מ-28 ייצאו ארבעה: שרת המשפטים, איילת שקד, פרסמה היום (א') את רשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, הכוללת 28 מועמדים. בשבועות הקרובים תבחר הוועדה לבחירת שופטים ארבעה מהמועמדים שיחליפו בערכאת השיפוט העליונה את הנשיאה מרים נאור ואת השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וצבי זילברטל, שיפרשו לגמלאות במהלך 2017.
פרסום רשימת המועמדים בא על רקע הפיצוץ שהתרחש בשבוע שעבר בהידברות שבין נאור ושקד ושאר חברי הוועדה לבחירת שופטים בניסיון להגיע להסכמה באשר למועמדים שייבחרו.
בפרסום רשימת המועמדים היום מקיימת שקד את הצהרתה לפרסם את הרשימה במועד, היא משדרת "עסקים כרגיל" ושולחת לנאור ולחבריה מסר לפיו היא אינה מתרגשת מהביקורת הקשה שהטיחה בה או מהחלטתה להפסיק את המשא-ומתן ביניהן.
פרופ' יפעת ביטון
פרופ' ביטון (45) היא אחת המועמדות המפתיעות ברשימה. ביטון היא מועמדת שמקדמת לשכת עורכי הדין. היא אמנם צעירת המועמדים אבל יש לה יתרונות רבים ובין היתר שהיא אישה, מזרחית, ובאה מהאקדמיה.
ביטון היא חוקרת מובילה בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית, ממייסדות מרכז תמורה ויו"ר המרכז, פרופסור בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
בראיון ל"גלובס" ב2011 אמרה ביטון: "הגענו למצב מביך שבו בפעם השנייה ברצף נעשה סבב מינויים מאסיבי בעליון, ובין 28 המועמדים השונים לא נמצא אפילו מזרחי אחד לרפואה. הטענה המשתמעת מכך מקוממת במיוחד, שכן היא מרמזת על שתי אפשרויות: האחת, שאין מועמד מזרחי בעל שיעור קומה ראוי לכהונה בעליון והשנייה היא שאין שם צורך בשופט ממוצא מזרחי. הדבר הזה עומד בניגוד מוחלט לתפיסה המקובלת של הצורך בייצוג הולם, שביהמ"ש העליון קבע מזמן שהיא חשובה ולגיטימית".
פרופסור יפעת ביטון / צילום: יונתן בלום
השופט חאלד כבוב
שופט המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א. כבוב הוא אחד משני המועמדים שמתמודדים על "הטיקט הערבי" בעליון לאחר פרישתו של השופט ג'ובראן לפנסיה. מול כבוב ניצב השופט המחוזי בתל-אביב, ג'ורג' קרא.
כבוב זוכה לתמיכה גורפת ובלתי מסויגת של לשכת עורכי הדין לה שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים ושל ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה.
כבוב דן בשנים האחרונות בכמה מהתיקים החשובים ביותר בתחום הכלכלי ובעיקר בתיקי ניירות ערך. בין היתר דן כבוב בתיק פרשת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים, פרשת מליסרון, פרשת פלד-גבעוני, ובמשפט עבירות מידע הפנים של היחצן צביקה רבין.
ב-5 בדצמבר יפרסם כבוב, את גזר דינם של דנקנר ושל שותפו איתי שטרום, שאותם הרשיע בחודש יולי האחרון בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות. במהלך המשפט המתוקשר הוכיח כבוב שוב כי הוא אחד השופטים הטובים ביותר שישנם, ושהוא יכול לנהל כל משפט של כל אדם בבקיאות וביעילות ותוך שמירה על עצמאות שיפוטית.
כבוב מכהן כשופט מחוזי מאז שנת 2003. באוגוסט 2010 הוא נבחר לכהן במחלקה הכלכלית בביהמ"ש לצדן של השופטות רות רונן ודניה קרת-מאיר. בשנת 2011 סיים לימודי מוסמך במשפט מסחרי בהצטיינות יתרה, תואר משולב של אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.
אירוע שמעיב במשהו על הקריירה המזהירה של כבוב אירע במאי 2013. כבוב, שנהג ברכבו באזור הטיילת של ת"א, נעצר ע"י שוטר בטענה שהחזיק את הטלפון הנייד בזמן הנהיגה. כאשר השוטר החל לרשום לכבוב דו"ח, ניסה השופט לנצל לכאורה את מעמדו וקשריו והתקשר למפקד מחוז תל-אביב במשטרה ניצב אהרון אקסול, וביקש ממנו לשוחח בטלפון עם השוטר. לאחר מכן התעשת השופט כבוב וביקש מהשוטר למסור לו את הדו"ח בכל זאת, אך השוטר ציין שהבוס שלו הורה לו אחרת. בסופו של דבר, הדוח נמסר לידי השופט.
השופט ג'ורג' קרא
אם כבוב, המוסלמי, נחשב מועמד לשכת עוה"ד לשופט העליון שייבחר על ה"טיקט הערבי", אז שופט המחוזי בת"א, ג'ורג' קרא, שהוא ערבי נוצרי, נחשב למועמד המועדף על שלושת שופטי ביהמ"ש העליון בוועדה לבחירת שופטים. מי שדוחף את מינויו של קרא הוא בעיקר השופט סלים ג'ובראן. לקרא ניסיון רב בניהול תיקים פליליים חמורים, ובין היתר ישב בראש ההרכב שהרשיע את הנשיא לשעבר משה קצב באונס.
השופט יוסף אלרון
לפי הערכות, סיכוייו של השופט יוסף אלרון (61) להגיע לעליון גדולים. אלרון הוא שופט מוערך ובית המשפט המחוזי בחיפה, שבראשו הוא עומד, נחשב לבית המשפט המחוזי היעיל ביותר בארץ. אלרון זוכה לתמיכתו של שר האוצר, משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים, עמו הוא מיודד.
גם מוצאו המזרחי של אלרון עשוי לסייע לו במאבק על העליון. לכמה מחברי הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ נורית קורן מהליכוד בראשם, חשוב מאוד הייצוג המזרחי בערכאה העליונה. גם נציגי לשכת עוה"ד בוועדה, עורכי הדין חאלד זועבי ואילנה סקר, צפויים לתמוך באלרון. אלרון משמש, בין היתר, כיו"ר ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין.
השופט יוסף אלרון/ צילום: איל יצהר
השופט רון סוקול
רון סוקול, שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, נחשב לאחד המועמדים המועדפים לעליון על-ידי שופטי ביהמ"ש העליון. סוקול סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין. הוא שופט ותיק ומוערך. סוקול נשוי לבתו של תיאודור אור, שופט העליון בדימוס. מטבע הדברים, אור, שלו חברים בעליון, דוחף למנות את חתנו.
פרופ' גדעון (גידי) ספיר
פרופ' גדעון ספיר הוא אחד המועמדים המועדפים על השרה שקד, המבקשת למנות שופטים "שמרנים", אך שופטי העליון מתנגדים למינויו שכן ספיר נחשב לאחד מגדולי המתנגדים באקדמיה לאקטיביזם של העליון.
ספיר מתגורר בגוש עציון עם משפחתו, ובעבר למד בישיבת ההסדר "הר עציון" ועבר בהצלחה את בחינות ההסמכה של הרבנות הראשית. את ההתמחות במשפטים עשה אצל שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר. את השכלתו האקדמית רכש בארץ ובארה"ב. ספיר כיהן כפרופסור אורח בנורת'ווסטרן ובאוניברסיטאות טורונטו הקנדית ומונש האוסטרלית.
ב-2010 פרסם ספיר את ספרו "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. כך הוא כתב בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים, אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל". שקד הייתה חותמת על כל מלה.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן
מיכל אגמון-גונן היא שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. אגמון-גונן נחשבת לשופטת יעילה ומבריקה, אך לפחות בעבר נחשבה גם ל"טראבל מייקרית" של מערכת המשפט. לצד פסיקות אמיצות, אגמון-גונן תקפה בעבר את ראשי המערכת וטענה כי"הלחץ היומיומי על השופטים לסיים תיקים פוגע בעצמאות השיפוטית שלהם. "יש מקרים שלא נותנים לאנשים לדבר באולם, כי צריך לעמוד בסטטיסטיקה", היא אמרה.
אגמון-גונן סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית. היא עבדה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ושימשה כעוזרת משפטית של נשיא העליון לשעבר, אהרון ברק. במאי 1999 קיבלה תואר ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לפני כעשור מונתה לשופטת בביהמ"ש המחוזי.
השופט מנחם פינקלשטיין
מנחם פינקלשטיין (65) הוא שופט בביהמ"ש המחוזי מרכז. פינקלשטיין עשה קריירה משפטית ארוכה בצבא ושימש הפרקליט הצבאי הראשי בין השנים 2000 ל-2004. במאי 2005 מונה לשופט בביהמ"ש המחוזי בחיפה ובהמשך עבר לביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד. פינקלשטיין עוסק בעיקר במשפט פלילי. ספרו, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט" זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית ב-2012. לפי ההערכות, סיכויי פינקלשטיין להתמנות לעליון נמוכים לאור גילו המתקדם יחסית שיאפשר לו קדנציה קצרה בלבד, אם ימונה.
השופטת יעל וילנר
השופטת יעל וילנר מביהמ"ש המחוזי בחיפה היא שופטת יעילה, אהודה ובעלת מזג שיפוטי. וילנר, ששימשה כעוזרת פרלמנטרית בכנסת, התמחתה אצל נשיאת העליון לשעבר, דורית ביניש. ביוני 1998 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בחיפה. בינואר 2006 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי חיפה. אחד מיתרונותיה של וילנר, מבחינת השרה שקד, הוא שהיא באה מהציבור הדתי לאומי. וילנר היא ידידתו הקרובה של שופט העליון, יצחק עמית.
השופטת רות רונן
אם ציבור עורכי הדין התל-אביבים צריך היה לערוך רשימת מועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, יש להניח ששמה של רונן היה מופיע בצמרת הרשימה. רונן, בתו של העיתונאי יורם רונן ז"ל ועמיתתו של חאלד כבוב במחלקה הכלכלית במחוזי בת"א, נחשבת לאחת מהשופטות המחוזיות המבריקות ביותר.
רונן, שהתמחתה אצל הנשיא לשעבר, מאיר שמגר, מונתה ב-1995 לשופטת שלום וקודמה למחוזי ב-2005. ב-2008 עמדה רונן בראשות ועדה שנועדה ליצור מהפכה לייעול ההליכים משפטיים. הוועדה המליצה בין היתר לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, כך שניתן יהיה להטיל למשל אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד.
השרה שקד מתנגדת לקידומה של רונן לעליון בשל העובדה שבעלה, איש העסקים זאב ברגמן, שהיה עד לפני 6 שנים חבר בהנהלה הציבורית של "הקרן החדשה לישראל", שנחשבת, בצדק או שלא בצדק, כגוף שמאלני.
השופטת רות רונן / צלם: איל יצהר
השופט פרופ' עופר גרוסקופף
בכנס לשכת רואי חשבון שנערך בחודש ספטמבר האחרון התעורר ויכוח מקצועי בין השופטת רות רונן לבין שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוקסופף, באשר להיקף האחריות של דירקטורים. רונן אמרה כי ריבוי התביעות נגד דירקטורים הוא מבורך ומאפשר להסדיר את התחום, אך גרוסקופף טען כי "המציאות בשטח היא הרבה פחות קיצונית, ומספר התביעות נגד דירקטורים הוא לא כזה גדול".
באופן תיאורטי, הוויכוח בין השניים עשוי להתרחש בעתיד גם בביהמ"ש העליון. גרוסקופף, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א, משמש כשופט מחוזי מ-2009.
השופטת מיכל נד"ב
שופטת ביהמ"ש המחוזי מיכל נד"ב למדה משפטים באוניברסיטה העברית והתמחתה במחלקת במחלקת הבג"צים במשרד המשפטים. היא מונתה לשיפוט בבימ"ש השלום באשקלון ב-1997 והתקדמה עד לתפקיד שופטת בכירה בביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד. נד"ב מרבה לדון בתביעות ייצוגיות.
השופטת תמר בזק-רפפורט
שופטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, היא דתייה שבאה מקרב הציבור התומך ב"בית היהודי" ונחשבת כמועמדת שמקובלת על הימין בכלל ועל שרת המשפטים בפרט. בזק-רפפורט עשתה שירות לאומי בסניף בני עקיבא בירושלים, התמחתה בביהמ"ש המחוזי בעיר. מכהנת גם כמ"מ אב בית הדין לחוזים אחידים. הייתה מועמדת לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים.
תמר בזק - רפופורט/ צילום: אתר בית המשפט
השופט גלעד נויטל
שופט בית המשפט המחוזי בת"א מאז 2007. עוסק בעיקר בפלילים. אחד התיקים החשובים בהם דן נויטל היה התיק שבו הואשם עו"ד יעקב וינרוט כי שיחד את פקיד שומה גוש דן לשעבר, שוקי ויטה. נויטל זיכה את וינרוט והסיר את העננה הפלילית שריחפה מעל עורך הדין הבכיר. נויטל משמש כמרצה לסדר דין פלילי, דיני ראיות וענישה במכללה האקדמית נתניה ובקריה האקדמית אונו.
כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר), פרופ' דוד האן
דוד האן משמש ככנס הנכסים הרשמי. האן היה מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן לדיני תאגידים ולדיני חדלות פירעון. האן נחשב חוקר חלוץ בישראל בתחום חדלות פירעון. הוא חיבר את הספר "דיני חדלות פירעון" ומחברם של מאמרים רבים בישראל ובחו"ל בתחומי התמחותו. האן נולד בתל-אביב ומתגורר באורנית. הוא נשוי לאפי, אב ל-5 ילדים. האן הוא בנו של אריה האן, מזכיר הכנסת המיתולוגי.
עו"ד אסף פוזנר
עו"ד אסף פוזנר הוא שותף בכיר במשרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות' ומומחה במשפט אזרחי ובעיקר ברשלנות רפואית וקניין. בראיון שנתן פוזנר ב2008 לעיתון "דה מרקר", הוא הצהיר כי אינו רואה סיבה לא להתמנות באופן ישיר לעליון.
פוזנר, חובש כיפה, עלה לישראל מאנגליה בגיל חמש והוא מרצה באוניברסיטה העברית מזה כשלושים שנה. את התואר במשפטים סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית. הוא התמחה בעליון אצל השופט מנחם אלון וכן במשרד של עו"ד יעקב רובין. לאחרונה ביקר פוזנר ב"גלובס" את התופעה של תשלום דמי שתיקה למתלוננות על הטרדה מינית.
עם זאת, נציין כי עדיין לא ברור אם פוזנר יהיה בוודאות ברשימת המועמדים לעליון.
פרופ' אביעד הכהן
אביעד הכהן הוא פרופסור למשפטים ודיקן בית הספר למשפטים ומרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. עבודתו המדעית מתמקדת בחקר המשפט העברי, משפט זכויות האדם, דיני תקשורת, חקר התלמוד הירושלמי וספרות השו"ת.
הכהן משמש כפרשן בעיתון "ישראל היום", המזוהה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וכותב בכלי תקשורת רבים. במקביל לעבודתו כמרצה למשפטים, הוא ייסד את "מוזאיקה", המרכז לחקר דת, חברה ומדינה.
את ההתמחות עשה הכהן אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פרופ' מנחם אלון, ואצל מישאל חשין, לימים המשנה לנשיא העליון. בשנת 1996 הוא החל לעבוד כמרצה וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת "שערי משפט".
הכהן נולד בישראל, בנם של חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן, רב תנועת מושבי העובדים בישראל ורבה הראשי של רומניה, וההיסטוריונית פרופ' דבורה הכהן. הוא למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחר כך בישיבת הר עציון ובישיבת הכותל ושירת בצבא במסגרת ההסדר.
פרופסור אביעד הכהן / צילום: יונתן בלום
משפטנים נוספים שנכללים ברשימת 28 המועמדים לעליון הם השופט רון שפירא מבית המשפט המחוזי בחיפה העוסק בעיקר במשפט פלילי; השופט דוד מינץ מביהמ"ש המחוזי בירושלים, שמשמש גם כמרצה לדיני חדלות פירעון באוניברסיטה העברית; השופט ד"ר יגאל מרזל מהמחוזי ירושלים, ששימש בעבר כרשם בית המשפט העליון והיה עוזרו של הנשיא לשעבר, אהרון ברק. מרזל הוא מומחה למשפט חוקתי, ועבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"מעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות"; השופטת נאוה בן אור מביהמ"ש המחוזי בירושלים, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה; השופט משה סובל מבית המשפט המחוזי בירושלים. סובל ישב בהרכב שהרשיע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במשפט פרשת טלנסקי; השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים; חיים זנדברג, פרופסור למשפטים ומומחה לדיני מקרקעין ודיני קניין, נשוי לד"ר חיה זנדברג, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה; פרופ שחר ליפשיץ', דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; השופטים קובי ורדי ושאול שוחט מהמחוזי בתל-אביב; והשופט אשר קולה מביהמ"ש המחוזי בנצרת.
כתבות
ני"ע
