האוצר: לפי הגדרות שונות האבטלה בישראל היא 10.6%

שיעור האבטלה הרשמי בישראל ירד ביוני לשפל של 4.8% ■ הכלכלן הראשי: גם לפי הגדרות רחבות יחסית, שיעור האבטלה בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD

 אבטלה / צלם: אריאל ירוזלימסקי
אבטלה / צלם: אריאל ירוזלימסקי

שיעור האבטלה בישראל ירד בחודש יוני לשפל כל הזמנים של 4.8%. יש המפקפקים בנתונים הרשמיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש וטוענים כי ההגדרה הרשמית לאבטלה מגבילה וצרה מדי ולכן אינה מייצגת את האבטלה והבעיות המרכזיות בשוק העבודה בישראל. הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפריך את הטענות הללו בסקירה השבועית שפרסם היום (ב') ומגיע למסקנה כי גם לפי הגדרות רחבות יחסית, מצבו של שוק העבודה בישראל טוב, בהשוואה בינלאומית וביחס לנתונים בעבר.

תחילה, הכלכלן מסביר את המושגים בהם עושה שימוש הלמ"ס כדי לקבוע את שיעור האבטלה. כך למשל, המועסקים מוגדרים כאנשים שעבדו בעבודה כלשהי שעה אחת לפחות בשבוע האחרון. קבוצת המועסקים כוללת, בין היתר, משרתים בצבא (חובה או קבע) וכן אנשים שעובדים בדרך כלל, אך שבשבוע בו נערך הסקר הם נעדרו זמנית מעבודתם.

המובטלים מוגדרים כאנשים שלא עבדו כלל וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שלפני מועד הסקר (בלתי מועסקים שלא מרצון). יש לציין כי ההגדרות בהן משתמשת הלמ"ס נהוגות בכל מדינות ה- OECD.

הלמ"ס מחשבת את שיעור האבטלה הרשמי על-ידי חלוקת המובטלים בכמות המשתתפים הפעילים בכוח העבודה שהיא כמות המועסקים ועוד כמות המובטלים. 

הכלכלן הראשי מציג 5 הגדרות חלופיות ומוכיח באמצעותן כי מצב התעסוקה בישראל עדיין טוב בהשוואה לעולם. כך למשל, לפי הגדרה אחת, שיעור האבטלה כולל את מחפשי העבודה באופן פעיל בתוספת אלו שהתייאשו מחיפוש עבודה. לפי הגדרה זו, שיעור האבטלה קופץ לרמה של 5.9%.

שיעור האבטלה קופץ ל-8.1%, כאשר שיעור האבטלה מוגדר כמחפשי עבודה באופן פעיל בתוספת המתייאשים מחיפוש עבודה בנוסף לאלו המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה (כלומר לא מחפשים באופן פעיל עבודה ולא מועסקים). 

לפי ההגדרה הרחבה ביותר, שיעור האבטלה מוגדר כמחפשי עבודה באופן פעיל בתוספת המתייאשים מחיפוש עבודה, המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה והעובדים בהיקף חלקי שלא מרצון. [עובדים במשרה חלקית שלא מרצון הם אלה שענו שהסיבה לעבודתם בהיקף חלקי היא או (1) שהם חיפשו עבודה בהיקף מלא ואינם מצאו כזו או (2) שהם חיפשו עבודה נוספת ולא מצאו. לפי הגדרה זו שיעור האבטלה קופץ לרמה של 10.6%. 

לבסוף, הכלכלן הראשי עורך השוואה של שיעור האבטלה בישראל ביחס למדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD וזאת לפי ההגדרות השונות של שיעור אבטלה שהוא בחן בסקירה. מההשוואה עולה כי שיעור האבטלה בישראל נמוך במיוחד כאשר מגדירים מובטלים כמחפשי עבודה במשך שלושה חודשים לפחות  והם נמוכים ומציבים את ישראל בשליש התחתון של המדינות כאשר בוחנים את שיעור האבטלה הרשמי וכאשר מכלילים עובדים במשרה חלקית שלא מרצון כחלק מבעיית האבטלה.