קשה היה לקבל השבוע תשובה ברורה לגבי השאלה אם אבי בן-טל, מנכ"ל ynet ואחד האנשים החזקים בקבוצת "ידיעות אחרונות", אכן עומד להתמנות למנכ"ל הבא של הקבוצה. התחושה היא שכל הגורמים המעורבים מניחים שזמן ההכרעה בסוגיה הזאת הולך ומתקרב, אך כנראה המילה האחרונה בעניין טרם נאמרה.
במהלך רוב העשורים האחרונים החזיק התפקיד הזה בעל השליטה בקבוצה, ארנון (נוני) מוזס. רק לפני קצת פחות משנה וחצי, באפריל 2015, הופקד המינוי באופן זמני בידיו של ינון אנגל הוותיק, לשעבר המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים ב"ידיעות". אנגל, על-פי ההודעה הרשמית שפורסמה אז, אמור היה להחזיק בתפקיד שנתיים לכל היותר ואז ככל הנראה לפרוש מהעיתון, מה שאומר שהעיתוי שבו תצא ההודעה על יורשו הולך ומתקרב.
שני המתמודדים על הירושה הם בן-טל וציון פרץ, המשנה למנכ"ל שאחראי לתחום המסחרי בעיתון המודפס. המאבק הזה, שהוא גם פרסונלי כמובן, הוא במובנים רבים גם מאבק בין תפיסות עולם.
בן-טל, שמגיע מאתר האינטרנט העוצמתי של הקבוצה, מאמין בדיגיטל וסבור כי מוצר הפרינט של "ידיעות אחרונות" צריך לעבור שינויים דרסטיים כדי להתאים אותו לעידן הנוכחי. על-פי אותן הערכות, בן-טל סבור כי אין כיום מקום למוסף יומי כמו "24 שעות", ואם הוא אכן ימונה לתפקיד, יש סבירות גדולה שתוך כמה חודשים המוסף יחדל מלהתפרסם.
נושא נוסף שעשוי לעמוד על הפרק תוך זמן לא ארוך הוא איחוד, או לפחות הגברת שיתוף-פעולה, בין שני חלקי הכלכלה של הקבוצה: "כלכליסט" ו"ממון".
בהמשך, בטווח הארוך יותר, בקבוצת "ידיעות אחרונות" יצטרכו אולי לשנות בצורה דרסטית את כל אסטרטגיית הפרינט הנוכחית וללמוד למכור ולשווק מוצר רזה יותר.
בכל הנוגע לעיתונים של אמצע השבוע, אולי אף ייעשה מעבר רשמי ומלא למוצר שאינו בתשלום. כבר כיום מחולקים גיליונות רבים של "ידיעות אחרונות" בחינם בפורמט מעט מצומצם יותר, המכונה "הפצה רוויה".
כיסים בעלי עומק אינסופי
ברקע לכל זה מרחף כמובן מצבו של העיתון, שממשיך להילחם בשנים האחרונות בשתי חזיתות שקשורות זו לזו. החזית העיקרית היא זו שנפתחה ב-2007, אז החל לצאת לאור החינמון "ישראל היום" שבבעלות המיליארדר שלדון אדלסון.
לפני כמה שנים כבר עקף "ישראל היום" את "ידיעות אחרונות" במדד החשיפה של TGI, אך רק בסקר האחרון, שפורסם לפני כחודש, הצליח החינמון לסגור באופן כמעט מוחלט גם את פער החשיפה בין גיליונות סוף השבוע שלו לזה של "ידיעות". עיתוני סוף השבוע עבי-הכרס ועמוסי המוספים אחראים לעיקר ההכנסה ממודעות של העיתונים, כך שלסגירת הפער בקטגוריה הזאת יש לא רק משמעות מורלית.
תוסיפו לכך את הקשיים שעמם ממילא מתמודדים העיתונים בכל העולם, שכמו שייכים לעידן שדינו לחלוף, ואת העובדה שעל-פי פרסומים מהעבר ב"ישראל היום" מקפידים לגבות מחירים נמוכים מהמפרסמים ביחס לחשיפה שלהם, מה שגורר באופן טבעי את כל השוק מטה - ותקבלו קרב שכמעט בלתי אפשרי לנצח בו מול שחקן ללא רציונל כלכלי ברור ועם כיסים בעלי עומק אינסופי.
ישראל היום סוגר את הפער גם בסוף השבוע
הקרב הזה הוא שגרר את הקבוצה לחזית השנייה, שכמובן שלובה בזו הראשונה - החזית הפוליטית. ככל שהנזק שגרם "ישראל היום" לקבוצה הלך והחריף, החריפו ב"ידיעות" את יחסם לגורם שאותו נועד החינמון לשרת - ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
הקרב הזה הגיע לשיאו במהלך מערכת הבחירות האחרונה. הניצחון הסוחף שבו זכה בסופו של דבר נתניהו היווה גם מפלה צורבת ל"ידיעות". נתניהו נראה כיום חזק מתמיד, ואם מאמצים את ההקבלה שלפיה מצבה של קבוצת "ידיעות" מהווה תמונת ראי של מעמדו - התוצאה ברורה.
כך או כך, הקבוצה ממשיכה להקיז דם, עניין שבא לידי ביטוי בשני מהלכים שהתרחשו במהלך השנה האחרונה: פיטורים של כ-60 אנשי מערכת, בשתי פעימות, בגופי התקשורת שמאוגדים תחת ידיעות אחרונות בע"מ ("ידיעות אחרונות", "כלכליסט", "לאישה" ו-xnet) - כ-13% מסך אנשי המערכת שם; וכמובן, המהלך המרכזי של שביצעה הקבוצה והושלם לאחרונה: כינוס כל גופי התקשורת שלה ("ידיעות", ynet, "כלכליסט", המקומונים והמגזינים) למערכת אחת בראשון-לציון.
יריבות ארוכת-שנים
המינוי של בן-טל הוא עדיין לא בגדר עובדה מוגמרת, גם אם לא מעט סימנים מצביעים על כך שבסופו של דבר זה יהיה הכיוון. תאריך היעד הוא כאמור אפריל 2017, אז ימלאו שנתיים למינויו של אנגל, אך יש מי שסבור כי גם לאחר עידן אנגל לא חייבת להתקבל הכרעה, וייתכן מצב שבו לא יכהן מנכ"ל אחד משותף לקבוצה, או אפילו סיטואציה של מינוי מנכ"לים משותפים.
סמכויותיו של בן-טל כבר הורחבו בשנה שעברה כשמונה לאחראי לתחום הדיגיטל בקבוצה כולה, ובכלל זה הועברה לידיו גם האחריות ל"ידיעות טכנולוגיות", החברה האמונה על פיתוח המוצרים הטכנולוגיים של הקבוצה. במסגרת זאת הוביל בן-טל את השקת האפליקציה החדשה של העיתון.
על-פי הערכות, אם הוא אכן סיכם על תנאיו עם מוזס כמנכ"ל הקבוצה כולה, הוא גם דאג לכך שיופקדו בידיו סמכויות נרחבות. בן-טל נחשב לאדם דעתן, שמעורב גם בתכנים, מה שלפחות על פניו עלול להוביל אותו לעימות עם העורך הראשי של העיתון, רון ירון, שמטבע הדברים, כאיש פרינט, קרוב יותר בתפיסת עולמו לפרץ.
רק לפני כשנה זכה ירון להבעת אמון משמעותית ממוזס כשגבר על עורך ynet דאז, ערן טיפנברון, ומונה לעורך-העל של הקבוצה, כך שגם האחריות לנעשה באתר עברה לידיו. בין ירון לטיפנברון שררה יריבות ארוכת-שנים, שנגדעה רק חודשים ספורים לאחר אותה הכרעה, כשהאחרון עזב לטובת תפקיד בכיר בקבוצת RGE.
דפוס היחסים הזה עשוי אולי להעיד על מה שיקרה גם בהמשך בקבוצה, אם מינויו של בן-טל יהפוך לסופי. מבחינות מסוימות, אומר מי שאומר, למוזס נוח שיש תחתיו כמה בכירים שמתקוטטים ביניהם על הסמכויות ועל הקרבה אליו. בהחלט לא מן הנמנע כי המצב הזה יימשך גם לאחר שתתקבל הכרעה רשמית לגבי מינוי המנכ"ל הבא.
בקבוצת "ידיעות" סירבו להגיב לכתבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
