כמה המלצות לסיקור טוקיו 2020

מה למדנו מהסיקור של אולימפיאדת ריו 2016 בערוץ הספורט?

אורי ששון ומנכ"ל רב בריח שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג
אורי ששון ומנכ"ל רב בריח שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

בסך-הכול קיבלנו סיקור טלוויזיוני מקיף מאוד מהאולימפיאדה. אין ספק כי אנשי ערוץ הספורט עבדו קשה לפני ובמהלך אירוע הספורט העולמי. קשה והרבה. לכן, אני מבקש להימנע מלבקר תופעות כאלה ואחרות שפגמו, לפעמים פגמו מאוד, בסיקור. במקום זאת אני מבקש להציע איך יש לדווח על האולימפיאדה הבאה עלינו לטובה בטוקיו 2020, וגם לפני.

התאמת הפרשנים

לשידור בכלל, ולאירוע המסוקר בפרט. חלקם היו מצוינים ומצוינות, אבל היו גם אחרים. במיוחד אלה הוותיקים שלקו מזמן במחלת הקשקשת, עד שההקשבה להם היא מעצבנת ומתסכלת. מדברים ומדברים, מתווכחים ביניהם על ענינים של כלום, ובסך-הכול מעמידים את עצמם, את להגם, מעל אירוע הספורט שהם אמורים לסקר. ויש גם כאלה שלא מכירים כלל את התחום שהם אמורים להסביר לנו (זה בלט במיוחד אצל מודי בר-און). מישהו צריך ללמד אותם פרשנות נכונה מהי.

לדבר לעניין

הייתי מצווה על הפרשנים לדבר רק על האירועים המוצגים על המסך, כי בדיווח מריו זה לא היה מובן מאליו בכלל. על המסך הוצג אירוע ספורט כלשהו, והפרשנים באולפן היו מספרים האחד לשני מעשיות ומעלים זיכרונות שמעניינים רק אותם. אין לדבר באולפן על שום דבר שאינו קשור לאירוע שעל המסך, זה צריך להיות כלל-ברזל.

מקצועיות

כלומר, אם משחק הכדורעף, למשל, נמצא בשלב סופי, אין להעביר את המסך אל תחרות סוסים או כל תחרות אחרת. לא ראוי שהצופה ינותק מהמשחק בשלביו המרתקים, רק כדי לחזור אליו לאחר שהסתיים. זה לא רק חוסר מקצועיות, אלא גם זלזול בנו, הצופים.

פרופורציה

הייתי מדגיש וחוזר ומדגיש בפני הפרשנים ועורכיהם את העובדה שהאולימפיאדה נערכת פעם ב-4 שנים. זו הזדמנות נפלאה לצופים ליהנות מהמיטב של הספורט העולמי. הייתי קובע כלל-יסוד: הייצוג הישראלי חשוב - אבל הוא לא הדבר לו מצפה הציבור. מה לעשות, הוא לא המיטב, הוא לא תמיד אפילו הבינוני. הזמן שמקדישים למקום שלישי בג'ודו גדול יותר מההישגים המרהיבים בתחומים אחרים. אני לא מציע, כמובן, לבטל את סיקור הישראלים. אבל בהחלט הייתי מצמצם אותו, מאוד אפילו, ומעביר את הזמן הנחסך לאירועים החשובים באמת.

אוי, הג'ודו

הייתי מבהיר: הג'ודו הוא ספורט שולי, בכל זמן, בכל מקום, בטח אצלנו. ובהתאם לכך יש לסקר אותו. אולי הפתרון הוא פינה שתרכז בסוף היום את כל האירועים הישראליים. מכל מקום, השיטה הנוכחית מפריעה להנאה מהאולימפיאדה. ובעצם, כמה מהדברים מפריעים גם בימים רגילים.

נשות הערוץ

חביבות, נאות, נעימות, רהוטות ואינטליגנטיות. את כולן הייתי לוקח גם לסיקור טוקיו. במיוחד את מאיה רונן, שהיא גם כל אלה וגם "טיפוס".

בשורה התחתונה: תודה לערוץ הספורט על המאמץ והרצון הטוב.