המבקר: התחבורה הציבורית לא קודמה, השימוש ברכב גדל

מבקר המדינה: החלטת הממשלה על תוכנית "נתיבי ישראל" התקבלה ב-2010 ללא שנעשתה עבודת מטה מסודרת שכללה בדיקות כדאיות לפרויקטים ובחינת חלופות למשאבים שהושקעו

תחנת אוטובוס / צילום: איל יצהר
תחנת אוטובוס / צילום: איל יצהר

בין החודשים ספטמבר 2015 לפברואר 2016 התבצעה ביקורת מבקר המדינה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לבחינת ההתאמה בין הכנת ונוהלי הביצוע של תקציב המשרד לבין השגת המטרות. הבדיקות התמקדו בשנים 2011-2015, וכדי לקבל תמונה מלאה התבצעו ביקורות להשלמה ברכבת, בנתיבי ישראל, בחברת חוצה ישראל ובחברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע).

הבדיקה העלתה כי בסוף 2015, ארבע שנים לאחר המועד המקורי להשלמת תמ"א 32, תוכנית המתאר הארצית לתחבורה, הכנתה לא הושלמה. עוד העלתה הבדיקה כי אף שהמשרד היה שותף בשני העשורים האחרונים לחמש תוכנית שונות לקידום התחבורה הציבורית, התוכניות לא יושמו כראוי והשימוש בתחבורה הציבורית לא גדל כנדרש. "במקום זאת, הלך וגדל השימוש בכלי רכב פרטיים, על כל הנזקים הקשים הנלווים".

עוד מצא המבקר, כי החלטת הממשלה על תוכנית "נתיבי ישראל", התקבלה ב-2010 ללא שנעשתה עבודת מטה מסודרת שכללה בדיקות כדאיות לפרויקטים ובחינת חלופות למשאבים שהושקעו. המבקר סבור שתוכנית בהיקף כה גדול - 27.5 מיליארד שקל על פני 10 שנים - חייבת להתקבל רק לאחר שהממשלה מקבלת מידע מלא. אגף התקציבים באוצר, אגב, הביע בזמן אמת הסתייגות מהתוכנית, בשל התכנון החסר.

ממצא נוסף של המבקר הוא כי רכבת ישראל פעלה בין 2013 ל-2016 ללא תוכנית פיתוח מעודכנת ומאושרת, לאחר פקיעת תוכנית החומש הקודמת. רק בתחילת 2016 אושרה תוכנית הפיתוח החדשה. באגף התקציבים מסרו כי התוכנית לא אושרה בשל חוסר בשלות של הפרויקטים שהוגשו בה.

בשנת 1996 המליצה ועדה לבחינת פתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות על המלצת רשויות תחבורה מטרופוליניות לצד רשות התחבורה הארצית. תפקיד הרשויות הוא לשפר את התיאום בין הרשויות המקומיות למשרד התחבורה, כדי להסיר חסמים ולהקל על תכנון וביצוע פרויקטים. 15 שנים חלפו, ובעקבות עבודת מטה במשרד התחבורה, החליטה הממשלה ב-2011 כי עד אפריל 2012 תושלם הכנת תזכיר חוק להקמת רשויות מטרופוליניות. בפועל, תזכיר החוק לא הוכן עד כה.

בתוכנית האב לתחבורה ציבורית מ-2014, הסביר משרד התחבורה כי הקושי בהכנת תזכיר החוק נובע מכך שבחקיקה הקיימת אין הגדרות המסדירות את התפקידים, הסמכויות ותחומי האחריות של הרשויות המקומיות בתחום ניהול התחבורה. אגף התקציבים מסר למבקר כי הוא תומך בהקמת הרשויות המטרופוליניות, אך במשרד התחבורה לקחו צעד לאחור ומעדיפים להמתין להתייצבות רשות התחבורה הציבורית הארצית, שהוקמה בסוף 2013. המבקר קבע כי כל עוד החלטת הממשלה מ-2011 בתוקף, אין למשרדים שיקול דעת, ועליהם להתגבר על החסמים.

האיחוד האירופי ממליץ להשקיע בכל שנה 1.5% משווי התשתיות (כבישים, גשרים וכו') בתחזוקה. עם זאת, המבקר מצא כי ההשקעה בתחזוקה בישראל היא 0.6% משווי התשתיות הבין עירוניות, וכי דחיית התחזוקה "גורמת לגידול ניכר בעלויות". המבקר קבע כי בשל פיגורי עבר בתחזוקה, על המדינה להשקיע בכל שנה 2%-4% משווי התשתיות בתחזוקה שוטפת.

המבקר התייחס גם למידת השקיפות בתקציבי הפיתוח של משרד התחבורה, שהסתכמו ב-2015 ב-9 מיליארד שקל. המבקר מעיר כי רמת הפירוט של התקציב אינה גבוהה מספיק, וכי יש לציין הקצאות לפרויקטים השונים. כמו"כ, כותב המבקר, אגף התקציבים לא מוסר מידע מפורט מספיק לוועדת הכספים של הכנסת, כאשר הוא מגיש לה בקשות לאישור שינויים בתקציב.

 

צרו איתנו קשר *5988