גלובס" חושף: מסמך ה"טאלנטים" של תאגיד השידור

בזמן שאי-הוודאות סביב עתידו של תאגיד השידור הציבורי ("כאן") גוברת, וממתינה להכרעות - שייפלו כנראה בשבועות הקרובים במגרש הפוליטי - נראה כי בתאגיד עצמו, בניהולו של אלדד קובלנץ, מתקשים לאייש חלק גדול מהמשרות הבכירות הנדרשות להפעלתו. ממסמך פנימי של התאגיד שהגיע לידי "גלובס" עולה כי עד כה הוחתמו בו רק שני עיתונאים שנכללים תחת הגדרה של "טאלנט בכיר", ורק עיתונאי אחד שמוגדר על-ידי התאגיד כ"טאלנט".

המסמך כולל רשימה ארוכה של תקנים ושל הגדרות תפקיד, וליד כל אחד ואחת מהם מופיע שם - במקרה שהמשרה כבר אוישה - ולידו הסטטוס שבו נמצא החוזה שלו; או מקום ריק - במקרה שהמשרה עדיין ממתינה לאיוש.

המסמך הוא ככל הנראה בן יותר מחודש ימים, ובכל זאת אי-אפשר שלא לשים לב למספר הרב של הטורים הריקים שמופיעים בו, מספר שמעיד על הקשיים של התאגיד הציבורי החדש - שמקווה לעלות לשידור כבר בחודש ינואר הקרוב - לאייש לפחות חלק מהמשרות בו.

מ-4 טאלנטים נשארו שניים

מי כן מופיע במסמך? תחת ההגדרה "טאלנט בכיר" נכללים בסך-הכול 4 שמות. האחד הוא שאול אמסטרדמסקי, שהגיע מהעיתון הכלכלי "כלכליסט" ומונה לראש הדסק הכלכלי של התאגיד. שם אחר הוא דורון צברי, במאי וכתב דוקומנטרי, שעל צירופו לתאגיד נמסר באופן רשמי, ושמו הוזכר גם כמועמד לתפקיד מנהל המחלקה הדוקומנטרית בתאגיד.

דמות מוכרת אחרת היא יאיר שרקי, שהיה אמור להיות הכתב הפוליטי הבכיר בתאגיד, אך החליט לאחרונה לוותר על התפקיד ולחזור לערוץ 2. השם הרביעי הוא אורן נהרי, איש חדשות החוץ של הערוץ הראשון, שכידוע חתם לאחרונה באתר האינטרנט וואלה, אך במסמך הוא מוגדר כמי שהחוזה שלו נמצא בהכנה, ועל-פי הגדרתו ייתכן שבתאגיד גם היו מוכנים לשלם לו סכומים גבוהים יחסית.

במסמך מוזכרים גם שני שמות של "טאלנטים". יעקב אחימאיר, המגיש הוותיק של רשות השידור, שעל הצטרפותו אכן נמסר באופן רשמי; ואסף ליברמן, מגיש "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל, שעל המגעים שלו עם אנשי התאגיד פורסם בפומבי, אך הוא החליט בסופו של דבר להישאר בתחנה הצבאית.

במסמך לא מופיעים תנאי שכרם של הטאלנטים ושל הטאלנטים הבכירים. בעבר פורסמו בגלי צה"ל נתונים שנמסרו על-ידי התאגיד לעמותת "הצלחה", במסגרת חוק חופש המידע, שמהם עלה כי ששת נושאי המשרה הבכירה שהוחתמו עד אז בתאגיד זכו לשכר ברוטו שנע בין 30 אלף שקל בחודש ל-35 אלף שקל. הנתונים הללו כללו גם בעלי תפקידים בכירים בתאגיד שאינם עיתונאים.

לפי אותם נתונים, השכר הממוצע של 20 נושאי המשרה הבכירים בתאגיד עומד על למעלה מ-28 אלף שקל. עם זאת, בעבר נמסר ל"גלובס" בתגובה רשמית מאת משרד האוצר כי לתאגיד השידור הציבורי החדש ניתנה האפשרות להגדיר 15 עובדים כטאלנטים - שיקבלו עד 40 אלף שקל ברוטו בחודש - ועוד 30 עובדים שיקבלו כ-25 אלף שקל ברוטו בחודש.

משימה שנהיית קשה עם הזמן

כאמור, אחד הנתונים הבולטים העולים מהמסמך הוא המספר הגבוה של תפקידי המפתח שעדיין לא אוישו. אמנם, כפי שצוין כבר, המסמך אינו עדכני לימים אלה, אך בהתחשב בעובדה שבתאגיד ממהרים לדווח בדרך-כלל על מינויים מרכזיים שהם מבצעים, נראה כי רוב התקנים החשובים הללו עדיין אינם מאוישים גם נכון לעכשיו.

כך, למשל, מופיעים במסמך שני תקנים למה שמכונה בו "מגיש מהדורה טלאנט בכיר", שככל הידוע עדיין לא אוישו. תקנים מרכזיים נוספים שמופיעים בו ריקים כוללים תפקידים כמו עורך המהדורה המרכזית (שני תקנים), ראש דסק בכיר (שני תקנים) ועוד שני תקנים שמוגדרים כ"מגיש מהדורה טאלנט" שגם הם אינם מאוישים.

כאמור, לוח הזמנים של התאגיד לפי החוק הקיים - שממילא נמצא כיום תחת מתקפה, על רקע הצעת חוק פרטית לביטולו שמוביל יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן - קובע כי הוא יעלה לשידור עד 30 באפריל 2017, אך מאפשר לו להתחיל בשידוריו כבר בינואר הקרוב - בכפוף לאישורם של שר התקשורת, בנימין נתניהו, ושל שר האוצר, משה כחלון.

מאז שתוקן החוק בקיץ האחרון, בתאגיד השידור מצהירים שוב ושוב כי הם יבקשו לעלות לשידור כבר ב-1 בינואר, כלומר בעוד קצת יותר מחודשיים. מדובר ממילא במשימה מאתגרת ומורכבת, אך ככל שחולף הזמן מבלי שבתאגיד מצליחים למנות אנשי תקשורת בולטים לכל אותם תפקידים שעדיין נותרו פתוחים, נראה כי היא הולכת והופכת לקשה יותר ויותר.

התחום שבו מצבו של התאגיד פשוט יותר הוא הרדיו. שם, רוב עובדי קול ישראל - שממילא נחשבת לתחנה מוצלחת שמצבה טוב יחסית - עברו לתאגיד, ולכן חלק גדול יותר מהמשרות שנזכרות במסמך אכן מאוישות. בתחום זה ישנן 3 משרות שמוגדרות כ"מגיש טאלנט". שני השמות הראשונים ברשימה זאת הם של אריה גולן ואסתי פרז, אנשי קול ישראל, שאכן סיכמו על הצטרפותם לתאגיד. השם השלישי הוא של מגישת התוכנית "סדר יום" ברשת ב', קרן נויבך, שמופיעה תחת הסטטוס "נשלח חוזה".

מתאגיד השידור נמסר בתגובה: "'כאן בהקמה' הוא גוף מסודר המנהל מעקב קבוע אחר תהליכי ההקמה, ובהם גם הליכי הגיוס וסטטוס הנקלטים בתאגיד".

 את מי גייסו ואת מי ניסו בתאגיד3