הארכות והבטחות על הקרח

ניסנקורן וסלינגר נטשו את מבוטחי הביטוח הסיעודי

דורית סלינגר/ צילום: עידן גרוס
דורית סלינגר/ צילום: עידן גרוס

איזו מהומה סביב הביטוח הסיעודי. לבם של כולם, ללא יוצא מן הכלל, יוצא למבוטחים העשוקים על ידי חברות הביטוח. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מאיים בשביתה. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון החדשה, בראשות דורית סלינגר, מדליפה על מהפכה במקביל למהפכה בביטוח הסיעודי למבוגרים, שנועדה לספק מענה לקושי של מבוגרים לרכוש ביטוח סיעודי במחיר סביר. סליחה, איפה בדיוק הייתם שניכם בחמש השנים האחרונות?

שימו לב לטבלה המצורפת: בחמש השנים האחרונות, מדי תקופה, האריך האוצר את תחולת הביטוח הסיעודי. האריך? לא ממש. למעשה נתן רישיון לחברות הביטוח להעיף את המבוטחים מההסדרים הישנים.

במסלול ההארכות לסוגיהן, הופיעו תמיד המילים "המבטח רשאי" או "מאפשר". כלומר, אם מאריכים, אז המבטח, קרי חברת הביטוח, "רשאי" להאריך, אבל בהחלט לא "חייב" להאריך. המילה "חייב" נעלמה מהתקנות, אז מה אתם מצפים שם, בהסתדרות ובאוצר? הרי חברות עסקיות אינן פילנתרופיות, אז הן העיפו כבר את רוב המבוטחים הקולקטיביים, וכל ההצגה של "הארכה" במסיבת עיתונאים לפי כשנה הייתה עוד פארסה מבית היוצר של ההסתדרות בשיתוף האוצר, והאיום בשביתה השבוע הוא עוד יותר קורע מצחוק.

אז מה קורה עכשיו? מציעים סוג של ביטוח סיעודי "ממלכתי" למעטים שנותרו, שגם הם יקבלו ומקבלים מכתבים שמוציאים אותם מהביטוחים הישנים. ובכלל, האם המחירים שהוצעו על ידי האוצר אטרקטיביים? לא בטוח.

וראו זה פלא: דווקא חלק מהארגונים הגדולים קיבלו הסדר הנחות אטרקטיבי ביותר במעבר לביטוחי פרט. כלומר, אם אפשר להשיג מחירי פרט אטרקטיביים ליוצאי הקולקטיביים, מדוע אושרו עד היום תעריפי פרט גבוהים כל כך? מדוע נטען שמבטחי המשנה מעלים מחירים לפוליסות הפרטיות? מהיכן ישיגו חברות הביטוח ביטוח משנה לתעריפים שמציגים כעת? זאת ואף זאת, האם התעריף יהיה מובטח לתמיד או בכל כמה שנים חברת הביטוח ומבטחי המשנה יבקשו לשנותם לפי מספר המצטרפים, גילם, תוצאות עסקיות וכדומה?

בנוסף, עפ"י תקנות הפיקוח שתחילתן ב-1 ביולי 2016, יתאפשר למשך 120 יום למבוטחים מעל גיל 60, אשר נפלטו מפוליסה קבוצתית ואין להם ביטוח סיעודי בקופה שבה הם חברים (ואשר אינם במצב סיעודי), להצטרף לביטוח הסיעודי בקופה ללא צורך במילוי הצהרת בריאות. אך פתרון זה רלוונטי רק למי שאין לו ביטוח סיעודי בקופה, כלומר זהו פתרון מצומצם לאחוז קטן מהמבוטחים (מדובר באחוזים בודדים). לרוב המבוטחים בקולקטיביים כבר יש ביטוח סיעודי בקופה שבה הם חברים ולכן הם מאבדים את זכויותיהם.

הבעיה הגדולה היא בהטעייה ארוכת השנים: נתנו למבוטחים להבין שיש הארכות לביטוח הסיעודי ועוד במסיבות עיתונאים מפוצצות בכותרות, גם ב"גלובס". אלא מאי, אנשים שהתקשרו למוקדים של חברות הביטוח נענו בתשובה שלילית, כי אנחנו רשאים להאריך אבל לא מחויבים להאריך. איזו הארכה זו בלי התחייבות? זה בדיוק כמו שזה נראה: הארכות והבטחות על הקרח.

בזמנו, עלה רעיון של המפקח על הביטוח הקודם, פרופ' עודד שריג, ליצור פול מבוטחים יוצאי קולקטיב שעוברים אוטומטית בהגיעם לגיל 60 ומייצרים הבטחה וחלוקה בין המבטחים (חברות הביטוח). זה מודל הגיוני ודומה למודל של רכב חובה שבו כל המבטחים שותפים, כל אחד, לפי חלקו והמבוטח מקבל מוצר אחיד. למה הפתרון לא יושם כבר אז, ב-2010? אולי כי הרגולטור מתחלף ולא רוצה להיות מזוהה עם הרגולטור הקודם.

כל ההודעות
 כל ההודעות