הברית ששינתה את מאזן הכוחות

שקד השכילה לכרות ברית עם נשיא לשכת עוה"ד, שלו השפעה רבה בוועדה לבחירת שופטים

איילת שקד והשופטת מרים נאור / צילום: ליאור מזרחי
איילת שקד והשופטת מרים נאור / צילום: ליאור מזרחי

כמו הגשם שתמיד מאחר להגיע אבל בסוף יורד, כמו האיום לשביתת מורים שצץ בכל תחילת שנת לימודים, כך מגיעים בכל "עונת מינויים" לבית המשפט העליון עימותים בין ראשי מערכת המשפט, שמבקשים לשמר את צביונו של העליון - לבין הפוליטיקאים, בעיקר מהימין, שמבקשים לחולל בו שינוי שיביא לריסונו. העימות בין שרת המשפטים איילת שקד לבין נשיאת העליון מרים נאור הוא, לכן, צפוי.

ובכל זאת, העימות בין השתיים סביב המינויים לעליון שונה הפעם. והוא שונה משום שבניגוד לקודמיה של שקד, כמו השר לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, שדיברו הרבה אבל לא הצליחו ליישם את ההצהרות נגד האקטיביזם של העליון - השרה הנחושה מהבית היהודי מצליחה לגבש קואליציה בוועדה לבחירת שופטים שעשויה לאפשר לה למנות לפחות חלק מהמועמדים "השמרנים" שהיא תומכת בהם לעליון.

בעבר מקובל היה ששני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, הכוללת 9 חברים, מיישרים קו עם שלושת שופטי העליון בוועדה, ובאופן זה היה מתגבש רוב שמאפשר לנשיאי העליון לקבוע מי יכהנו לצדם בערכאה העליונה. אבל העידן הזה נגמר. שקד השכילה לכרות ברית עם נשיא לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שלו השפעה רבה מאוד על שני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. הברית בין שקד לנוה משנה את תמונת הכוחות בוועדה לטובתה של שקד.

למרות המחלוקות האידיאולוגיות (הלגיטימיות) ביניהן, השכילו שקד ונאור עד היום לעבוד בשיתוף-פעולה, ובין היתר לקדם בצוותא מינוי שופטים רבים לבתי המשפט המחוזיים והשלום, לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין לעבודה. גם כאשר העימות בין שקד לנאור הגיע לשיאו, למשל, סביב החלטת בג"ץ לפני שנה לפסול את מתווה הגז של הממשלה, הן ידעו לשמור על אווירת עבודה עניינית. וכך, מיד לאחר ששקד סיימה למתוח ביקורת נוקבת בכנס לשכת עורכי הדין באילת על החלטת העליון, הן יצאו יחד לסיור שבמהלכו הן הצטלמו חבוקות.

אולם, נאור ושקד יודעות שעם כל הכבוד לשופטי הערכאות התחתונות, המבחן הגדול של כל אחת מהן והאופן שבו יישפטו על-ידי ההיסטוריה, לא יהיה על מינוי של שופט פלוני לבית המשפט לתעבורה בהרצליה - אלא בעיצוב פניו של בית המשפט העליון.

הציבור הישראלי צריך לקוות שמאבקי הכוח הלגיטימיים בין השרה לבין הנשיאה לא יחרגו מהמרחב הלגיטימי שבו הם מצויים היום. מאבקי כוח אלו יחרגו מהמרחב הלגיטימי, אם הם יביאו למינויים של שופטים שאינם מקצועיים דיים לבית המשפט העליון, שהוא אחד הגופים החשובים, אולי החשוב ביותר, בדמוקרטיה הישראלית השברירית.