קציני הסגל הבכיר במשטרה יחתמו על הסדרי ניגוד עניינים

זאת בעקבות פניות לפי חוק חופש המידע של תנועת "הצלחה" וחשיפת "גלובס" את אי-הסדרת ניגוד העניינים במשטרה ■ "בהנחיית המפכ"ל, מטופל העניין בנמרצות"

מפכ"ל המשטרה אלשיך / צילום: אוריה תדמור
מפכ"ל המשטרה אלשיך / צילום: אוריה תדמור

לראשונה מאז קום המדינה, קציני הסגל הבכיר של משטרת ישראל ימלאו שאלונים למניעת ניגוד עניינים, ובהתאם לצורך יחתמו על הסדרי ניגוד עניינים. החלטה בנושא זה התקבלה לאחרונה על-ידי מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך. זאת, בעקבות פניות לפי חוק חופש המידע של תנועת "הצלחה" למשטרה בנושא ואף פרסום ב"גלובס" מאוקטובר השנה על בעיית ניגוד העניינים של בכירים במשטרה.

לדברי המשטרה, "בשל תקלה של בקרה לא הופצו שאלונים (למניעת ניגוד עניינים עד היום. ח' מ'), וכיום, בהנחיית המפכ"ל, מטופל העניין בנמרצות".

עוד נודע ל"גלובס" כי המפכ"ל עצמו, אלשיך, חתם על הסדר למניעת ניגוד עניינים והעביר אותו לידי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן. בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנערך לאלשיך ונחשף כאן בפעם הראשונה, התחייב המפכ"ל "להימנע מלקבל החלטות בתוקף תפקידי הציבורי, להשתתף או לטפל בכל צורה אחרת, במישרין או בעקיפין, בנושאים העלולים להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים".

לפי ההסדר של אלשיך, מדובר בנושאים הקשורים לעניינים הבאים בעיקר: "עניינים אישיים. ענייני קרובי משפחה לרבות קרבה לדוד, דודה, בן או בת אח/ות, חותן, חותנת, חם, חתן-כלה, נכד ונכדה".

כן התחייב אלשיך להימנע מלטפל "בענייני אדם אחר שיש לו זיקה אישית, פוליטית, כלכלית, או עסקית אליו"; וכן כי "ככל שיתעורר ספק בדבר טיבה של זיקה כאמור, איוועץ עם היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים ואפעל לפי הנחיותיו".

בנוסף התחייב המפכ"ל להימנע מלעסוק "בכל עניין שבו עסקתי באופן אישי במסגרת עיסוקיי טרם מינויי, מלבד מה שאושר לי במפורש על-ידי היועץ המשפטי למשרד לביטחון הפנים".

ההסדר למניעת ניגוד עניינים של המפכ"ל אלשיך כולל בנוסף התחייבות "לשמור בסוד ולא להעביר, להודיע, או למסור או להביא לידיעת כל אדם, כל ידיעה שתגיע או הגיעה אליי עקב ביצוע תפקידי, או לעשות בהן שימוש לצרכיי האישיים או לטובת תאגיד או גוף שאני קשור אליו, תוך תקופת כהונתי בתפקיד, לפני תחילתה או לאחר מכן, פרט למידע שהפך לנחלת הכלל".

כמקובל, אלשיך הצהיר כי ידוע לו שאי-מילוי ההתחייבות על-פי סעיף זה מהווה עבירה פלילית.

עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים היא אחת הדרכים למניעת חשש לניגוד עניינים של נבחרי ציבור, פקידים ובכירים בממשל. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מלפני כעשור, "ככלל, מן הראוי שמינוי מועמד לתפקיד, חתימת חוזה העסקה עימו או כניסתו לתפקיד בפועל, ייעשו רק לאחר שהיועץ המשפטי של הגוף הנוגע בדבר בדק את שאלת ניגוד העניינים, ולאחר שהמועמד חתם על הסדר מתאים למניעת ניגוד עניינים, ככל שהוא נדרש לכך".

ב-19 באוקטובר חשפנו ב"גלובס" כי עד כה דווקא בצמרת המשטרה - הגוף האחראי על אכיפת החוק והסדר במדינת ישראל - נדיר שנערכים הסדרים למניעת ניגודי עניינים, אם בכלל נערכים כאלה, וכי הנושא אינו מוסדר דיו.

טפח מהתנהלות המשטרה בסוגיה נחשף בתחילה בעתירה מינהלית שהגישה התנועה למשילות ולדמוקרטיה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. בעתירה ביקשה התנועה מבית המשפט, לפי חוק חופש המידע, כי יורה לממונה על חוק חופש המידע במשטרה למסור לה את הסדר ניגוד העניינים של מפקד יחידת להב-433, ניצב רוני ריטמן.

מההתפתחויות בדיון בעתירה התברר ופורסם ב"גלובס" כי לריטמן לא נערך שום הסדר למניעת ניגוד עניינים, וכי המשטרה פעלה להסדרת הנושא וביקשה מריטמן למלא "שאלון ניגוד עניינים", רק בעקבות פניית התנועה למשילות ולדמוקרטיה, ולאחר שהמשטרה לא מצאה שאלון כזה אצלה. זאת, על אף שריטמן עצמו טען כי מילא שאלון למניעת ניגוד עניינים לפני כניסתו לתפקיד מפקד להב.

במקביל, פנתה גם תנועת "הצלחה" למשטרה וביקשה לקבל את העתקי ההסדרים למניעת ניגוד עניינים של הקצינים בדרגת תת-ניצב ומעלה המשרתים במשטרה ושל שני המפכ"לים הקודמים, יוחנן דנינו ודודי כהן (שקדם לדנינו). בימים האחרונים השיבה המשטרה לתנועה.

לגבי חברי הסגל הבכיר, המשטרה מסרה כי "בשל תקלה של בקרה לא הופצו שאלונים (למניעת ניגוד עניינים), וכיום, בהנחיית המפכ"ל, מטופל העניין בנמרצות".

לדבריה, באמצעות פקד יניב המי, הממונה על חופש המידע במשטרה, "עם סיום העברת השאלונים וככל שיימצא כי חלק מהקצינים יידרשו לחתום על הסדרי ניגוד עניינים, נעדכן אתכם בעתיד בדבר קיומם/אי-קיומם של ההסדרים והעברתם אליכם. כמו כן, נחשף הסדר ניגוד העניינים של המפכ"ל אלשיך".

במשטרה בחרו לא להקפיד

באשר לבקשה לקבל את ההסדרים למניעת ניגוד עניינים של המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב דנינו, מסרה המשטרה כי "לאחר שהמפכ"ל דנינו מילא שאלון בנושא, נמצא כי אין צורך בחתימתו על הסדר". ולגבי המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב כהן, נמסר כי "לאחר ניסיונות לאתרם, לא נמצאו המסמכים בעניינו".

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה" - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, אשר הגישה את בקשת חופש המידע, ואשר לה השיבה המשטרה וחשפה את הסדר ניגוד העניינים של המפכ"ל - מסר כי "חשיבות בחינתם והסדרתם של ניגודי עניינים אפשריים בשירות המדינה בכלל. ובמשטרת ישראל בפרט, הן עניין שאין צורך להרחיב עליו רבות משום שהוא מובן מאליו".

לדבריו של עו"ד מן, "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מתחילת שנות האלפיים, בדבר נחיצות עריכת הסדרים למניעת ניגודי עניינים בשירות המדינה, ברורות וידועות כבר שנים רבות, ובכל זאת במשטרת ישראל בחרו שלא להקפיד על קיומם של הסדרי ניגוד עניינים.

"כעת, משהועלה הדבר על סדר היום, והוסבה תשומת-הלב לכך, אנחנו תקווה שמשטרת ישראל תקפיד הקפדה יתרה על מילוי ההנחיות ועריכת הסדרי ניגודי עניינים ובחינתם טרם מינוי לכל בעל תפקיד רלוונטי במשטרה, ויש לא מעט כאלה".

עו"ד מן הוסיף כי "בתשובת 'הצלחה' למכתב משטרת ישראל, נתבקשה המשטרה להעביר לעיון 'הצלחה' לא רק את ההסדרים החתומים, אלא גם את השאלונים שמולאו על-ידי הקצינים, לרבות מפכ"לים לשעבר".