מאיר נחמני, אמרגנו של הזמר קובי פרץ, ירצה 6 חודשי עבודות שירות בלבד בגין הרשעתו בפרשה (המכונה "האור הגנוז") של הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-50 מיליון שקל. זאת, בהמשך להסדר הטיעון שנחתם בין נחמני לפרקליטות בפרשה, הכוללת שורת חשדות ואישומים נגד מספר נאשמים בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ומהילת דלקים. נחמני שימש עד המדינה בתיק עבירות המס של פרץ, שבגינו נשלח הזמר לשנתיים מאסר בפועל.
לפי הסדר הטיעון אליו הגיעו רשות המסים וסנגוריו של נחמני בפרשת "האור הגנוז", עורכי הדין גלעד ברון וחיים לוי, הורשע נחמני ביולי האחרון, על-פי הודאתו, בעבירות של הכשלת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון.
במסגרת ההסדר הוסכם כי המדינה תבקש להטיל על נחמני עונש של חצי שנת מאסר בפועל וכן קנס שלא יעלה על 100 אלף שקל, ואילו סנגוריו של נחמני יבקשו מבית המשפט כי הוא ירצה את העונש בעבודות שירות. עוד הוסכם בין הצדדים, כי המדינה תחלט סך של 1.7 מיליון שקל מכספו של נחמני.
הבוקר (ה') קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה שלא לגזור על נחמני עונש מאסר בפועל, וגזר עליו 6 חודשי עבודות שירות, קנס בסך 40 אלף שקל וחילוט בסך 1.7 מיליון שקל.
במארס השנה נחתם הסדר הטיעון הראשון בפרשת "האור הגנוז", במסגרתה נטען במקור לעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקל. אלכס הירש, בעליה וממנהליה של חברת "גולד פאר דלקים", הודה והורשע אז בעבירות מס והלבנת הון בהיקף עשרות מיליוני שקלים. השופטת מיכל ברק-נבו קיבלה את הסדר הטיעון עמו והרשיעה את הירש בשורת עבירות מס, עבירות מע"מ ועבירות הלבנת הון. במסגרת ההסדר הוסכם כי הירש ירצה 6 שנות מאסר בפועל וישלם קנס בסך חצי מיליון שקל.
הודאתו של הירש הייתה צפויה להשפיע על כתב האישום נגד נחמני, שהואשם בהלבנת הון בהיקף של 50 מיליון שקל ובשימוש במסמכים מזויפים. לפי הנטען, על-מנת לכסות את עקבותיו, פעל הירש באמצעות תחנת צ'יינג' של נחמני ברחוב הרצל ברמלה, על-מנת ליצור מצג כוזב של עסקאות לגיטימיות ולהלבין הון.
לפי הנטען, את הצ'יינג' ברמלה הקים נחמני במהלך 2005, אך כדי לטשטש את הקשר שלו אליו רשם אותו במשרד האוצר על-שם רעייתו ענת נחמני, שהצהירה כי היא המנהלת היחידה של הצ'יינג'. אולם, לפי הנטען, בהמשך פעל נחמני כמנהל הצ'יינג' לבדו.
ביולי האחרון הורשע נחמני בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של 50 מיליון שקל, לאחר שהודה כי פעל בניגוד לחובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, בנוגע לצ'קים של הירש. בתחילה ייחסה המדינה לנחמני חשד לקשירת קשר לביצוע פשע, יחד עם המעורבים האחרים, שימוש במסמכים מזויפים ופעולות ברכוש אסור בהיקפים של עשרות מליוני שקלים. אולם, במסגרת הסדר הטיעון הודה נחמני בביצוע עבירות בנגוד לחוק איסור הלבנת הון בלבד.
השופטת מיכל ברנט, שגזרה את עונשו של נחמני, ביססה את החלטתה להימנע ממאסר בפועל, בין היתר על המלצת שירות המבחן, שמצא כי ענישה במסגרת מאסר בפועל תהווה פגיעה קשה ביותר בתדמיתו ובדימויו העצמי והמשפחתי. עוד נשקלו לטובת נחמני העובדה כי הוא אחראי על פרנסת המשפחה המורחבת שלו, לרבות ילדיו, אמו, אחיו ואחיותיו.
"הנאשם, בהיותו מנהל עסק לשירותי מטבע, ביצע פעולות אקטיביות על-מנת לגרום לדיווח לא נכון לרשות להלבנת הון, בכך שרשם המחאות תוך יצירת מצג-שווא ביחס לזהות הנהנים ודיווח כוזב הנסמך על הצהרות כוזבות שניתנו לו לעניין זהות מקבלי ההמחאות", כתבה השופטת. "מעשים אלה - לבד מפגיעתם הברורה והישירה בכלכלת המשק וביכולת החברה לקיים מסחר הוגן - מהווים מקום מסתור ומקלט לעבריינים ול'כסף עברייני'".
בעוד הירש מרצה 6 שנות מאסר ונחמני יצא "בזול" ללא עונש מאסר, נאשם נוסף בתיק, אשרף חמידאן, ממתין לגזר דינו לאחר שהגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות במסגרתו נמחקו לחלוטין מכתב האישום המתוקן עבירות הלבנת ההון שיוחסו לו וצומצמו משמעותית יתר עבירות המס.
באמצעות סנגוריו עו"ד אורי גולדמן וקובי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', הגיע חמידאן להסדר טיעון לפיו נמחק אישום הלבנת הון בהיקף 7 מיליון שקל שיוחס לו; הופחת האישום בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות מסך של 171 מיליון שקל (שרכיב המע"מ בגינם עומד על 25 מיליון שקל) לסל של 65 מיליון שקל (עם 10 מיליון רכיב מע"מ); וכן הופחת סך העלמת ההכנסות שיוחסו לחמידאן מסך של 171 מיליון שקל לסך של 55 מיליון שקל.
בנוסף, על פי הסדר הטיעון נשלח חמידאן לתסקיר קצין מבחן, שאמור להמליץ האם להימנע מהטלת עונש מאסר בתיק.
חשבוניות פיקטיביות
בתוך כך הורשע היום יעקב ביטון בשורת עבירות מס - הן על חוק מע"מ והן על פקודת מס הכנסה - שהיקפן עומד על כ-100 מיליון שקל. כתב האישום בפרשה הוגש נגד ביטון והחברות שבבעלותו בגין מעורבותם בפרשה הנחשבת לאחת מפרשיות הדלק החמורות בתחום המס. לפי כתב האישום, ביטון עמד בראש תוכנית עבריינית שכל תכליתה להפחית תשלומי מע"מ.
שני כתבי האישום החמורים בפרשה הוגשו בפברואר 2013 לבתי משפט השלום בנצרת ובאשדוד נגד ביטון והחברות "שוי" ו"עין כל האושר" שבבעלותו ונגד מונדר בדיר, מנהלה של חברת "תזקיקים". לפי האישום, ביטון ביצע עבירות מס רבות באמצעות ניכוי והפצה של חשבוניות מס פיקטיביות בסך של כ-830 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, ביטון פעל בעורמה, במירמה, בתחבולה ובשיטתיות, כשמעשיו אלה הובילו לגרימת נזק עצום לקופה הציבורית.
בהכרעת הדין קבע השופט אבשלום מאושר כי ביטון, באמצעות החברות שבבעלותו, הונה את רשויות המס בסך של כ-110 מיליון שקל, בגין קיזוז והפצת חשבוניות מס פיקטיביות - עבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
