"אין זה ראוי שהשופט רוזן יקבל תעודת הוקרה מאיכות השלטון"

בסוף החודש שעבר, ב-25 באוקטובר, הכריזה התנועה לאיכות השלטון כי החליטה להעניק לשופט שמכהן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, את "אות אביר איכות השלטון" לשנת 2016 בתחום הרשות השופטת.

ההחלטה להעניק את הפרס לרוזן, שמונה לאחרונה לנציב הביקורת (תלונות הציבור) על הפרקליטות, התקבלה על-ידי ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, והיא עוררה מיד ביקורת, שגרסה כי לא ראוי לתת פרס לשופט מכהן שבעצם ממלא את תפקידו הציבורי.

נזכיר כי רוזן הוא השופט שהרשיע את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בשוחד במשפט פרשת הולילנד, ושלח אותו ל-6 שנות מאסר. מאוחר יותר זיכה בית המשפט העליון את אולמרט באחד משני מקרי השוחד שבהם הרשיע אותו רוזן, והפחית את עונשו לשנה וחצי מאסר בפועל.

ימים ספורים אחרי שהתנועה לאיכות השלטון הכריזה על מתן אות אביר השלטון לשופט רוזן, התקבלה בוועדת האתיקה של השופטים פנייה משופט שמוגדר בפרסומי הוועדה כ"שופט פלוני" (ל"גלובס" נודע כי מדובר ברוזן). השופט ביקש כי ועדת האתיקה תחווה את דעתה - האם נכון וראוי כי שופט מכהן, להבדיל משופט בדימוס, יקבל תעודת הוקרה בשל עשייתו ותרומתו לחברה כשופט.

בפנייה צוין כי הוחלט להעניק לשופט רוזן תעודת הוקרה בנושא משפט. השופט רוזן ציין עוד כי תעודת הוקרה זו הוענקה בעבר לשופטים בדימוס ולאישים נכבדים.

ועדת האתיקה של השופטים עיינה בפנייה ומסרה לשופט כי היא ממליצה לו להימנע מקבלת תעודת ההוקרה. לדברי ועדת האתיקה, "אין זה מן הראוי ששופט מכהן (להבדיל משופט בדימוס) יקבל תעודת הוקרה בגין פעילותו השיפוטית, כפי המפורט בפנייה, בשים לב להוראות כלל 20 לכללי האתיקה לשופטים, שלפיו: 'לא יפיק שופט טובת הנאה ממעמדו כשופט - בין טובת הנאה חומרית בין אחרת - אם במישרין ואם בעקיפין'".

הוועדה ציינה כי ההמלצה לשופט שלא לקבל את תעודת ההוקרה מקבלת משנה תוקף שעה שתעודת ההוקרה מוענקת על-ידי גוף המתדיין בפני בתי המשפט. נציין כי התנועה לאיכות השלטון מרבה להגיש עתירות לבתי המשפט המחוזיים ולבית המשפט העליון.

רוזן צפוי לפרוש משיפוט ולהתחיל לעבוד כנציב הביקורת (תלונות הציבור) על הפרקליטות ב-1 בינואר 2017. הטקס שבו מתעתדת התנועה לאיכות השלטון להעניק לרוזן את אות אביר השלטון יתקיים ב-27 בדצמבר 2016. ל"גלובס" נודע כי לאור זאת, התנועה לאיכות השלטון שוקלת לבקש באופן חריג מנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כי תאשר לרוזן להשתתף בטקס.

ועדת האתיקה של השופטים מונה היום 3 שופטות-חברות: שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, המכהנת כיו"רית הוועדה; ד"ר איריס רבינוביץ-ברון, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד; ודנה כהן-לקח, שופטת בית משפט השלום בירושלים. החלטתה בנוגע לאות ההוקרה היא אחת משורה של החלטות שהוועדה קיבלה לאחרונה.

לפי התקנות של כללי האתיקה לשופטים, "תכליתם של כללי האתיקה לשופטים היא להדריך את שופטי ישראל בדרכם ובאורחותיהם, ולשמש להם ככלי עזר שיסתייעו בו וממנו ילמדו". הכללים מכילים נורמות מסוגים שונים: נורמות יסוד הנובעות ממעמדו של שופט, והמבטאות תפיסות עומק ערכיות, שהן תשתית למעשה השפיטה; נורמות הקשורות במעשה השפיטה עצמו; נורמות הקשורות לאורחות חייו של שופט; ונורמות ספציפיות העוסקות בסוגיות מעשיות המתעוררות בחיי היום-יום. 

עוד החלטות של ועדת האתיקה לשופטים

הלוואה לחבר: שופט רשאי לתת הלוואה לחברו, אך עדיף שההסכם ייעשה עם אשת השופט

לשופטים רבים בארץ יש חברים וקרובי משפחה פעילים בעולם העסקים. לעתים קורה שאותם חברים עלולים להיקלע למצוקה כספית. כיצד צריך שופט לנהוג כשאחד מחבריו מבקש ממנו הלוואה? - זוהי שאלה נוספת שעמדה בפני ועדת האתיקה של השופטים לאחרונה. השאלה התעוררה בעקבות פנייתו של שופט פלוני, שסיפר כי פנה אליו חבר ותיק, איש עסקים, פעיל בתחום ההשקעות בהיי-טק, וביקש הלוואה כספית לצורך פירעון חובותיו לבנקים.

לדברי השופט, החבר הדגיש בפניו כי נקלע באופן בלתי צפוי לקשיים כלכליים, שבעקבותיהם החל בהליכי מימוש של רכוש השייך לו, אך הליכים אלה צפויים להימשך שישה חודשים נוספים, ולפיכך נוצר אצל החבר צורך מיידי ללוות כספים המיועדים לפירעון חובותיו לבנקים. בפנייה נכתב כי השופט ורעייתו שוקלים לתת לחבר הלוואה על-סך 100 אלף שקל לתקופה של 6 חודשים.

עוד צוין בפנייה כי מכיוון שמדובר בהלוואה על בסיס חברי בלבד, היא לא תישא ריבית ולא הפרשי הצמדה כלשהם; וכי ככל שתינתן ההלוואה, ייערך הסכם בכתב אשר יגדיר את סכום ההלוואה, מועד פירעונה ויתר תנאיה, לרבות אלה שפורטו. השופט הוסיף כי הכספים המיועדים להלוואה נמצאים בבעלות משותפת של השופט ושל רעייתו, ומופקדים כיום בחשבונם המשותף.

השופט ביקש לברר מספר שאלות: ראשית, האם קיימת מניעה אתית לעצם מתן ההלוואה לחבר, בהתאם למפורט לעיל. שנית, האם מתן ההלוואה מחייב הקפדה על קיומן של מגבלות נוספות כלשהן. שלישית, האם קיימת אפשרות כי ההלוואה תינתן על-ידי רעייתו של השופט (בשים לב לכך שמדובר בחשבון בנק משותף של שניהם).

ועדת האתיקה עיינה בפנייה וציינה כי סעיף 35 לכללי אתיקה לשופטים קובע את העיקרון שלפיו: "שופט לא ינהל עסקים באופן פעיל". לדברי הוועדה, במקרה האמור "בהינתן העובדה כי מדובר בהלוואה חד-פעמית לחבר ותיק ללא ריבית וללא הפרשי הצמדה, לא מצאה הוועדה מניעה אתית כי תינתן".

ועדת האתיקה כתבה כי "האפשרות שהועלתה על-ידי השופט בפנייתו, ולפיה ההתקשרות בהסכם הלוואה תהיה עם רעיית השופט, נראית עדיפה למקרה שבו תידרש חלילה נקיטת הליכים משפטיים בהתבסס על הסכם זה".

הרצאות בפני גופים שפונים לבתי משפט: שופט אינו רשאי להרצות בפני גוף שהוא בבחינת "לקוח חוזר" בבית המשפט

פנייה נוספת של שופט, שמכהן באחד מבתי הדין לעבודה, שקיבלה ועדת האתיקה, הייתה לגבי בקשות של גופים שונים מאותו שופט להעביר הרצאות בתחומי התמחותו.

הפנייה-שאלה הראשונה לוועדה עסקה בהזמנה לשופט - מטעם לשכת הקשר בנימין של לשכת עורכי הדין - להרצות בנושא דיני עבודה. הוועדה עיינה בפנייה ואישרה לשופט את מתן ההרצאה. "בשים לב לכך שההזמנה הינה להרצות במסגרת ערב עיון המאורגן על-ידי לשכת קשר של לשכת עורכי הדין ולנושא ההרצאה, הוועדה איננה רואה מניעה לכך שהשופט ייעתר להזמנה.

"זאת, בכפוף למגבלות המפורטות בכללי האתיקה, ובכללן כי יש להימנע מהבעת דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית, וכן בקשר לתיקים תלויים ועומדים, או שפסק הדין שניתן בעניינם איננו חלוט".

הפנייה השנייה של שופט בית הדין לעבודה נגעה להזמנתו מטעם שירות התעסוקה לתת הרצאה בנושא התנכלות תעסוקתית. השופט ציין בפנייתו,כי ההרצאה מיועדת לסגל הבכיר - מנכ"ל, סמנכ"לים ומנהלי אגפים; וכן כי החלטות שירות התעסוקה נבחנות על-ידי בית הדין, ושירות התעסוקה הוא בבחינת "לקוח חוזר" של בית הדין.

השופט שאל האם לעמדת ועדת האתיקה יש עדיפות לכך שההרצאה תתקיים בבית הדין או בשירות התעסוקה.

הוועדה עיינה בפנייה, והפעם המליצה לשופט שלא להיענות להזמנה לתת הרצאה בפני ועדת שירות התעסוקה. "מאחר שהשופט ציין כי מדובר בגוף המרבה להתדיין בפני בית הדין לעבודה, ובפרט שעה שמדובר בהזמנה להרצאה מיוחדת של השופט בפני בכירי אותו גוף (ולא בהרצאה במסגרת של יום עיון כללי וכיו"ב), הוועדה סבורה כי מוטב שהשופט יימנע מלהיענות להזמנה".

חברות בוועדה למתן מלגות: שופט רשאי לשמש כחבר בוועדה לבחירת זוכים במלגה

שופט פנה לוועדת האתיקה לקבלת חוות-דעתה על שני אירועים שלגביהם התלבט אם ראוי כי ישתתף בהם: האחד, השופט הוזמן לתת הרצאה חגיגית לפתיחת הכנס השנתי של עמותת משפטנים מסוימת בתל-אביב. נושא ההרצאה הוא: "המאבק בין רשויות - היחס בין הפרלמנט לבית המשפט החוקתי". בכנס ישתתפו כ-150 משפטנים.

הוועדה עיינה בפנייה וקבעה כי "נוכח הנתונים האמורים, אין מניעה אתית למתן ההרצאה האמורה. תשומת-לב השופט מופנית למגבלות המפורטות ב'כלל 29' לכללי אתיקה לשופטים".

הזמנה נוספת שקיבל השופט הייתה לשמש כחבר בוועדה לבחירת זוכים במלגה של מוסד אקדמי בחו"ל. השופט התלבט אם ראוי לו להשתתף בוועדה כזו, וביקש את חוות-דעתה של הוועדה. השופט כתב בפנייתו כי ועדת המלגות אמורה להתכנס בארץ, החודש, ב-24 בנובמבר 2016.

ועדת האתיקה אישרה לשופט לשבת בוועדת המלגה, תוך שציינה כי "כלל 25" לכללי האתיקה קובע כי "שופט רשאי להיות חבר בוועדה המחלקת פרסים או מלגות, ובלבד שהדבר הולם את מעמדו של שופט".

לדברי הוועדה, "נוכח הנתונים שהובאו בפנייה, ובכלל זה מהות הוועדה, האופי האקדמי של עבודתה, וכן העובדה כי מדובר במלגות למטרות לימודים, אנו בדעה כי אין מניעה אתית לכך שהשופט ייעתר להזמנה לשמש כחבר הוועדה האמורה".

מימון טיסות לחו"ל: מימון טיסה לחו"ל להשתתפות בכנס - מותנה באישור נשיאת העליון

האם מותר לשופט/ת להשתתף בכנס אקדמי שנערך בחו"ל? שופטת הוזמנה להשתתף בפאנל במסגרת כנס של ארגון מסוים שצפוי להתקיים במוסד אקדמי בחו"ל. השופטת פנתה לוועדת האתיקה, כדי לדעת אם מותר לה להיענות להזמנה, וציינה כי הארגון שהזמין אותה לכנס הוא "ארגון של נשים אורתודוכסיות פמיניסטיות, אשר פועל ללא מטרות רווח, ומטרתו להרחיב הזדמנויות רוחניות ודתיות לנשים במסגרת ההלכה".

עוד ציינה השופטת כי הפאנל הספציפי שבו התבקשה להשתתף עוסק בהתפתחות כתיבת ספרות הלכתית תורנית בידי נשים; וכי עבור השתתפותה בפאנל הוצעה לה תמורה כספית בסך 800 דולר לכיסוי הוצאות הטיסה, אולם אין בכוונתה לגבות תשלום זה, והיא מתכוונת לממן את הטיסה ואת השהות מכיסה הפרטי.

הוועדה עיינה בפנייה וסברה כי נוכח מכלול הנתונים שפורטו בה, אין מניעה אתית לכך שהשופטת תשתתף בפאנל. גם כאן הסתפקה ועדת האתיקה בהפניית תשומת-לב השופטת לכך, שלפי כללי האתיקה עליה להימנע מהבעת דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית, וכן בעניין תיקים תלויים ועומדים ותיקים שההכרעה בהם אינה חלוטה.

לדברי הוועדה, "יוער כי אם וככל שהשופטת תראה לקבל תשלום מלא או חלקי על-ידי הגוף המזמין, לרבות לצורך כיסוי הוצאות הטיסה, הרי בהתאם לנהלים יש צורך בקבלת אישור מראש של נשיאת בית המשפט העליון לכך".