לעיתים נראה שהגאות של השנתיים האחרונות בשוק הרכב הישראל, ממטירה מבול של מכירות לכל אורך ורוחב השוק. מבט מקרוב יגלה שחלק ממותגי הרכב אכן רושמים השנה מכירות שיא אבל אחרים מדשדשים במקום או אפילו נסוגים. לקבוצה הזו שייכים בעיקר מותגים, שסובלים מפערים קריטיים בהיצע המוצרים שלהם, בעיקר בפלח הג'יפונים העממיים ובפלח רכבי המיני, או כאלה, שהתמחור שלהם חורג כלפי מעלה מגבולות הקונסנזוס הישראלי.
המותג פולקסווגן לקה בשתי המגבלות הללו גם יחד. ללא ג'יפון או מכונית מיני תחרותיים ועם מדיניות תמחור אליטיסטית, נכנס מותג הליבה של הקונצרן הגרמני לתחום אפור של שוק הרכב הישראלי, שעתיר במתחרות עם תמחור ומפרט אגרסיביים. ליצרן הגרמני לקח הרבה זמן להפנים את המסר אבל הוא הובן לבסוף.
דוגמה טובה היא הגולף 1.4 ליטר. בעת השקת הגולף דור 7 לפני כשלוש שנים, נשאה הגרסה הזו תג מחיר של לא פחות מ-146 אלף שקל. מאז ירדו המחירים בשתי פעימות וכיום ניצבת גרסת היורו-6 המשודרגת של המכונית על רף מחיר רשמי של 130 אלף שקל, מקביל או אף מעט נמוך מהמחיר של המתחרות המיידיות.
חיצונית זו עדיין אותה גולף עגלגלה, הדוקה ומוכרת היטב, שנראית די משעממת אך באורח פלא מצליחה לשדר למרחוק סטטוס פרימיום, שמזוהה עם המעמד הבינוני המדושן. רמת האבזור הבסיסית כוללת אפילו חישוקים קלים מהתקנה מקומית, אם כי מדובר בחישוקי 15 אינץ' צנועים עם צמיגים צנועים בחתך 65" מי שירצה למצות היטב את התדמית ה"גולפית" יצטרך לבקר בחנות האבזרים השכונתית ולהשקיע כאלפיים שקל בחישוקים ובצמיגים ספורטיביים יותר (לא לשכוח באותה הזדמנות לבקש תוספות קוסמטיות דוגמת מפלטי-דמה עבים ופסים אדומים).
בהתאם למסורת, תא הנוסעים הוא התגלמות היעילות והאיכות הגרמנית. הוא לא הגדול והמרווח בקבוצתו, אבל תכנון יעיל של המושבים, שטח החלונות והפרופורציות מעניק ליושבים תחושה מוארת ומאווררת עם מרחב תנועה סביר. המושב האחורי יכול לאכלס שלושה מבוגרים והמושבים הקדמיים מעוצבים עבור נוסעים עם מידות בריאות.
ריפוד הבד מרגיש די בסיסי ועמדת הפיקוד מעוצבת בקווים שמרניים ונטולי דמיון, אבל איכות ההרכבה ובידוד הרעשים מרשימים מאד וכל פינה גלויה עטויה בחומרים רכים ואיכותיים.
ביחס לכמה מהמתחרות העדכניות (מאזדה 3, קורולה ועוד), האבזור התקני כבר לא מרגיש נדיב במיוחד. מסך המולטימדיה התקני (5.8 אינץ') נראה קטן ודליל בביצועים והגולף עדיין לא מציעה חלק ממערכות הבטיחות הסמי-אוטונומיות שמציעות כיום כמה מהמתחרות.
מנוע ה-1.4 טורבו-בנזין ליטר שודרג בשנה שעברה לתקן יורו-6 וקיבל על הדרך מערכת ניהול חדשה ותוספת של 3 כוחות סוס. הספק של 125 כ"ס נראה צנוע ביחס לכמה מתחרות בפלח (פוקוס ואסטרה עם 150 כ"ס, מאזדה 3 עם 165 כ"ס), אבל לגולף יש משקל נוצה של כ-1,170 קילו ותיבה כפולת מצמדים סופר-זריזה ואלה מעניקים לה תחושה נמרצת ברמזור ובעקיפות ודחף בריא בעליות - במיוחד במצב "ספורט".
גם נתון תאוצה רשמי של 9.1 שניות ל-100 קמ"ש מקביל למתחרות חזקות בהרבה ממנה. פולקסווגן נוקבת בצריכת דלק ממוצעת מרשימה של 20 קילומטרים לליטר לדגם הזה. בפועל נתון של כ-14 קילומטר לליטר יהיה ריאלי יותר.
"יעילות" היא גם מילת המפתח לתיאור היכולות הדינמיות של המכונית. החתך הגבוה של הצמיגים התקניים אמנם מגביל את האחיזה אך מעניק כפיצוי נוחות נסיעה מהטובות בקבוצה על כבישים עירוניים רעים. ההיגוי אינו חד במיוחד, אבל מספק די היזון חוזר לתחושת ביטחון, והשיוט למרחקים במהירויות גבוהות מתבצע ביציבות מופתית וללא מאמץ, בהתאם למסורת הגרמנית.
בשורה התחתונה, ירידת המחיר מציבה את הגולף 1.4 במקום חדש ואטרקטיבי הרבה יותר על מטריצת התמורה לכסף, ומעניקה לרוכש לא מעט "פולקסווגן" תמורת כספו. צריך רק לקוות שהמגמה תהיה ארוכת טווח ולא בת חלוף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
