הורדת תעריפי המוניות - רעיון רע

מחיר נמוך יסיט נוסעי אוטובוסים מהמעמד הבינוני-נמוך, מחיר גבוה וזמינות מלאה ימשוך בעלי מכוניות עשירים

מוניות / צילום: תמר מצפי
מוניות / צילום: תמר מצפי

בקרוב מאוד יירדו תעריפי המוניות בישראל ב-11%. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, יצא לתקשורת ויכריז על צעד "חברתי", שהרי מדובר ב"הורדת מחירים". אבל זו הטעיה; זה צעד אחורה למדינה ששואפת לקדמה תחבורתית. אחרי שתגרע מפרנסת נהגי המוניות ותדרדר את השירות לנוסע, תפגע ההוזלה בתנאי הנסיעה של כולם ותוביל לאובדן כסף ציבורי. כדי להפחית שימוש בכלי רכב פרטיים, להקל בפקקים, לצמצם זיהום אוויר ולחסוך תקציבים, צריך לעשות ההיפך - לשמור על תעריפים גבוהים.

נשמע לא הגיוני? הנה ההסבר: בשל העלות הגבוהה של זיכיון למונית (רבע מיליון שקל בישראל), מספר המוניות אינו מדביק את הביקוש. זה שירות במחסור, אין ודאות לזמינות תמיד, ולכן גם מי שיכול מבחינה כלכלית להתנייד רק במוניות, קונה ומחזיק מכונית פרטית ומשתמש בה בכל נסיעותיו.

בישראל, מחיר נסיעת מונית ממוצעת הוא 50 שקל. מי שנוסע במוניות באופן קבוע, בקושי ירגיש הבדל. הורדת מחירים בשיעור של 11% פירושה כמה שקלים בכל נסיעה, שיצטברו ל-200-300 שקל למשתמשים "כבדים" שנוסעים 60-70 נסיעות בחודש. אם לסכומים כאלה הייתה השפעה על הרגלי נסיעה, היינו רואים ירידה בנסועת מכוניות בכל פעם שמחירי הדלק עולים - דבר שמעולם לא קרה.

השינוי במחיר נסיעה במוניות ישפיע על הרגלי התחבורה של ציבור אחר: מי שאין לו מכונית ומתנייד כיום בעיקר באוטובוסים וברכבות, לפעמים בשילוב אופניים ומוניות שירות, ורק לעתים נדירות עולה על מונית מיוחדת. הורדת תעריפי המוניות מצטרפת לשינוי אחר שייכנס לתוקף בקרוב, האישור שקיבלו מוניות משר האוצר, משה כחלון, להסעות שיתופיות.

אישור זה מאפשר לכל מונית מיוחדת להפוך למונית שירות משוכללת, הנוסעת במסלול גמיש שנקבע לפי רצון נוסעים מזדמנים, שחולקים את מחיר הנסיעה המצטבר. נוסעים שעד היום שילמו 50 שקל לכל נסיעה אישית, יוכלו לקבל שירות דומה ב-10, 15 או 20 שקל, בנסיעה שיתופית.

הנסיעה השיתופית קצת יותר ארוכה מנסיעה "רגילה" במונית, כי הנהג עובר עוד יעד, שניים ואף שלושה בדרך, אבל השירות יותר נוח מאוטובוס שלא תמיד יש בו מקום ישיבה, עוצר ב-10 תחנות ויותר, צריך לחכות לו בתחנה מסוימת, ואינו מביא בדיוק ליעד כמו מונית. הבדל של 10 שקלים ממחיר כרטיס אוטובוס, לעומת פער גדול בנוחות, ידחוף להעדפת מוניות שיתופיות על פני אוטובוסים ורכבות. גם לנהג נסיעה שיתופית תשתלם יותר. המוניות האישיות יהפכו שיתופיות ויתחילו להתחרות בתחבורה הציבורית המסורתית.

תקפצו לסן פרנסיסקו ותבינו הכול

מי שרוצה לראות את התהליך במו-עיניו, יקפוץ לביקור במנהטן, בסן פרנסיסקו, בשיקגו או בטורונטו, שבהן נפוצים שירותים שיתופיים של "אובר", "ויה" ודומים להם. שירותים "מתקדמים" אלה מסיטים נוסעי אוטובוסים ורכבות עירוניות (תחתיות וקלות) אל ההסעות השיתופיות. התוצאה: הרבה יותר מכוניות ברחובות, ומוניות שנוסעות הרבה יותר קילומטרים. נוסע המבקש מונית אישית בערים אלה ומוכן לשלם תעריף מפוקח ומלא, יגלה שקשה להשיג כזו, ושמחיר הנסיעה ב"שירותים המתקדמים" והלא מפוקחים האמיר לגבהים בלתי אפשריים, עד שעדיף לנסוע במכונית הפרטית.

ההשלכות קשות: רחובות פקוקים, שירות מוניות גרוע - כי נהגים רודפים אחרי לקוחות ללא הרף - זמני נסיעה מתארכים ואוויר מזוהם. אבל מה? המונית השיתופית נוסעת, בעלי הבית (חברת "אובר" ובעלי רישיונות למוניות שמשכירים אותם לנהגים) מרוויחים היטב, ונוסעים שנסעו עד היום באוטובוסים מרגישים ש"דפקו את המערכת", כי אוסף אותם רכב שהזמינו באפליקציה והם לא חיכו לאוטובוס כמו עניים.

מי ישלם על הפסדי האוטובוסים

אם בכל זה אין די כדי לשכנע בנזק של תעריפי מוניות נמוכים, ובחובת פיקוח וניהול מרכזי של יישומי תחבורה שיתופית, הנה עוד נתון שיש להביא בחשבון. עלות תחזוקה של רכבות ורשת קווי אוטובוס כמעט ואינה מושפעת מהיקף שימוש. רכבת נוסעת ועוצרת בתחנות בין אם עלו לקרונותיה 50 נוסעים או 5,000, ומערך אוטובוסים אינו משתנה מיד עם ירידה בכמות נוסעים. זה שירות ציבורי, ולכן כשהביקוש יורד ויש פחות משתמשים ומשלמים, את פער ההכנסות משלימה הממשלה, כלומר אנחנו, בכספי מסים שעוברים לכיסוי הפסדים של מפעילות האוטובוסים והרכבות.

אז כשמחיר נסיעה במוניות יורד, ופחות אנשים משתמשים באוטובוסים, זה עולה כסף לקופה הציבורית. נוסף על כך, יש יותר פקקים ויותר זיהום אוויר, שירות המוניות האישיות מידרדר, וכתוצאה מכך בעלי יכולת לא ממהרים לוותר על המכונית הפרטית. מה הרווחנו? כלום.

המניע להחלפת מכונית פרטית במונית הוא ודאות לזמינות. המניע למעבר למונית מאוטובוסים הוא מחיר. לכן, כדי להפחית את כמות כלי הרכב בכבישים צריך עוד הרבה יותר מוניות, וכדי שלא יעברו אליהן נוסעי האוטובוסים, צריך לשמור על תעריפים גבוהים.

קשה להסביר שמחיר נמוך רע ומחיר גבוה הוא טוב. הרבה יותר קל לכ"ץ להכריז "הורדנו מחירים" לקהל שאינו מבין שההוזלה ה"חברתית" מסווה פגיעה בנהגים ובנוסעים כאחד. שר הגון לא היה מקריב את פרנסת המוניות על מזבח תשואות זמניות, ומוצא דרך להסביר לציבור שההוזלה הזו רעה מאוד לכל מי שחפץ לפתור אותנו מפקקים, זיהום, בזבוז כסף ציבורי וזמן בכבישים.