ההסדר אושר: 10 שנות מאסר לקנרש על עבירות מס ב-200 מ' ש'

עונש מאסר כבד על עבריין מס: יניב קנרש, הבעלים של מספר חברות בענף הדלק ותחנות דלק, שהורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות מס בהיקף של כ-200 מיליון שקל, עבירות הלבנת הון בהיקפי ענק, קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירות של מהילת דלקים - בשתי פרשות שונות המכונות "אנרגיה מתחדשת" ו"חזרה גנרלית" - ירצה 10 שנות מאסר בפועל וישלם קנס של 700 אלף שקל. בנוסף, המדינה תחלט רכוש בבעלותו בשווי 10 מיליון שקל.

כך קבע אתמול (ג') בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר אישר את העונש עליו הסכימו קנרש ורשות המסים במסגרת הסדר הטיעון שהוגש לפני כשבועיים לאישור בית המשפט.

מדובר בעונש חמור המהווה נדבך נוסף במאבקה של רשות המסים בהעלמות המס ובהלבנת ההון, וביכולת ההרתעה שלה, ואולם, אם לשפוט על סמך הערות השופטת נחמה נצר בגזר הדין, קנרש יצא "בזול".

בין היתר ציינה השופטת כי "ניתן בהחלט לומר כי אלמלא חתר הנאשם להשגת הסדר טיעון, ואלמלא הושג הסדר טיעון הכולל הסכמה ברורה וגדורה ביחס לכלל רכיבי הענישה, כי אז ניתן היה בנקל להניח שהענישה הממשית בדמות תקופה המאסר לריצוי בפועל הייתה גבוהה באופן ניכר על זו שהוסכמה לבסוף במסגרת הסדר הטיעון".

עם זאת, השופטת הוסיפה כי לא ניתן להתעלם מכך שהודיית קנרש בשמו ובשם החברות שבבעלותו הביאה הלכה למעשה לחיסכון בזמן שיפוטי ניכר, בתיק שכלל קרוב ל-400 מוצגים וכ-300 עדים. 

פרשת "אנרגיה מתחדשת" נחשבת לפרשה בעלת ההיקף הכספי הגדול ביותר שנחקרה בשנים האחרונות ברשות המסים, עם היקף עסקאות שלא כדין בגובה של כ-3.5 מיליארד שקל, ושהמע"מ בגינן עומד על כ-600 מיליון שקל. הפרשה נחשפה ביוני 2012, אז נעצרו לחקירה 8 חשודים מתחום הדלק בחשד לביצוע עבירות מס חמורות. 

הנאשם המרכזי בפרשה, קנרש, היה הבעלים של מספר חברות בענף הדלק, וכן של תחנת דלק ליד בית הספר הטכני בחיפה, שאותה הפעילה חברת סונול. בעבר היה קנרש בעליה של חברת דלק בשם "יניב חברה לאנרגיה", שהייתה זכאית לרכוש דלק ישירות מבתי הזיקוק, ושל חברות דלק נוספות שתיווכו בעסקאות למכירת דלקים לתחנות. 

ביולי 2012 הגישה רשות המסים לבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב ובבאר-שבע כתבי אישום נגד שלושת המעורבים המרכזיים בפרשה - קנרש, אוסקר ודוד מורגנשטרן - בגין חשדות לעבירות מס ולהלבנת הון בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.

בכתב האישום - שהוגש באמצעות עורכי הדין ניר ישראל ומאור סבג מהיחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המסים - נטען כי הנאשמים הוציאו וקיזזו חשבוניות פיקטיביות באמצעות החברות שבבעלותם, ולא דיווחו על הכנסות של 1.34 מיליארד שקל, שסכום המע"מ הנובע מהן מגיע ל-185 מיליון שקל; וכן ביצעו עבירות הלבנת הון בהיקף של 214 מיליון שקל. 

ביוני השנה שלחה השופטת נצר את אוסקר אברהם ל-6 שנות מאסר בפועל, וכן גזרה עליו חילוט בסך של 8 מיליון שקל וקנס של 400 אלף שקל. זאת, לאחר שהורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בסיוע לקנרש להתחמק מתשלום מע"מ בהיקף 101 מיליון שקל ובסיוע לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים בפרשה. 

בתוך כך, בינואר השנה הגישה המדינה כתב אישום חמור נוסף נגד קנרש ואדם נוסף - ישראל חביב - בגין שורת עבירות על חוק המע"מ, הלבנת הון, קבלת דבר במירמה, הדחת עדים ועבירות נוספות, במסגרת פרשה חדשה שכונתה "חזרה גנרלית".

לפי כתב האישום, קנרש ביצע את העבירות המיוחסות לו בפרשייה החדשה בזמן ששהה במעצר-בית בבית הוריו ביבניאל, בעת שהתנהל נגדו המשפט בפרשיית "אנרגיה מתחדשת". לפי כתב האישום, קנרש וחביב פעלו למהילת דלקים ולביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף העולה על 260 מיליון שקל, עבירות מע"מ בהיקף העולה על 60 מיליון שקל, עבירות על חוק הבלו בהיקף העולה על 7 מיליון שקל ועבירות של קבלת דבר במירמה בגין מכירת הדלק המהול.  

השופטת נצר ציינה בגזר הדין כי קנרש, בן 44, הוא בעל עבר פלילי עשיר, הכולל בין היתר 4 הרשעות בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף ועוד. קנרש, ציינה, הודה בהתחמקות ממע"מ בהיקף 185 מיליון שקל והלבנת הון בהיקף 138 מיליון שקל, במסגרת הפרשה נשוא האישום הראשן נגדו, אך בשעה שזו נדונה ביצע עבירות נוספות.

"לא היה בעובדה כי הנאשם עומד לדין בכתב אישום חמור למדי, כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולעבור עבירות, כאשר גם הפעם הקופה הציבורית נופלת קורבן להתנהגות עבריינית, תרמיתית, תחבולתית של הנאשם, ופעם נוספת נגזלה הקופה הציבורית, זו הפעם בסכום של 25 מיליון שקל", כתבה.

עוד היא הוסיפה כי "עניין לנו בנאשם אשר לא היה בהליכים קודמים ואף לא בהליך תלוי ועומד כדי להרתיע אותו או כדי להציב בפניו מחסום לבל יהין לשוב ולפגוע באינטרס הציבורי".