ללמוד מקרן השפע של נורבגיה

לפני ימים אחדים פורסם כי בהנפקת מניות ואופציות של בנק דיסקונט רכש נורגס בנק, הבנק המרכזי של נורבגיה, מניות בשווי כ-200 מיליון שקל ומחזיק ב-2.6% מהונו של הבנק הישראלי. הבנק המרכזי הנורבגי מפעיל ומנהל את קרן ההשקעות הלאומית הגדולה בעולם, קרן גלובל, ששוויה כ-890 מיליארד דולר שמקורם ברווחי הגז והנפט. הונה של הקרן נשמר ליום סגריר, למשל כשייגמרו עתודות הנפט והגז של המדינה, ולממשלה מותר לכלול בתקציבה השנתי עד 4% משווי אחזקותיה של הקרן.

רכישת מניות דיסקונט אינה מלהיות הראשונה או הגדולה בהשקעותיה של קרן הפנסיה הנורבגית בישראל, שהסתכמו בסוף 2015 ב-2.4 מיליארד דולר. 5 ההשקעות הגדולות של הקרן במניות ישראליות היו בסוף 2015 : טבע (928 מיליון דולר), בזק (78 מיליון דולר), בנק הפועלים (56 מיליון דולר), בנק לאומי (51 מיליון דולר) ונייס מערכות (46 מיליון דולר). הקרן הנורבגית היא המשקיע הזר הגדול בישראל, ועובדה זאת היא אות כבוד למשק הישראלי והוכחה לרצונה של הממשלה באוסלו לקיים קשרי עסקים הדוקים עמנו.

היות שבישראל, בניגוד לנורבגיה, מופק כל הגז הטבעי על-ידי המגזר הפרטי, מדינת ישראל אינה יכולה להעביר לקרן השקעות - אם אכן תוקם כזאת - את כל הרווח ממכירתו. ואולם כידוע יגיעו לאוצר תשלומי מס ותמלוגים מהחברות המפיקות, ולכן מומלץ לנהוג באיפוק ולא להעביר חלק ניכר מהתמלוגים לתקציב השוטף - גם אם מדובר על חינוך ופיתוח תשתיות.

מובן שהסכומים שיצטברו בקרן הישראלית יגיעו בתרחיש האופטימי ביותר לכמה עשרות מיליארדי דולרים במהלך תקופה ממושכת, כך שמוטב לשמר אותה במלואה לטובת הדורות הבאים - או לשעת חירום.

שיעור נוסף שיכולה ישראל ללמוד מנורבגיה נוגע להקמתה של תעשיית עזר למגזר האנרגיה. ב-40 השנים האחרונות קמו בנורבגיה מאות חברות לייצור, לתכנון וייעוץ הנדסי ולשירותים לוגיסטיים ואחרים - המשרתות את תאגידי החיפוש וההפקה הפעילים במרחב הימי הענק ממערב ומצפון לחופיה.

חברות נורבגיות, שצמחו כתוצאה מתגליות הנפט והגז בים, נמנות היום עם המובילות בעולם, בעיקר בייצור והקמת אסדות, ציוד ומערכות. מכירותיהן השנתיות הגיעו ל-85 מיליארד דולר, מהם כ-30 מיליארד דולר ליצוא, והן מעסיקות בנורבגיה כ-140 אלף עובדים.

למרות ירידה בהשקעות בתשתיות ימיות של אנרגיה בעולם - עקב ירידת מחירי הנפט - צפויות ב-3 השנים הבאות השקעות חדשות (גם בישראל). נורבגיה לבדה מתכננת להשקיע לא פחות מ-140 מיליארד דולר בתשתיות ההפקה שלה. צועדות בעקבותיה ברזיל שתשקיע 120מיליארד וארה"ב - 90 מיליארד. כמו נורבגיה, גם ישראל חיבת לסייע לחברות מקומיות להתאים את עצמן לצורכי ההפקה של נפט וגז בים - ולעודד הקמתם של מפעלים נוספים.

מאחר שישראל אינה מאיימת על מעמדה המוביל של נורבגיה בתחום האנרגיה - ואינה שוכנת קרוב לשווקיה העיקריים של נורבגיה בצפון ובמערב כדור הארץ - אך טבעי הוא שניעזר בידע העצום שנצבר שם על-מנת להקים ולשפר חברות שיציעו פתרון לדרישה ההולכת וגוברת לגז במזרח הים התיכון ואולי גם במדינות נוספות, למשל באפריקה.

בביקורו של שר האנרגיה הנורבגי בישראל לאחרונה נידונה אפשרות לשיתוף-פעולה טכנולוגי בין המדינות וגם במפגשים שנערכו בנורבגיה בין חברות משתי המדינות למדו המשתתפים הישראלים לא מעט מניסיונם של המארחים. פעילות כזאת, ובעיקר תכנון ממשלתי של השקעת רווחי המדינה לטווח ארוך והרחבה ניכרת של התעשייה המקומית בתחום האנרגיה - חיוניים ודחופים ומוטב שיתבצעו עוד לפני תחילת ההפקה בלוויתן.

■ הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר ישראל-נורבגיה.