עמידרור: להקים מנגנון להסדרת מכירת חברות ונכסים לזרים

האלוף (במיל') וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר פנה לממשלה במטרה להבטיח את האינטרסים הלאומיים של ישראל מצד אחד ולספק ודאות למשקיעים זרים מצד שני

בזמן שחברות סיניות שבות ומנסות לרכוש גופים מוסדיים בישראל לאחר שניסיונות דומים נפסלו לאחרונה, קורא האלוף (במיל') יעקב עמידרור לממשלה להקים מנגנון שיסדיר את האפשרות של זרים לרכוש נכסים וחברות בישראל.

במטרה להבטיח את האינטרסים הלאומיים של ישראל מצד אחד ולספק ודאות למשקיעים זרים מצד שני, טוען ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר כי על ישראל לקבוע מראש תחומים שבהם לא תותר למשקיעים זרים רכישת חברות ונכסים, ומנמק זאת בכך שמדובר בנורמה מקובלת במדינות החשובות בעולם, דוגמת ארה"ב, סין ואוסטרליה.

"במדינות העולם מקובל שישנו מנגנון שאומר 'אתה כזר לא יכול לקנות חברה מסוג כזה וכזה'. כל מדינה בוחרת את מערכת השיקולים שלה. בארה"ב השיקול העיקרי הוא אסטרטגי ולא ניתן לרכוש חברות ביטחוניות או אפילו למנות דירקטור שאינו בעל דרכון אמריקאי. בסין ישנם גם שיקולים חברתיים שלא אפשרו לזרים בעבר לשלוט בחברות בנייה מקומיות. באוסטרליה מנעו רכישת חברת מכרות גדולה... מה שחשוב זה שמדובר בשלוש מדינות שונות שהולכות בדרך הזו."אני חושב שצריך מנגנון כזה גם בישראל במיוחד כיון שאנחנו מדינה קטנה. יש לנו אגב, מנגנון הפוך שמגביל את האפשרות למכור חברה ביטחונית ללא אישור משרד הביטחון".

- האם היוזמה שלך היא על רקע הניסיונות האחרונים של חברות סיניות לרכוש חברות ביטוח?

"זה לא קשור למהלך כזה או אחר, אלא לשינוי במעמדה של ישראל בשנים האחרונות. ישראל היא כבר לא מדינה שאף אחד לא רוצה לבוא אליה. היא מדינה שהרבה משקיעים רוצים לבוא אליה והמנגנון הזה הוא הוכחה לחוזקה של ישראל, בתנאי שהוא לא יופעל רטרואקטיבית אלא מכאן ולהבא".

עמידרור אומר כי לא הכיר את הנושא במהלך כהונתו במטה לביטחון לאומי וכי לא ידוע לו האם נעשה משהו בנושא מאז פרישתו לפני שלוש שנים. הוא סבור כי המל"ל היא הגוף המתאים לקידום היוזמה בשלב ההכנה ועבודת המטה. "אני לא נכנס לשאלות טכניות כמו האם זה צריך להיות באמצעות חקיקה או בדרך אחרת, אבל ברור שזה צריך להיות מנגנון בעל כוח מחייב שיפעל ברמת המדינה לא שאיזה משרד יחליט".

- דיברת על זה עם גורמים בממשלה?

"דיברתי עם אנשים שנפגשתי איתם במקרה ואמרתי להם יש פה איזשהי לאקונה. במקום שהנושא הזה יוכרע לפי שיקולים פופוליסטיים וללא דיון ענייני, צריך לעשות מנגנון מסודר שיקבע אם למדינת ישראל יש אינטרס או אין אינטרס".

המקרה המפורסם ביותר של מניעת מכירת נכס אסטרטגי משיקולי ביטחון לאומי היה ב-2005 בעסקה שחתמה חברה בריטית עם חברה מאיחוד האמירויות שבבעלות שליט דובאי למכירת זיכיונות לניהול שישה מהנמלים המרכזיים בחוף המזרחי של ארה"ב (ו-16 נמלים קטנים יותר).

משמר החופים האמריקאי התנגד לעסקה מנימוקים ביטחוניים ופנה לוועדה להשקעות זרות בארה"ב, גוף ממשלתי שהוקם ב-1975 בראשות שר האוצר האמריקאי שיש לו סמכות לפסול עסקאות לרכישת חברות ונכסים אמריקאיים למשקיעים זרים בשיקולי פגיעה בביטחון הלאומי.

לאחר מאבק ציבורי שבו תמך הנשיא ג'ורג' בוש בעסקה אך הקונגרס התנגד לה, הודיעה החברה מאיחוד האמירויות על נסיגתה מהעסקה ומכרה את זכויותיה לחברה אמריקאית.

ב-2009 נפסלה באוסטרליה עסקה שבה ביקשה חברה סינית להגדיל אחזקותיה בענקית הכרייה המקומית ריו טינטו ל-19% תמורת כמעט 20 מיליארד דולר - סכום שנחשב להשקעה הזרה הגדולה ביותר במדינה עד כה.

בחודש שעבר פסלה ממשלת אוסטרליה עסקה למכירת השליטה ב-Ausgrid, חברת הולכת החשמל הגדולה ביותר במדינה, לחברות סיניות תמורת 7.7 מיליארד דולר, מנימוקי ביטחון לאומי - אלא ששם דובר על הפרטה של חברה ממשלתית ולא על מכירת גוף פרטי.