בתוך שנתיים: 40% זינוק בעסקאות בכרטיסי אשראי בחו"ל

כך עולה ממחקר חדש של הכנסת ■ במקביל, העמלות בפעילות זו עלו ב-10% בתוך שנתיים ■ עמלות הסליקה לעסקים גדולים נשחקו יותר מאשר בעסקים הקטנים

עסקאות אשראי ודביט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עסקאות אשראי ודביט/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

היקף ההכנסות של חברות כרטיסי אשראי מעסקאות בחו"ל נמצא במגמת עלייה חדה. הסיבות לכך: עלייה ביקף הפעילות וגם עלייה בגובה העמלות - כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעסק בעמלות כרטיסי האשראי.

המחקר הוכן לבקשתו של ח"כ אלי כהן (כולנו) לקראת ישיבה של ועדת הרפורמות בראשותו שהתקיימה היום (ב') ודנה במסקנות ועדת שטרום הנמצאות בשלבי חקיקה. אחד הנושאים שכהן מרבה לעסוק בהם בדיונים הוא העמלות שגובות חברות כרטיסי האשראי, ובמיוחד עמלות הסליקה מעסקים קטנים.

כהן ביקש ממחלקת המחקר של הכנסת לרכז את הנתונים בנושא, ומהם עולה כי הכנסות 3 חברות כרטיסי האשראי מעמלות בחו"ל עמדו על 214 מיליון שקל אשתקד - זינוק של יותר מ-40% בתוך שנתיים.

כדי לבחון אם העלייה החדה נובעת מעלייה במחירים או מעלייה מהיקף הפעילות, בדקו בכנסת גם את היקף העסקאות שנעשו בחו"ל. מהנתונים עולה שרוב העלייה נבעה מגידול בהיקף העסקאות שבוצעו, אך גם מעליית מחירים.

היקף העסקאות בכרטיסי אשראי בחו"ל עמד אשתקד על 17.4 מיליארד שקל, זינוק של 39.2% לעומת שנת 2013. לפי הערכות, אחת הסיבות לגידול החד בסגמנט זה הוא העלייה בביצוע רכישות באינטרנט מאתרים בחו"ל, אך העלייה בהכנסות אינה נובעת רק מהגידול בפעילות.

שיעור העמלה הממוצעת בעסקאות גדל בכ-10% מ-1.28% בשנת 2013 ל-1.41%, נכון ליוני 2016. עם זאת, בכנסת מציינים כי אם מסתכלים על טווח זמנים רחב יותר, הרי שהעמלה הממוצעת בעסקאות בחו"ל דווקא ירדה. בשנת 2011 היא עמדה בממוצע על 1.56%, ומאז נרשמה ירידה, אך בשנתיים וחצי האחרונות העלייה התחדשה.

כותבי המחקר ציינו כי עמדת הפיקוח על הבנקים בנושא זה היא שיש לבחון את העלות הכוללת בשימוש בכרטיסי אשראי בהקשר רחב יותר, ובבחינה כזאת היא נותרה יציבה לאורך זמן, זאת בין היתר על רקע צעדים שעשה הפיקוח.

המחקר התייחס גם לסוגיית עלות החזקת כרטיסי אשראי למשקי-בית, וגם בנתון זה נרשמה עלייה לא מבוטלת בשנים האחרונות. הוצאת משקי-בית על החזקת כרטיס אשראי עמדה בשנת 2015 על כ-10.8 שקלים, גידול של 20% בתוך 4 שנים. דמי הניהול הממוצעים לכרטיס עמדו על 7.4 שקלים.

במחקר הכנסת צוין כי ייתכן שהעלייה הזאת נובעת מהגידול במספר הכרטיסים בחשבון. מהנתונים עולה כי בחשבון עו"ש ממוצע ישנם 1.2 כרטיסי אשראי. לדברי אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עלות החזקת כרטיס אשראי נותרה יציבה לאורך זמן.

חלק מרכזי במחקר עוסק גם בעמלות שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. במחקר נכתב כי "מלקוחות עסקיים נגבים כ-12 עמלות שונות, כאשר המשמעותית בהן היא עמלת הסליקה".

לפי הנתונים, עמלת הסליקה הכוללת ירדה מ-1.25% בשנת 2011 ל-1% בשנת 2015, כלומר ירידה של 26%. במחקר הכנסת מציינים כי מלוא הירידה נובעת מהירידה בעמלה הצולבת (העמלה שחברות כרטיסי האשראי משלמות זו לזו כדי לסלוק זו את זו), וכי בנטרול אותה ירידה לא חל שינוי בעמלת הסליקה. נזכיר כי העמלה הצולבת היא למעשה רצפת המחיר לעמלת הסליקה, והיא ירדה בשנים אלה בעקבות הסדר שגובש בנושא עם רשות ההגבלים העסקיים.

בכנסת מציינים כי בנטרול העמלה הצולבת, עמלת הסליקה נטו עמדה על 0.3% ב-2015, בדומה לשיעורה ב-2011. עם זאת, במחצית הראשונה של 2016 ירדה עמלת הסליקה נטו ל-0.27%, כפי שעולה מנתונים שהעביר בימים האחרונים בנק ישראל לכנסת.

המחקר גם מפלח את עמלות הסליקה לפי סוגי בתי עסק. לפי הנתונים, בעוד העמלות לבתי העסק הבינוניים והגדולים ירדו בכ-5% בממוצע בין השנים 2014-2015, בעסקים הקטנים הן נותרו בממוצע אותו דבר. עם זאת, מנתונים עדכניים שהעביר בנק ישראל עולה כי במחצית הראשונה של השנה חלה ירידה של כ-3% בעמלה הממוצעת לעסק קטן, ל-1.5% בממוצע.

כך או כך, הפערים בין עמלות הסליקה לעסקים קטנים וגדולים נותרו גבוהים: בשנת 2015 העמלה לעסק קטן עמדה בממוצע על 1.54% לעומת 0.85% לעסק גדול, כלומר גבוהה בכ-80%.

עמלת הסליקה
 עמלת הסליקה

צרו איתנו קשר *5988