מבוטח בפנסיה תקציבית מקבל מהמדינה פי 2 מבפנסיה צוברת

לפי תחשיב המופיע בדוח המבקר, השתתפות המדינה כמעסיק בפנסיה התקציבית שווה ל-26% מהשכר לעומת 13.5% בלבד בפנסיה הצוברת

קרנות פיננסים אג"ח פנסיה חיסכון / צילום: יח"צ
קרנות פיננסים אג"ח פנסיה חיסכון / צילום: יח"צ

שווי חבילת פנסיה תקציבית ממוצעת לעובד בשירות המדינה מגיע ל-2.2 מיליון שקל - כך עולה מתחשיב שנערך במשרד האוצר. החישוב התיאורטי הראה שהשתתפות המדינה כמעסיק בפנסיה התקציבית כפולה מהשתתפותה בפנסיה הצוברת ושווה למעשה ל-26% מהשכר, לעומת 13.5% בלבד בפנסיה הצוברת.

התחשיב נועד להראות איזה סכום היה צריך לצבור עובד המבוטח בפנסיה צוברת כדי להגיע לאותה גמלה שהיה מקבל אילו היה מבוטח בפנסיה תקציבית. החישוב, שהתבסס על כמה הנחות (ראו טבלה), מראה שכדי להגיע לאותה גמלה היה על העובד להפריש 28% מהשכר השוטף לחיסכון לפנסיה, לעומת 20.5% בלבד שמפריש כיום עובד המבוטח בפנסיה צוברת. ואולם בעוד שהמבוטח בפנסיה צוברת מפריש מכיסו 5.5% לטובת החיסכון הפנסיוני שלו, מפריש עובד המבוטח בפנסיה תקציבית רק 2% משכרו, כך שההשתתפות הרעיונית של המדינה בפנסיה התקציבית עומדת על 26% מהשכר השוטף.

מי שהתקבל לשירות המדינה אחרי 1 באפריל 2002 ולשירות קבע אחרי 1 בינואר 2004 מבוטח בפנסיה צוברת. קצבת הפנסיה של מבוטחים אלה נקבעת לפי סכום הכסף שחסכו במהלך שנות עבודתם (הפרשת העובד לפנסיה נעה בין 5.5% ל-7% מהשכר) בתוספת השתתפות המעסיק (עד 13.5% מהשכר). סכום החיסכון צובר תשואה אך במקביל משלם החוסך עמלות ודמי ניהול לקרן הפנסיה שבה הוא מבוטח. סיכון משמעותי נוסף הוא התארכות תוחלת החיים של המבוטחים - שמקטינה את סכום הגמלה החודשית המשולמת לחוסך עד יום מותו.

עובדים שהתקבלו לשירות המדינה עד 1 באפריל 2002 מבוטחים בפנסיה תקציבית, שבה מובטחת להם גמלה בגובה חלק יחסי של עד 70% מהשכר האחרון שקיבלו כעובדים פעילים. החלק היחסי של כל עובד מחושב לפי מכפלה של שנות הוותק שלו וקצב צבירת הזכויות, העומד על 2% בשנה לכלל עובדי המדינה (ו-3% ויותר לפרקליטים, אנשי קבע ומיוחסים אחרים). מבוטחי הפנסיה התקציבית אינם חשופים לסיכונים כמו עלייה בתוחלת החיים - סיכונים אלה מוטלים למעשה על המדינה.

ההשתתפות היחידה של מבוטחי הפנסיה התקציבית בפנסיה שלהם היא הפרשת 2% משכרם - הפרשה שנכפתה עליהם מתחילת 2005 במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2003.

ליקויים ברישומים

מבקר המדינה, יוסף שפירא, מצא ליקויים באופן רישום ההפרשה: הניכוי נרשם תחת סעיף "הכנסות מדמי ניהול" וב-2016 למשל נרשם בסעיף זה סכום של 329 מיליון שקל, שאמור להיגבות מהחוסכים לפנסיה תקציבית. המבקר סבור כי מדובר במינוח מטעה משום שמהות ההפרשה היא השתתפות בפנסיה של העובד ולא הכנסות למדינה. חמור מכך, ההפרשה הפנסיונית של השוטרים והסוהרים איננה נרשמת כלל בספרי התקציב ואין דרך לדעת אם נגבתה.

באוגוסט 2005 החליטה הממשלה לצמצם את האפליה בין מבוטחי הפנסיה התקציבית והצוברת ולהעלות את ההפרשה של מבוטחי הפנסיה התקציבית מ-2% ל-5.5%. אלא שיישום ההחלטה היה תלוי בהשגת הסכמות בין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות, ואלה לא הושגו מעולם.

הניסיון האחרון שעשה האוצר ליישם את החלטת הממשלה נעשה בתקציב 2016 - בחוק ההסדרים הוצע להעלות ל-7% את ההפרשה לפנסיה של מבוטחי פנסיה תקציבית ששכרם גבוה מהשכר הממוצע במשק, ול-4% את ההפרשה של מבוטחים ששכרם גבוה מהשכר החציוני ונמוך מהשכר הממוצע. ואולם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע על התנגדותו הנחרצת למהלך ושר האוצר משה כחלון לא הביע עמדה. האוצר מסר למבקר המדינה כי ההחלטה לא יושמה בשל לוח הזמנים הקצר עד לאישור התקציב בכנסת. עוד מסר האוצר כי "אגף התקציבים ממשיך לפעול על מנת לקיים את החלטת הממשלה ובכוונתו להמליץ לשר האוצר לקדם נושא זה בתוכנית הכלכלית הקרובה". 

הנחות העבודה של האוצר בחישוב הפנסיה
 הנחות העבודה של האוצר בחישוב הפנסיה

 

צרו איתנו קשר *5988