכו לעבוד כרגיל.

"בהמשך לבקשת אגף מס הכנסה ברשות המסים למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל לפישמן, מבקש הפועלים להורות על צירופו של הבנק באופן מיידי לבקשה, לנוכח אי-פירעון של חובות פישמן לבנק בסכום מצטבר של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל", נכתב בקשת הבנק. "במצב דברים זה, ובהינתן שכדור השלג החל להתגלגל, הבנק שהינו קרוב לוודאי הנושה הגדול ביותר של פישמן... רואה חשיבות רבה כי בית המשפט יתיר לו להצטרף כצד להליך".

עוד מבקש הבנק להורות על מינוים של עורכי הדין פנחס (פיני) רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי כמנהלים מיוחדים של נכסי פישמן או לחילופין להורות על מינויים של השניים ככונסי נכסים זמניים על כל נכסיו, רכושו ועסקיו של פישמן. בתוך כך מבקש הפועלים להקנות לעורכי הדין רובין ואלכאוי את הסמכויות לדרוש ולקבל את כל המסמכים, הנתונים הפיננסיים וכל מידע אחר הנוגע במישרין או בעקיפין לנכסיו של פישמן, הרכוש השייך לו, ועסקיו; לנקוט בפעולות נחוצות וסבירות על-מנת לשמור ולהשגיח על כלל עסקיו ונכסיו.

הבנק מציין כי הוא מודע כמובן לכך שקיימת בקשה נפרדת של רשות המסים למינוי בעל תפקיד לנכסיו של פישמן מטעמה. אולם, לטענתו, "לדיאבון הבנק, לאור בכירותו והדומיננטיות של הבנק בסך הנשייה, וכן לאור היכרות הבנק עם מארג החברות בקבוצת פישמן, הבנק סבור כי ישנה חשיבות רבה לבקשת הבנק למנות את עורכי הדין רובין ואלכאוי לבעלי תפקיד".

בנוסף לחוב לבנק הפועלים ולרשות המסים, פישמן והחברות שלו צברו חובות של כ-2 מיליארד שקל לבנק לאומי, שכבר קיבל מבית המשפט רשות לממש שעבודים שהוטלו על נכסי פישמן להבטחת החובות. עד כה מימש הבנק את אחזקותיו של פישמן ב"חברה הכלכלית ירושלים" בתמורה לכ-200 מיליון שקל. יתר הנכסים המשועבדים לבנק לאומי הוערכו בעבר בכ-350 מיליון שקל, כך שגם לאחר מימוש הנכסים - החזר החוב ללאומי צפוי להיות חלקי ביותר. בנוסף, לפישמן יש חובות לבנקים דיסקונט, מזרחי-טפחות ואיגוד.

באמצעות משרד עורכי הדין גורניצקי ושות', מציין בנק הפועלים בבקשתו כי הוא הנושה הגדול ביותר של פישמן, ומתאר כיצד נוצר חוב המיליארדים. "החוב נוצר רובו ככולו בגין דרישה למילוי ערבויות אישיות שניתנו על-ידי פישמן לטובת הבנק, להבטחת חובות של חברות שונות בקבוצת פישמן לבנק ואשר לא נפרעו במועדם".

הבנק מציין עוד כי פישמן מנהל חשבון בבנק במסגרתו הנפיק הבנק, לבקשתו, ערבות בנקאית של כ-300 אלף שקל. בשולי הדברים מציין הבנק כי לצורך הבטחת החובות הנערבים, הועמדו לטובת הבנק מספר בטוחות על-ידי חברות שונות בקבוצת פישמן. להערכת הבנק, הגסה והבלתי מחייבת, שוויין של הבטוחות מספיק רק לצורך פירעון חלק יחסי קטן בלבד מהחוב.

הבקשה אינה מפרטת את מצבת החובות של פישמן, אך לפי ההערכות, חלק מהחוב נוצר בשל ההלוואה שלקח פישמן לצורך רכישת מניותיו ב"ידיעות אחרונות" (פישמן מחזיק ב-34% ממניות קבוצת 'ידיעות אחרונות', שנרכשו על-ידו בעבר תמורת כ-900 מיליון שקל בעזרת מימון מבנק הפועלים), וחלק אחר נוצר סביב הבעלות שלו ברשת תחנות הדלק "טן".

בבקשתו, טוען הבנק כי פישמן הוא "פושט רגל מובהק", כיוון שלא שילם חוב של כ-196 מיליון שקל למס הכנסה. "לדאבון הלב, דומה שלא יכולה להיות מחלוקת בענייננו שפישמן הינו חדל פירעון, וכי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו. לפי הנטען, כפי שעולה מבקשת רשות המסים, פישמן ביצע מעשה פשיטת רגל אשר דומה כי קשה להתכחש לו", טוען הבנק. "בהתאם לאמור בבקשת רשות המסים, על אף שב-4 בינואר השנה נמסרה לידי פישמן התראת פשיטת הרגל שמקורה בפסק דין חלוט שניתן כנגדו, פישמן לא שילם את חובו לאגף מס הכנסה. לנוכח האמור, עסקינן במעשה פשיטת רגל מובהק".

הבנק שמציין כי איש העסקים אינו פושט רגל "רגיל", מתייחס למצב החברות שבהן מחזיק פישמן ואת הצורך במימוש אחזקותיו. "המדובר באיש עסקים מנוסה שצבר במהלך עשרות שנים שליטה והחזקות בעשרות חברות (ציבוריות ופרטיות), מן הגדולות והידועות במשק, ואשר מכהן כנושא משרה בחלק משמעותי מהן. חלק ארי מן החברות הנ"ל מצויות במצב מאתגר ואינן יכולות לפרוע את חובן", טוען הבנק.

"מימוש החזקותיו של פישמן בחברות הינו עניין מורכב ומסובך ממילא, שצריך להיעשות בשום שכל כדי שיימכרו בעיתוי הנכון ובבשלות המתאימה, ומקל וחומר שהנכסים מצריכים קבלת תשומת-לב רבה והחלטות תכופות שעשויות להשפיע על יכולת ניהול ומימוש הנכסים הנ"ל. הטיפול בכל אלה מחייב תבונה, רגישות, ניסיון וזהירות".

בנק הפועלים מציין כי היכולת לממש את הנכסים ולהשיא את תמורתם לטובת הבנק ולטובת יתר נושיו של פישמן, תלויה גם באופן התנהלותם של פישמן וצדדים שלישיים ביחס לאותם הנכסים. לדבריו, "שיתוף-פעולה של פישמן יוכל להועיל, להשביח את מימוש הנכסים ולהגדיל את מסת הנכסים לחלוקה בין הנושים. מנגד, אם חלילה בעת מאתגרת זו עבור פישמן, ייעשו פעולות או מחדלים בלתי שקולים מצדם של פישמן ו/או צדדים שלישיים עלולה להיגרם פגיעה ביכולת מימוש הנכסים ולירידה בשווים".

"ניגוד עניינים פוטנציאלי"

בנק הפועלים מציין עוד כי מארג החברות של פישמן הוא כה מורכב, עד כי ישנו צורך ממשי במינוי בעל תפקיד שיפקח עין, כדי שעד לקיום הדיון בפשיטת הרגל לא תשתנה לרעה מצבת נכסיו של פישמן. "חלק משמעותי מהנכסים שמתוכם עשויים הנושים להיפרע, מוחזקים על-ידי חברות המצויות, במישרין או בעקיפין, בשליטת פישמן. בנסיבות אלה אין זה ברור מאליו שדי בצו איסור הדיספוזיציה (שינוי בעלות בנכסים - ח' מ') שכבר ניתן, על-מנת להגן על הנושים מפני כל התרחישים שעלולים באופן פוטנציאלי להוביל לשינוי לרעה במצבת נכסי פישמן, ויש צורך במתן הצווים לפשיטת הרגל וכינוס נכסים".

לפי הנטען, טעם נוסף לצורך מינוי בעל תפקיד הוא בניגוד העניינים הפוטנציאלי שיש לפישמן אשר משמש כנושא משרה וכמוציא והמביא של חברות רבות בקבוצת פישמן. "ניגוד העניינים בא לידי ביטוי בצורך של פישמן לקבל החלטות בחברות הנמצאות ב'רמות' שונות בשרשרת החברות. ניגוד העניינים נובע גם מאדישות או חוסר עניין אשר עלול להיווצר לפישמן, נוכח עומק פשיטת הרגל בה הוא מצוי. בנסיבות אלה נכון הוא שכל פעולה שהיא, לא רק של פישמן אלא גם של חברות שבשליטתו, תיבחן בפריזמה של אינטרסי הנושים, באמצעות בעל תפקיד זמני".

ההסדר בין פישמן ללאומי יתעכב? מימוש נדל"ן במאות מיליוני שקלים

בנק לאומי הוא הנושה השני בגודלו של איש העסקים אליעזר פישמן, אחרי בנק הפועלים. אחרי שבנק לאומי מימש את מניות השליטה של אליעזר פישמן בחברה הכלכלית ירושלים, הוא הגיע להסדר עם פישמן לגבי מימוש נכסי הנדל"ן הפרטיים שלו.

פישמן הגיע לפשרה עם בנק לאומי לגבי מרבית חובותיו לבנק, המוערכים בכ-1.5 מיליארד שקל. לפי ההסדר - המעוכב בפועל בשל הבקשה של רשות המסים להכריז על פישמן פושט רגל - עורכי הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי ימונו למנהלים מיוחדים על הנכסים ששועבדו לבנק, ויפעלו למימוש נכסי הנדל"ן, שלפי הערכות שווים מאות מיליוני שקלים. התמורה מהמימושים תועבר לידי הבנק.

פישמן התחייב לסייע בהליך המכירה והטיפול בנכסים, כדי למקסם את התמורה מהם.

ההסדר כולל, בין היתר, קרקע באזור, שעליה ממוקם היום מפעל "אופיס טקסטיל", ושבעבר תוכנן לבנות עליה פרויקט של דיור ומסחר. עוד בנכסים שימומשו - מרכז מסחרי בעכו, חלק מקרקע בפתח תקווה ו-60% מחברת תנופורט, שעוסקת בנדל"ן ובבתי אריזה.

ההסדר כולל את מימוש נכסי פישמן המשועבדים ללאומי, אך הכונסים שימונו לא יטפלו בנכסים בחברת הנדל"ן סי.די.קי, שבה רק חלק מהמניות משועבדות לבנק. פישמן התחייב לכך שהמנהלים המיוחדים יקבלו מידע מלא ביחס לכל עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, ולכך שעסקה למכירת החברה לא תבוצע במשך 30 יום מהיום בו הבנק מקבל עדכון. כמו-כן, ההסדר לאומי אינו כולל את מימוש החזקותיו של פישמן בחברת "מוניטין", המחזיקה בעיתון "גלובס" בשותפות עם משפחת בר-און, אשר לה זכות סירוב במכירת המניות.

במסגרת הפשרה עם לאומי נקבע כי מטעם פישמן ימונה כמשקיף עו"ד שלום גולדבלט, שיקבל עדכונים מעורכי הדין רוזובסקי ומטרי על הליך מימוש הנכסים.

זהו השלב השני שבו פועל בנק לאומי מול איש העסקים פישמן. בשלב הראשון מימש הבנק, שבניהולה של רקפת רוסק-עמינח, את הנכס המרכזי שהיה משועבד לו - מניות כלכלית ירושלים. לאחר תקופה ארוכה שבה ניסה הבנק למכור את המניות, הוא מכר את מרבית מניות השליטה של פישמן בסופו של דבר לקבוצת משקיעים בראשות זוהר לוי, בתמורה ל-200 מיליון שקל.

חוב של 196 מיליון שקל לרשות המסים בגין חובות והפסדים שלא הותרו לקיזוז

בתחילת החודש הגישה רשות המסים לשופט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, בקשה כי יוציא צו כינוס נכסים לפישמן ויכריז עליו כפושט רגל. זאת, במסגרת הליכים שהיא נוקטת ולאחר שפישמן לא שילם לרשות לדבריה חוב בהיקף של כ-196 מיליון שקל. עוד ביקשה הרשות כי בית המשפט ימנה את עו"ד יצחק יונגר כמנהל מיוחד לנכסיו של איש העסקים.

הבקשה הוגשה לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו פישמן וחברת "פישמן רשתות" שבבעלותו, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שחייב את איש העסקים לשלם לרשות המסים שומה לשנת 2006 בסך של כ-196 מיליון שקל. שופטי העליון - אסתר חיות, עוזי פוגלמן, ומני מזוז - קבעו כי הם מאמצים את מכלול הממצאים העובדתיים והמשפטיים שנקבעו בפסק דינו של המחוזי. בכך הותירו השופטים על כנה את החלטת פקיד השומה למפעלים גדולים ברשות המסים (פשמ"ג), שלא להכיר במחילת חובות כהפסדי הון, המותרים בקיזוז עם רווחי ההון שצמחו לפישמן ולחברה בשנת 2006.

הבקשה לכינוס נכסיו של פישמן הוגשה על-ידי פשמ"ג - באמצעות עו"ד יעל בן-משה-בוך מהיחידה לפירוק, כינוס נכסים ופשיטת רגל ברשות המסים. הרקע להגשתה הוא השומה בצו לשנת 2006 שהוציא פשמ"ג לפישמן בסך 196 מיליון שקל, שעליה ערער פישמן למחוזי בתל-אביב ב-2013. ערעורו של פישמן נדחה, ואיש העסקים ערער על החלטת המחוזי לבית המשפט העליון.

במסגרת ערעורו לעליון, ביקש פישמן להורות על עיכוב ביצועו של פסק דינו של המחוזי, והעליון נענה באופן חלקי לבקשתו, אך התנה את עיכוב הביצוע בכך שפישמן ישלם סך של 25 מיליון שקל לאגף מס הכנסה עד 1 באוגוסט 2015. אולם, פישמן לא הפקיד סכום זה, ובעקבות זה הגיש פשמ"ג למחוזי בתל-אביב את הבקשה לכינוס נכסיו.

בית המשפט העליון אישרר את החלטת המחוזי, תוך שהוא מציין בהחלטתו כי הקביעה העובדתית העומדת במוקד פסק דינו של המחוזי, לפיה לא הוכח שאפסו הסיכויים לגבות את החובות מהחברות החייבות - כבר בשנת 2006, בסמוך להיווצרות החובות - התבססה על שורת ממצאים עובדתיים שקבע בית המשפט לגבי כל אחת מהחברות החייבות. זאת, על-יסוד סקירת נתוני נכסיהן וחובותיהן שהוכחו בפני בית המשפט, בין היתר על בסיס חוות-דעת שהגישו פישמן ו"פישמן רשתות" עצמם, ובצירוף ממצאים שקבע העליון בדבר הערבות ההדדית הנוהגת בין החברות בקבוצה; הסיוע שמעמיד פישמן לחברות הקבוצה, בהיקלען לקשיים; העובדה שהחברות החייבות המשיכו לפעול אף לאחר שנת 2006, למעט אחת שפורקה, ואף זאת רק ב-2012; וכן העובדה שהחברות החייבות אף החזירו חובות לבנקים, גם אם חלקית, משנת 2006 ואילך.

*** אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס". 

צרו איתנו קשר *5988