"ביהמ"ש נמנע מלהחליט... נמנע מלתת גב למשרת ציבור"

כך כותבת בינת שוורץ, עד לפני יומיים מנהלת מינהל התכנון, על התנהלות בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה נגדה, במכתב פרידה מהעובדים שהגיע לידי "גלובס"

בינת שוורץ / צילום: תמר מצפי
בינת שוורץ / צילום: תמר מצפי

"אני כל-כך מצטערת על הפרידה המהירה, היא לא הייתה מתוכננת, לא ככה. קרה לכם שהמציאות התהפכה ותפסה אתכם לא מוכנים, הרגע הזה בו אתה מסתכל לה בעיניים, קצת נדהם, מעבד מידע, מתנער מסנטימנטים, לוקח אוויר, מחדד את החשיבה עד לקצה ומקבל החלטה במקום? זה קרה לי בבית המשפט העליון שלשום".

כך נפתח מכתב הפרידה של מנהלת מינהל התכנון עד לפני יומיים, בינת שוורץ, מעובדי מינהל התכנון, שהגיע לידי "גלובס". במכתב מתארת שוורץ את השתלשלות האירועים בבית המשפט העליון בתחילת השבוע ומותחת ביקורת על בית המשפט, שנמנע מלהחליט האם יתאפשר לה להאריך את כהונתה, או שמא היא איננה יכולה לכהן בתפקיד.

נזכיר כי במהלך הדיון שהתקיים ביום ראשון האחרון המשיכו בארגון אדם טבע ודין לטעון כי שוורץ איננה יכולה להאריך את כהונתה בשל טענות לניגוד עניינים, ובאותו הזמן המדינה טענה כי יש לאפשר לשוורץ את הארכת הכהונה. לאחר דיון קצר שלחו שופטי בית המשפט את שני הצדדים החוצה וביקשו מהם להגיע להסכמות.

שוורץ, במכתב הפרידה מהעובדים במינהל התכנון, מביעה תמיהה לא מרומזת על התנהלות זו, ומסבירה למעשה מדוע בחרה להפסיק את כהונתה: "באותו רגע ידעתי שלא אשתף פעולה עם בית המשפט, שנמנע מלהחליט, נמנע מלהתוות דרך וכיוון, נמנע מלקבוע נורמות וגבולות ברורים, נמנע מלתת גב למשרת ציבור מול המזנבים. ידעתי שלא אאריך את הכהונה ביום אחד נוסף.

"השר משה כחלון ויו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי תמכו בי ובהחלטה על אף הקושי שהיא יצרה למערכת, ועל כך אני אסירת-תודה להם. לכל החלטה יש מחיר, ומחירה של החלטה זו הוא פרידה מהירה פתאומית וכואבת מכם, האנשים שהיו לי לבית ומשפחה ב-5 השנים האחרונות".

שוורץ מסכמת את המכתב בכמה שורות המעידות, בין היתר, גם על ההתמודדות שלה או של אנשי מינהל התכנון במהלך עבודתם: "היו קשובים מאוד ללקוחות ולרשויות המקומיות, אך ביקורתיים וספקניים ביחס לאלה המנסים באופן מתמיד לכפות את עמדתם עליכם. אל תשתפו פעולה עם כוחנות (גם אם היא צבועה ב'משפטית' או ב'ירוק'), אל תבהלו מאיומים, ואל תשתפו פעולה עם המתחשבנים. לכו עם הלב בחמלה, בצניעות, ביעילות. היו משרתי ציבור מובילים, ולא רגולטורים מתנשאים ואטומי-לב. צאו לעבוד בשוק הפרטי, גוונו את נקודות המבט שלכם על תכנון, צברו ניסיון כלקוחות של מערכת התכנון ואז חזרו לשירות הציבורי".