דיסקונט בדרך להסכם: תוספת של 1,500 שקל לכל עובד

התוספת השקלית תביא לצמצום פערי השכר בבנק, לעומת השיטה הקודמת שבה התוספות נקבעו באחוזים ■ מלבד תוספת השכר, יקבלו העובדים מענק של 20 אלף שקל

לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי
לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי

בנק דיסקונט קרוב לחתום על הסכם שכר היסטורי, שבו תוספות השכר יהיו בשקלים ולא באחוזים כפי שנהוג היה עד כה בכל המערכת הבנקאית - כך נודע ל"גלובס". מדובר בתוספת שכר המוערכת בכ-1,500 שקל בממוצע לשלוש שנים (2016-2018).

מנגנון תוספת שכר שקלי ולא יחסי (באחוזים) מטיב בעיקר עם העובדים בשכר נמוך, על חשבון אלו שבשכר גבוה. פערי השכר בדיסקונט נחשבים לבין הגבוהים במערכת הבנקאית, זאת בעקבות הבדלי התנאים בין עובדי דור א' לדור ב'.

עוד מסתמן מההסכם, כי מלבד תוספת השכר, יקבלו העובדים מענק של 20 אלף שקל, שייחשב כתוספת שכר בעבור השכר בשנים 2014-2015, בהן לא היה הסכם שכר בבנק, וניתנה רק העלאה סמלית יחסית כמקדמה.

הנהלת דיסקונט, בראשות לילך אשר-טופילסקי, קרובה להגעה להסכמות עם ועד הפקידים בראשות רפי קזלקופי, זאת בעוד שעם ועד המנהלים עדיין ישנם עדיין פערים מהותיים, הנוגעים בעיקר לחוקת העבודה. בימים אלה נמצאים הצדדים במרתון של דיונים, בתקווה לפתור את המחלוקות.

נציין כי קזלקופי, שמשתייך לעובדי דור ב', נבחר לפני מספר חודשים ליו"ר הוועד במקום מני גרינשטיין, שהיה בעבר יד ימינו של היו"ר המיתולוגי של הבנק ריקי בכר, שהשתייך לעובדי דור א'. קזלקופי הבטיח במהלך הבחירות כי ידאג לתנאים של עובדי דור ב' ולצמצום הפערים בבנק. ואכן ההסכם הנוכחי מתחיל לטפל בפערי השכר.

כך למשל, בעבור עובד המשתכר 7,000 בחודש, תוספת של 1,500 שקלים, מהווה עלייה של יותר מ-20% בשכר, זאת בעוד בעבור עובד עם שכר של 60 אלף שקל בחודש, מדובר בתוספת של 2.5% בלבד. עוד עולה מההסכם המסתמן כי העלאת השכר תינתן גם לעובדי דור ב' שהגיעו לתקרת השכר האפשרית להם.

עוד עולה מההסכם המתגבש כי העובדים יהיו זכאים לבונוס בשנים 2017-2018, במידה והתשואה על ההון בבנק תעמוד על 6% ומעלה, וכן יורחבו ההטבות בתחום הרווחה. בנוסף נקבע כי חוקת העבודה תוארך עד לשנת 2021.

בחוקת העבודה של ועד המנהלים רוצה ההנהלה לבצע שינויים שיגדילו את הגמישות שלה. כך למשל, ההנהלה רוצה לבטל את דמי המעבר העומדים על 5% בממוצע. מדובר בתוספת שכר שמקבל עובד על עצם העברתו לתפקיד אחר, גם אם לא מדובר בקידום. תוספת שכר גבוהה שכזו, הביאה לכך שההנהלה מיעטה בניוד מנהלים, שכן פעולה שכזו עלתה לה לא מעט כסף.

ועד המנהלים לא פוסל את ביטול הסעיף, אך דורש תמורתו פיצוי. ככל הידוע בבנק מוכנים לשלם באופן חד פעמי תוספת שכר של 2-3% לכל המנהלים, אך מדובר בתוספת נמוכה בעיניי הוועד ביחס לוויתור שהם נדרשים לו.

עוד רוצה הנהלת הבנק להגדיל באופן משמעותי את מספר העובדים שיעבדו בחוזה אישי, ובין הצדדים ישנה מחלוקת בסוגיה זו. נושא נוסף שנותר פתוח בין הצדדים היא שהנהלת הבנק מבקשת שתוכל לבצע ניוד של עובדים לפי החלטתה, וללא אישור של הוועד, בניגוד למצב היום.

כמו כן, ככל הידוע גם סוגיית תוספות השכר עם המנהלים עדיין לא נסגרה, שכן אם מתרגמים את תוספות השכר שגובשו לאחוזים, הרי שבעבור רוב המנהלים מדובר בתוספות שכר זניחות, לעומת התוספות להם היו רגילים בשנים עברו.

מאמצים רבים מושקעים בגיבוש הסכם השכר, כולל מעורבות של גורמים בכירים בהסתדרות. נזכיר כי להנהלת הבנק מייעץ עופר עיני, שהיה בעבר יו"ר ההסתדרות, ומכיר היטב את הארגון. בוועד וגם בהסתדרות מודעים למצב הבנק ולפערי השכר הגבוהים בו, ולכן מוכנים למנגנון ההסכם המעניק יותר תוספות לעובדים בשכר נמוך על חשבון אלו שבשכר גבוה.

עוד חשוב להזכיר, כי במאזן האימה בין הנהלת הבנק לוועד עומדת חוקת העבודה, שצפויה לפוג בסוף השנה. הנהלת הבנק הודיעה לוועד לפני מספר שבועות, כי כתנאי להארכת חוקת העבודה היא דורשת להכניס שינויים. האיום לא להאריך את חוקת העבודה נחשב לנשק יום הדין - זהו תרחיש שההסתדרות לא תרצה לראות מתממש, בלשון המעטה.

מנגד, למרות שההנהלה איימה על אי חידוש החוקה, ספק אם היא אכן תעשה זאת שכן הדבר יביא באופן מיידי לעיצומים חריפים בבנק ואולי אף לשביתת הזדהות של כל המערכת הבנקאית. עם זאת, נראה כי בכל זאת מדובר באיום שיאיץ בצדדים להגיע להסכמות ולגבש הסכם חדש עד סוף השנה.

בנק דיסקונט סובל מיחס היעילות החלש ביותר במערכת הבנקאית, כאשר הוצאות הבנק ובראשם השכר, נוגסות ביותר מ-70% מההכנסות. אשר-טופילסקי עושה מאמצים לשפר את היעילות וכתוצאה מכך את רווחיותו. היא כבר הובילה תוכנית לקיצוץ אלף משרות בשנתיים האחרונות, ובאחרונה הודיעה על תוכנית נוספת לקיצוץ אלף משרות נוספות בשנים הקרובות, 500 מתוכן באמצעות תוכנית פרישה מוקדמת עם פיצויים מוגדלים של 265%. עד סוף השנה אמור הבנק לחתום עם 300 עובדים, שיצטרפו לתוכנית. הסכם השכר והשינויים בחוקת העבודה אמורים להיות צעד נוסף לשיפור יעילות הבנק, וגמישות ההנהלה.

מדיסקונט נמסר בתגובה: "אנחנו בעיצומו של מו"מ שעוסק בהסכם שכר ובהארכת חוקת העבודה והתאמתם לצורכי הבנק העכשוויים והעתידיים, בסביבת הבנקאות משתנה".