יבואני התבואות: הנמלים גרמו לנו להפסד של כ-50 מיליון שקל

איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת פנה לאחרונה למבקר המדינה, בטענה כי מחדל בנמלי הים הסב להם נזק של 2 מיליארד שקל בשני העשורים האחרונים, והוא רק הולך ומחריף

נמל אשדוד / צילום: איל יצהר
נמל אשדוד / צילום: איל יצהר

יבואני התבואות והגרעינים ספגו ברבעון השלישי של השנה הפסד ישיר של 25 מיליון שקל בגלל עיכובים בפריקת אוניות צובר בנמלי הים, הגורמים לקנסות של לפחות 6,000 דולר ליום לאונייה, כך מסר איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת. האיגוד טוען כי נוסף להפסד הישיר נגרם לחבריו הפסד עקיף בהיקף דומה, בשל ההכרח לנייד תבואות וגרעינים - תירס, חיטה, סויה, שעורה, קנולה ועוד - מנמל חיפה לדרום הארץ.

באיגוד טוענים כי הקנסות הנוכחיים נמוכים יחסית בגלל שמחירי התובלה הימית נמצאים בשפל, אך ניכרת מגמת עלייה במחירים, ואיתם הקנסות עלולים לטפס ליותר מ-10,000 דולר ליום. חברי האיגוד מטפלים ביותר מ-90% מכ-5 מיליון טון תבואות וגרעינים שמיובאים לישראל בכל שנה, ב-450-500 אוניות צובר. ראשי האיגוד ייפגשו בקרוב לדיון בנושא עם מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר.

אלפי משאיות מיותרות

במכתב למבקר המדינה בשם האיגוד כתב לאחרונה עו"ד דקל ברוקמן כי חוסר היעילות בתחום גרם בעשרים השנים האחרונות נזק מצטבר של 2 מיליארד שקל. בשל התפקוד הלקוי בנמל אשדוד נפרקות 80% מהסחורות בחיפה, אף ש-50% מהסחורה מיועדת לדרום הארץ. זוהי אנומליה, כתב ברוקמן, הגורמת ל"הובלת קרוב למיליון טון גרעינים מדי שנה בכבישים, מחיפה לדרום הארץ באלפי משאיות - וכפועל יוצא מכך בלאי מוגבר בכבישים, פקקי תנועה, תאונות וזיהום אוויר". בסיום המכתב מבקש ברוקמן מהמבקר לפתוח בבדיקת הנושא.

"המצב קרוב לבלתי נסבל", אומר אלי סיוון, יו"ר האיגוד ובעלי חברת דגש, "אין במדינה שום גוף שמתחייב לנושא של פריקות המזון, שמתכנן תכנון אסטרטגי כללי איך מבצעים את יבוא התבואות למדינת ישראל. וכשכבר עושים, לא עובדים בשקיפות, לא מתייעצים איתנו, לא מכירים את הצרכים".

הבעיות באשדוד קשורות להיעדר מסוע, המאפשר להעביר את הגרעינים מהאוניות ישירות לממגורות הנמצאות בעורף הנמל. השימוש במשאיות (בהיעדר מסוע) מאט את הפריקה והופך אותה פחות משתלמת, מה ששולח את אוניות הצובר לסוף התור התפעולי, אחרי אוניות מסוגים אחרים.

"לפני שש או שבע שנים החליטו בנמל אשדוד שצריך לבנות מסוע ומדלה, שהוא מכשיר ששואב את התבואות מהאונייה ישירות למסוע. קנו שני מדלים, והתקינו אותם לפני שנתיים-שלוש. כל אחד מהמדלים האלה יכול לפרוק 800 טון בשעה, אבל הם לא שווים כלום כי המסוע לא הוקם והסחורה עדיין עוברת לממגורות במשאיות. כך קרה שבמקום 800 טון בשעה המדלים עובדים ב-100 טון שעה והאוניות נתקעות ברציף".

זו אינה התקלה היחידה. "המשרד להגנת הסביבה הורה לטפל באבק הנוצר בפריקה, אז הביאו משפך 'ירוק' שבנמל לא יודעים להפעיל, וכל הזמן יש תקלות. זה גורם לכך שאם לפני 10-15 שנה היו פורקים בקצבים של עד 15 אלף טון ליום, היום זה רק 1,500 טון. באשדוד התשתיות לא בנויות, לא מוכנות, לא מופעלות, לא מקצועיות. הפריקה איטית, לא יעילה, יקרה, ואנשים נמנעים מלבוא ולהשתמש בשירות של הנמל".

בעיה נוספת היא התעריפים. "אם בדגון בחיפה אני פורק היום במחיר של 24 שקל לטון, באשדוד רוצים 35 שקל לטון. יש באשדוד ממגורות של 60 אלף טון, שהמדינה הקימה בתחילת שנות ה-80 ומשלמת על ההפעלה 15 מיליון שקל בשנה לחברת דגון. עד הרפורמה בתעריפים ב-2010 הממגורות היו בשימוש, כי המחיר היה תחרותי וגם קצב הפריקה היה יותר טוב. עכשיו הממגורות ריקות. חברת נמלי ישראל והנמל משלמים מיליוני שקלים סתם".

"חברה עסקית ותחרותית"

מנכ"ל נמל אשדוד, איציק בלומנטל, מסביר כי זכותו של נמל אשדוד לבחור את תחומי העיסוק שלו, ולתת עדיפות נמוכה לאוניות הצובר. "חברת הנמל היא חברה ממשלתית שפועלת בסביבה תחרותית", אומר בלומנטל. "כל נמל בוחר בעצמו באיזה תחומים הוא רוצה להשקיע. אנחנו בהחלט רואים את ענף הגרעינים ככזה שבו אנחנו יכולים מבחינה עסקית לשפר את הפעילות שלנו".

על ההיגיון הזה מערער סיוון. הוא סבור שמכיוון שמדובר בתחום מבוזר ובאינטרס ציבורי רחב לאספקת מזון סדירה לתושבי המדינה, על המדינה לקבוע תוכנית אסטרטגית שתסדיר את התחום.

כתוצאה מהלחצים בנושא החליט דירקטוריון נמל אשדוד לפני כמה חודשים על הקמת מסוע לפריקת תבואות, בהשקעה משותפת עם חברת נמלי ישראל של 200 מיליון שקל. "מרגע שמקבלים את ההחלטה עד הרגע שבו רואים מסוע עובד זה שנתיים וחצי", אומר בלומנטל. "ברגע שיהיה מסוע, נוכל לפרוק עוד מיליון טון בשנה.

"האוניות כיום נכנסות לפי כללים של תור תפעולי", מוסיף בלומנטל. "זה החוק, לא גחמה שלנו. אוניות הצובר נמצאות בסוף השרשרת, אחרי אוניות נוסעים, אוניות ביטחונית, אוניות מטען ואוניות מכולה".

סיבות נוספות לעיכוב אוניות הצובר, לפי בלומנטל, הן האופי העונתי והלא קבוע שלהן, שגורם לקושי להיערך לקראתן, וכן הגודל שלהן. "פעם הגודל שלהן היה של 20-30 אלף טון, היום זה 50 אלף טון. זה שבוע ברציף שאין בו תחלופה. זה תוקע את התור ויוצר סרט של המתנות".

"חמש שנים ללא ישיבה"

סיוון ספקן לגבי ביצוע המסוע, משום שהחלטה דומה התקבלה לפני שש שנים ולא בוצעה. אם המסוע יוקם בכל זאת אכן צפוי לדעתו שיפור, שיכול להיתמך בניתוב אוניות מכולות ומטען לנמלי הים החדשים הנבנים בימים אלה בחיפה ובאשדוד, אך בכך לא תיפתר הבעיה.

סיוון: "המסוע יעזור לפריקה יותר מהירה, אבל יש יותר מעשרה סוגים של תבואות, וחמישה-שישה סוגים לא יכולים להיפרק על ידי המדלים אלא צריכים להיפרק בכפות. המסוע לא רלוונטי לעניין הזה".

בעיה נוספת הדורשת פתרון של המדינה היא בניית מחסנים לאחסון הסחורה שאינה מתאימה לממגורות. "בכל העולם יש מחסנים שאליהם פורקים אוניות. כאן הלקוחות באים ופורקים ישירות מהאונייה, כלומר הנמלים תלויים במשאיות. אי אפשר במערכת כזאת של פריקה טורית לא לתת פתרון ביניים. תמיד נוצרות בעיות. לפעמים משאיות נתקעות, לפעמים יש חג ליהודים, לפעמים חג לערבים.

"דיברתי עם מי שהיה בתפקיד בכיר בחברת נמלי ישראל הרבה שנים. הוא אמר לי, 'חמש שנים הייתי בתפקיד, וישיבה אחת על הגרעינים לא היתה לנו. פשוט אין תכנון".

סיוון מסכם שכדי לפתור את הבעיות בתחום צריך להתחיל בהגדלת יכולת פריקת הגרעינים והתבואות. "כדי לפרוק 5 מיליון טון ביעילות צריך יכולת של 8-9 מיליון טון בשנה. היכולת המוצהרת היום היא של כ-5 מיליון טון בשנה. לכן יש טורים של שבועיים, שלושה וגם חודש".

תגובות: המסוע כבר אושר

חברת נמלי ישראל נמסר בתגובה: "הממגורות באשדוד משנעות קרוב לחצי מיליון טון גרעינים בשנה והן קטנות יותר מהממגורות בחיפה. תכנון המסוע המיועד מנמל אשדוד אל הממגורה הושלם ע"י חברת נמלי ישראל, לאחר עבודת מטה משותפת עם חברת נמל אשדוד. הקמתו תגביר את היקף הפעילות בנמל אשדוד ותייעל את השינוע".

מנמל אשדוד נמסר: "עם הפעלתו של המסוע החדש הוא יאפשר מיצוי של קיבולת ממגורות אשדוד וייתן מענה הולם להתפתחויות בענף יבוא הגרעינים לעוד שנים רבות.

"חברת נמל אשדוד דוחה את ההשתלחות של איגוד שינוע הגרעינים בנמל אשדוד ובעובדיו. ענף הגרעינים הוא ענף לא מאורגן, שפועל באופן שאינו שיטתי. מופע אוניות הצ'רטר הנו אקראי ללא התחייבות מראש לכמויות וללוחות זמנים. אין סדר, אין תכנון ואין צפי. היעדר התכנון של יבואני הגרעינים גורם לעומסים לא רק בנמל אשדוד אלא גם בנמלים נוספים, כגון נמל חיפה ונמל המספנות. נדגיש כי אין במדינת ישראל משאיות בהיקפים הרצויים בכדי לפרוק גרעינים בכמויות שיתנו מענה לאוניות הענק הפוקדות את הנמל וזאת בשל מחסור חמור בנהגים. הנהלת חברת נמל אשדוד תמשיך לפעול לקיצור זמני ההמתנה והשינוע".

תגובת נמל חיפה: "חברת נמל חיפה שיפרה דרמטית את יכולתה לשרת את אוניות הצובר והמטען הכללי בשנה האחרונה, בכלל זה רכישת שלושה עגורנים, הגדולים מסוגם בישראל, המיועדים למטען זה, ומתקן אקו-הופר הראשון שנרכש על ידי נמל בישראל, המשרת את אוניות הצובר באופן מהיר וירוק. ברגע זה אין כלל אוניות הממתינות מחוץ לנמל".

צרו איתנו קשר *5988