הקרב על מגדל הזוהר: למי תימכר החברה שהייתה של דודי אפל?

למעלה מ-4 שנים אחרי שמשה אהרוני זכה ברכישת מניות חברת מגדל הזוהר שהייתה בבעלות דודי אפל, החליט ביהמ"ש לקבל הצעה חדשה לרכישת החברה ■ אהרוני ערער לעליון, שבינתיים הוציא צו עיכוב ביצוע

שכונת גיורא בגבעת שמואל / צילום: תמר מצפי
שכונת גיורא בגבעת שמואל / צילום: תמר מצפי

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה את בקשת יזם הנדל"ן משה אהרוני לעיכוב ביצוע מכירת מניות חברת מגדל הזוהר לחברת "הרברט סמואל על הים".

כזכור, כבר לפני למעלה מ-4 שנים הוכרז אהרוני כזוכה במכרז לרכישת הזכויות של חברת מגדל הזוהר, שהייתה בבעלות דודי אפל ונקלעה להקפאת הליכים. הרכישה כללה בין היתר זכויות מותנות למימוש פרויקט פינוי-בינוי גודל בשכונת גיורא בגבעת-שמואל.

אלא שמחלוקות שנתגלעו עם רשות מקרקעי ישראל ביחס למימוש המכרז בתנאיו המקוריים עיכבו את מימוש הזכייה עד היום. בינתיים הוגשה הצעה חדשה לרכישת מניות מגדל הזוהר על-ידי חברת "הרברט סמואל על הים", שאותה אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביוני האחרון.

היועץ של חברת "הרברט סמואל על הים" הוא לא אחר מאשר דודי אפל בעצמו, שהשתחרר מהמאסר אותו ריצה.

אהרוני, שממתין כבר למעלה מ-4 שנים למימוש זכייתו, אינו מתכוון לוותר והגיש ערעור על פסק הדין ואף בקשה לעיכוב ביצוע של קבלת ההצעה החדשה. בית המשפט העליון קיבל בינתיים את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש אהרוני.

מי שממתינים בדריכות מן הצד הם דיירי מתחם גיורא בגבעת-שמואל, שממתינים למימוש פרויקט הפינוי-בינוי כבר שני עשורים, מימוש שהתעכב מאז נחשפו החשדות הפליליים נגד דודי אפל לאחר זכייתו במכרז בשנות ה-90.

תחילת הפרשה בפברואר 2011, אז נקלעה חברת מגדל הזוהר לחדלות פירעון, וניתן לה צו פירוק, במסגרתו מונה עו"ד ארז חבר כמנהל מיוחד לחברה. נגד מגדל הזוהר אושרו תביעות חוב בסך מצטבר של 307 מיליון שקל, 132 מתוכם לרשויות המס.

לחברה היו מספר נכסים לרבות הזכייה במכרז הפינוי-בינוי בשכונת גיורא, בו זכתה החברה בשנות ה-90 כשהייתה בבעלות אפל. אלא שלימים נטען כי הזכייה במכרז לוותה במתן שוחד על-ידי אפל למנהל בכיר ברמ"י, מה שהוביל להליכים פליליים נגד אפל ולביטול המכרז על-ידי רמ"י.

בהמשך הגישה מגדל הזוהר תביעה בדרישה לאכוף את זכייתה במכרז, אך בשל כניסתה לפירוק, עוכב בירור התביעה.

בסוף 2011 הגיש המנהל המיוחד בקשה לאישור הסדר נושים, לאחר שבאסיפת נושים אושרה הצעתו של היזם משה אהרוני לרכישת מגדל הזוהר. במסגרת ההצעה התחייב אהרוני לרכוש את מניות מגדל הזוהר, לרבות הזכויות בפרויקט הפינוי-בינוי בגיורא תמורת 95 מיליון שקל, או את מניות החברה ללא הפרויקט תמורת 65 מיליון שקל. הסדר הנושים הותנה בכך שייחתם הסכם בין אהרוני לרמ"י בעניין קיום המכרז ומימוש הפרויקט.

בינואר 2012 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר נושים, ומאז נעשו ניסיונות רבים של אהרוני והמנהל המיוחד להגיע עם רמ"י להסכמה בעניין המכרז בגיורא. אלא שבין הצדדים התגלעו מחלוקות שונות, בין היתר לגבי מספר הדירות שניתן להקים במתחם. המחלוקת בנושא עדיין מתבררת במסגרת התביעה שהגישה מגדל הזוהר נגד רמ"י וטרם הוכרעה.

ביולי 2014 קיבלה רמ"י החלטה לדחות את בקשת המנהל המיוחד לאפשר את קידום הזכייה במכרז בתנאיו המקוריים. על רקע קשיים אלה הגישו המנהל המיוחד ואהרוני בסוף 2015 מתווה מתוקן לאישור בית המשפט, לפיו הסדר הנושים ימומש מול אהרוני, הכולל התניה באשר לפרויקט הפינוי-בינוי בגיורא. אלא שלפני שניתנה החלטה בעניין, הגישה כאמור חברה בשם "הרברט סמואל על הים" הצעה מטעמה לרכישת מניות מגדל הזוהר.

אהרוני הגיש מטעמו התנגדות לעצם הגשת ההצעה החדשה שנים לאחר קיום ההתמחרות שבה זכה, ואף טען בין היתר כי אין להתעלם מכך שאחד המעורבים בהצעה, כיועץ חיצוני אמנם, הוא אפל עצמו, שהביא את מגדל הזוהר למצב שאליו נקלעה.

"גורל המתחם לוט בערפל"

למרות הטענות שהעלה אהרוני, בית המשפט המחוזי החליט לאשר את ההצעה החדשה וקבע כי היא תחליף את הסדר הנושים שקדם לה. השופט איתן אורנשטיין נימק את ההחלטה בכך שההצעה החדשה עומדת על 180 מיליון שקל, לעומת המתווה המתוקן שמגיע לכל היותר ל-125 מיליון שקל.

עוד נימק השופט את החלטתו בכך שגורל המכרז בשכונת גיורא "לוט בערפל", והמאמצים להגיע להסכמות עם רמ"י העלו חרס, ועל כן 4.5 השנים שחלפו היו זמן סביר לקיום התנאי המתלה שלא התקיים לבסוף. על כן קיימת גם הצדקה לפתוח מחדש הליכי התמחרות שהסתיימו, מהלך המשקף את רצון הנושים.

אהרוני הגיש, באמצעות עו"ד רונן מטרי, ערעור על פסק הדין ואף בקשה לעיכוב ביצוע. לטענת אהרוני, פסק הדין מבטל ללא הצדקה את הסדר הנושים שאושר כבר ב-2012. הוא טען כי לא חלף הזמן הסביר לקיום התנאי המתלה, והוסיף כי ההצעה החדשה אינה עדיפה על ההסכם עמו, ויש בה אולי יתרון זניח.

עוד טען אהרוני כי השקיע כספים ומשאבים רבים תוך הסתמכות עם ההסכם שנחתם עמו, וקבלת ההצעה החדשה תסב לו נזקים כלכליים כבדים.

"עדיפה ההצעה שלנו"

בית המשפט העליון החליט לקבל את הבקשה של אהרוני ולעכב את פסק הדין שלו עשויות להיות השלכות משמעותיו על צדדים שלישיים. הוא קבע כי ההכרעה בשאלות, כמו האם חלף הזמן הסביר להתקיימות התנאי המתלה בעניין המכרז בשכונת גיורא, צריכה להינתן במסגרת הערעור שהגיש אהרוני.

הדיון בערעור יתקיים לכל המאוחר ב-30 בנובמבר.

עו"ד טל בננסון, המייצג את חברת "הרברט סמואל על הים", מסר כי "אני מאמין שבית המשפט יבין בדיון שבין ההצעה של הלקוחות שלנו, 'הרברט סמואל', שהיא 150 מיליון שקל, לבין הסכום הקטן שהוצע על-ידי אהרוני והותיר את הנושים ללא כסף - עדיפה ההצעה שלנו, ובית המשפט העליון יגיע לאותה מסקנה שהגיעה השופט אורנשטיין במחוזי".