מנכ"ל ראדא: "ביטול ההמרה מדולר לשקל יפגע בחברות הקטנות"

"אנחנו רוצים ומתכוונים לשים רגל בארה"ב" - כך אומר מנכ"ל החברה הביטחונית ראדא, צבי אלון, שבוע בקירוב לאחר החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני השנוי במחלוקת, שארה"ב מתחייבת להעניק לישראל במשך העשור הקרוב.

כתוצאה מהסכם הסיוע שייכנס לתוקף בשלהי 2018, החל באמצע העשור הבא ישראל לא תוכל להמיר 26% ממענק הסיוע השנתי מדולר לשקל, באופן שיאפשר למשרד הביטחון לקיים רכש בחברות ישראליות. במצב זה, תעמוד לרשות ישראל מדי שנה חבילת סיוע נדיבה של 3.8 מיליארד דולר, אך את כולם היא תצטרך להוציא בעסקאות רכש בחברות אמריקאיות בלבד.

להיות או לחדול

מבחינת ראדא, פנייה אל השוק האמריקאי וניסיון להתבסס בו היא כורך של הנסיבות, להיות או לחדול. "עד עכשיו היו לנו שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות, אבל בגלל שהורשה לישראל לקיים המרות של דולרים לשקלים - הרכש של משרד הביטחון נעשה ישירות מאתנו", אומר אלון. "בשנים האחרונות, למשל, מכרנו למערכת הביטחון את כל מערכות ההקלטה במטוסי חיל האוויר בשקלים. לפי ההסכם החדש זה הולך להיגמר, ומבחינתו יהיה נכון לדרוך בארה"ב, לעבוד שם ולמכור למערכת הביטחון ולצה"ל את המוצרים שלנו באמצעות כספי הסיוע".

כיצד תיראה "דריסת הרגל" של ראדא בשוק האמריקאי? אלון לא מסגיר יותר מדי פרטים על אודות המהלך. "ייתכן שנרכוש חלק מחברה קיימת, וייתכן שגם חברה-בת שנקים תתמזג עם חברה אמריקאית. אנחנו אחרי סבב השקעה בחברה, מחודש מאי השנה, וכשהיא תתייצב - נעשה את זה", מצהיר המנכ"ל.

אלון, שמכהן בתפקיד מנכ"ל ראדא משנת 2000, מודה ביושר: "לא נוכל לרכוש בארה"ב חברה. לקנות חברה - זה גדול עלינו. אבל אנחנו בהחלט יכולים לחבור לחברה שמוכרת ופעילה בשוק הזה. למעשה, די הגיוני שנעשה את זה, וזה לא סיפור עם הרבה מאוד כסף. הטכנולוגיה שלנו מעניינת לא מעט חברות אמריקאיות, ולהערכתי נוכל לקיים שיתופי פעולה. די ברור שהסכם הסיוע החדש לישראל, שכולל את ביטול היכולת להמיר מדולר לשקל, ישפיע על החברות הקטנות - ולכן הן זועקות. האם אפשר היה להשיג הסכם טוב יותר? אין לי מושג. בכל מקרה, 38 מיליארד דולר לתקופה של עשור זה המון כסף. במצב שבו נפעל בארה"ב, ראדא בישראל תמשיך להיות אותה חברה, רק שנוכל ליהנות מההקלות ביצוא הביטחוני גם כאן וגם בארה"ב".

סבב ההשקעה האחרון בראדא, שאמור לייצב אותה, היה באמצע השנה: חברת ההשקעות הפרטית DBSI שבראשות אנשי העסקים יוסי בן שלום וברק דותן רכשה את השליטה בחברה הביטחונית, במחיר מציאה של כ-4 מיליון דולר ועם אופציה להשקיע בה בעתיד עוד כ-7 מיליון דולר, ובכך הצילה אותה מקשיי נזילות שאליהם נקלעה.

בעקבות רכישת השליטה, בן שלום קיבל את תפקיד יו"ר ראדא והיו"ר הקודם, מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (במיל') הרצל בודינגר, מונה לתפקיד נשיא החברה. עם ההזרמה של DBSI, וכמה עסקאות ביטחוניות משמעותיות בקנה, אלון נשמע אופטימי: לפני כחודשיים התעשייה האווירית דיווחה שזכתה בחוזה ענק להחכרה של מטוסים ללא טייס (מל"טים) מסוג הרון TP לחיל האוויר הגרמני, בהיקף של כ-580 מיליון אירו. בעבור ראדא - שאחד עשר ממוצריה מוטמעים במל"ט מדגם זה - מדובר בבשורה של ממש, ובעסקה בעלת פוטנציאל הכנסות של 10 מיליון דולר בקירוב. לא בכדי, בסמוך למועד הדיווח הזה מניות החברה זינקו ב-8%.

עוד לפני כן, ראדא חגגה את בחירת מערכת ההגנה האקטיבית לטנקים ולנגמ"שים מתוצרת התעשייה הצבאית (תעש) "חץ דרבן" לטנקי האברהמס של צבא ארה"ב. מערכת ההגנה של תעש מבוססת על מכ"ם של ראדא. "צבא ארה"ב אדיר, וזה לא שחברות ישראליות ימגנו את כל הרק"מ (כלי רכב קרביים משוריינים) שלו. עם זאת, די בחטיבה אחת בצבא ארה"ב שתמוגן שבאמצעות מערכת חץ דרבן, כדי שראדא תיהנה מנתח של כ-10 מיליון דולר. בעבורי זה אוקיינוס אינסופי", אומר אלון.

בינתיים, שתי העסקאות המבטיחות עדיין לא תורגמו להזמנות עבודה מראדא: להערכת אלון, ההתקשרויות עם הצבא האמריקאי יחלו במשך החציון הראשון של 2017. במקרה של עסקת המל"טים בגרמניה הוא מסרב להיכנס להערכות, אך גורמים ביטחוניים אחרים העריכו כי בביצוע העסקה ייתכנו עיכובים של כמה חודשים, עקב ערעור שהגישה חברת ג'נרל אטומיקס האמריקאית למשרד ההגנה הגרמני, על כך שבחר במל"טים הישראליים - ולא במל"טים מסוג פרדיטור שהיא מייצרת.

הרחבת פעילות בתחום המכ"מים

בעוד כשלושה חודשים ינחת בישראל צמד ראשון של מטוסי החמקן F-35 שמשרד הביטחון רכש במסגרת העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה מהיצרנית האמריקאית לוקהיד מרטין. אחריהם, בשנים הבאות ינחתו בארץ עוד-ועוד חמקנים יקרים, 33 במספר בסך הכול, אבל זה בהחלט לא מספר סופי. סביר שמתוקף הסכם הסיוע הביטחוני החדש, משרד הביטחון ייעתר להפצרות של חיל האוויר, ויקיים סבב רכישות נוסף של מטוסי חמקן.

בזמן שחברות ישראליות כמו התעשייה האווירית, אלביט מערכות, תדיראן, כבירן וסאיקלון חוגגות את שילובם של רכיבים, מערכות ואמצעים פרי פיתוחיהן במטוס הקרב החדש - ראדא מתבוננת בהן מהצד: את תוכנית חמקן, למרבה האכזבה של ראשי החברה, היא הפסידה. בשנת 2010, כשישראל חתמה על עסקת החמקנים הראשונה, אלון היה אופטימי, ראה בדמיונו את המיליונים שיזרמו אל החברה ויעלו אותה על דרך המלך. זה לא קרה. "קיווינו שנקבל לא מעט כסף מעסקת החמקנים - אבל אנחנו לא שם. לא היינו אפקטיביים בתחרות מול יצרנים שפעילים בתחום הזה באמריקה, ושם הייצור אפקטיבי יותר", הוא מסכם את ההזדמנות שהוחמצה.

התוכנית של ראדא לשנים הבאות מדברת על הרחבת פעילותה בתחום המכ"מים, לצד המשך פעילותה בתחום מערכות אוויוניקה. בתחום המכ"מים, ראדא מתכוונת להמשיך לגלוש על גלי ההצלחה מעסקה בהיקף שהוערך ב-3.5 מיליון דולר שעשתה עם מערכת הביטחון אחרי מבצע צוק איתן בעזה לפני כשנתיים, ובמסגרתה סיפקה מערכות חדשות שמאריכות את משך ההתרעה על ירי של פצצות מרגמה לעבר ריכוזי כוחות של צה"ל ולעבר יישובי עוטף עזה.

הפתרון שראדא הציעה לבעיית הפצמ"רים בדרום, בעיה שמערכת היירוט כיפת ברזל לא עונה לה, היא מכ"מים קטנים במחירים נמוכים יחסית, 600-700 אלף דולר לאחד, ובכוחם לזהות ירי פצמ"רים באופן שמעמיד זמן התרעה של כ-15 שניות שבהן ניתן לתפוס מחסה. "מערכת גילוי כזאת יכולה להשתלב בעתיד גם עם מערכות ליירוט פצמ"רים", אומר אלון.

"חברות ביטחוניות אמריקאיות שמשקיעות בפיתוח של מערכות ליירוט רקטות, פצמ"רים, מל"טים ורחפנים כבר קנו את המכ"ם שלנו - כדי לבחון את התאמתו. בשנת 2016 תפס תחום המכ"מים כ-40% מכלל ההזמנות החדשות שנכנסו לראדא, ואין לי ספק שאנחנו נגדל דרך המכ"מים".

 מכם של ראדר / צילום:באדיבות ראדא

 ראדא