חדשות המדע: מה המוזיקה עושה לנו במוח?

הטכנולוגיה של המוזיקה שלובה בהיסטוריה המודרנית, שהרי מאז שבני אדם החלו להמציא כלים, הם המציאו גם כלי נגינה. אבל ב-20 השנים האחרונות, טכנולוגיה ומוזיקה נפגשות בדרכים חדשות, המשנות את האופן שבו אנשים יוצרים, משתפים וצורכים מוזיקה.

"הטכנולוגיה של השנים האחרונות היא חרב פיפיות מבחינת המוזיקה, הן מנקודת המבט של האמן והן מנקודת המבט של השומע", אומר יוסי סאסי, בעבר גיטריסט הרכב המטאל אורפן לנד ואיש היי-טק והיום מפיק בינלאומי, כותב מוזיקה לסרטים וסדרות ומוביל את ההרכב יוסי סאסי בנד. סאסי הוא גם "מייקר", יוצר כלי נגינה חדשניים המשלבים בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי. אחד הכלים שבנה הוא "בוזוקיטרה", המשלב בוזוקי וגיטרה. לדבריו, הטכנולוגיה במובנים רבים הרסה את המוזיקה כפי שהכרנו אותה, וכעת היא מנסה לבנות אותה מחדש.

לאחרונה התקיימו בישראל שני אירועים שעסקו בממשק שבין מוזיקה וטכנולוגיה: Music Fest Shift בהובלת המוזיקאי והיזם החברתי מתן ברקוביץ', וחממת טכנו ארט, המטפחת מיזמים העוסקים בחיבור בין טכנולוגיה לאמנות. החממה נוסדה ע"י חברת השיווק הדיגיטלי Socialterminals.

נזקי ה-MP3: קיצוץ בצליל, קיצוץ ברגש

"ב-20 השנים האחרונות, מאז התוודענו לקומפקט דיסק, אנחנו שומעים מוזיקה לא באופן שהאמן התכוון אליה, אלא בגרסה דחוסה. וזה הולך ומחמיר. כששומעים שיר בפורמט MP3 דרך הטלפון הסלולרי ודרך אוזניות לא איכותיות, מאבדים הרבה מהמידע", אומר סאסי, שהשתתף באירוע Shift והוא גם מנטור בחממת טכנו ארט. "ההנחה של מפתחי פורמט ה-MP3 היא שהאוזן עושה את ההשלמות, ובמידה מסוימת זה נכון. אולם כשמקצצים כך את הצליל, זה משפיע ישירות על המידה שבה השיר מרגש אותך, מזיז אצלך משהו, כי המוח שלנו בנוי לשמוע את כל מרחב התדרים שיוצר כלי נגינה.

"אפשר לומר שכבר יותר משני עשורים המוזיקה מרגשת אותנו פחות מאשר בעבר. ילדים שגדלים על MP3 ורוצים להיות מוזיקאים, יש במוח שלהם חלק שהמוזיקה לא נגעה בו ולא עוררה אותו, וזה משפיע על המוזיקה שהם יוכלו ליצור. גרמנו בלי כוונה לזילות של המוזיקה, והאירוניה היא שאנחנו צורכים היום מוזיקה יותר מתמיד. לכן דווקא היום הופעות חיות הן מרגשות מבעבר. זו ההזדמנות היחידה שלנו לשמוע את המוזיקה במלואה, על כל תדריה.

ובכל זאת פורמט ה-MP3 ופורמט הדיסק לפניו יצרו גם מהפכה חיובית: הם הפכו את המוזיקה לנגישה יותר ואנחנו יכולים לשמוע כל שיר שאנחנו אוהבים בכל רגע. היום, עם השיפור בטכנולוגיה, הצורך בדחיסת הצליל פוחת, כך שבקרוב אולי נוכל ליהנות משני העולמות. "ככל שעלות רוחב הפס תרד, ניתן יהיה להעביר יותר מידע. במקביל, משתפרים ומשתבחים האלגוריתמים ויודעים לחקות הרבה יותר טוב את הסאונד בטבע", אומר סאסי. "הטכנולוגיה חמסה מאיתנו את המוזיקה כפי שהיא נועדה להישמע. עכשיו הגיע הזמן שהיא תחזיר לנו אותה בחזרה".

המוזיקה של העתיד: מחוברת לגוף ולנפש

אחרי שהטכנולוגיה תחזיר לנו את המוזיקה כפי שהיא נועדה להיות, היא יכולה גם להעלות אותנו לגבהים חדשים. מייסדת ומנכ"לית חממת טכנו ארט, שני פלד, מספרת על טכנולוגיה חדשה המשנה את הסאונד לפי החלל שבו נמצא המאזין - חדר גדול, חדר קטן או אולי בכלל בחוץ. החברה שפיתחה את האוזניות בחנה את האבטיפוס בעזרת הזמר העיוור סטיבי וונדר, והוא ניחש באיזה מרחב הוא נמצא לפי השינוי בסאונד. הוא טען שהשינוי מאפשר לו לחוש את החלל", אומרת פלד.

"המוזיקה מתחברת גם לבתים החכמים ולאינטרנט של הדברים", מוסיפה פלד. "לדוגמה, כשתיכנסי הביתה, הבית כבר יידע להתאים את המוזיקה בהתאם לפעימות הלב שלך ומהירות התנועה שלך, המעידים על מצב רוחך. במסיבה, הבית יידע להתממשק עם הטלפונים הסלולריים של הנוכחים, לראות איזו מוזיקה כולם אוהבים ולנסות לכוון לטעמם".

בעתיד, אומרת פלד, "אלגוריתם יקרא את התגובה הפיזית שלך לשיר, ויידע לפי זה אם אהבת אותו ולאיזה מצב רוח הוא הכניס אותך. אפליקציה כזאת באמת פותחת עולמות חדשים של מוזיקה כי היא לא מגבילה אותך לסגנון או לקצב או אפילו למה שהחברים שלך אוהבים, אלא לכל מה שעושה לך טוב".

בחברת המדיה ויאקום, שהיא בין היתר הזכיינית של MTV ו-VH1, פתחו מעבדה מיוחדת לטכנולוגיות שעוזרות לשפר, ובעתיד גם למנף להכנסה, את הקשר עם המעריצים. קייל ברי, מנהל משותף במעבדה, שהגיע לישראל לכנס טכנו ארט בחסות ענני תקשורת, מספר שהטכנולוגיה של מציאות מועשרת תוכל בעתיד לאפשר לצרכני המוזיקה לחוות הופעה חיה בביתם. האמן יוכל להקרין לצופה וידיאו ארט ומשחקי תאורה לכאורה בתוך חדרו (ובעצם במשקפי המציאות המועשרת שלו), באופן שייצור חוויה משותפת להמוני צופים בהמוני חדרים ברחבי העולם. כמו כן, בעתיד ניתן יהיה לצלם ולהקרין את ההשתתפות של כל צופה, כך שניתן יהיה לחוש בשאר האנשים בקהל באופן וירטואלי, כאילו כולם איתך בחדרך.

גם לא-מוזיקאים יכולים ליצור

טכנולוגיות חדשות לא רק משפרות את איכות ההאזנה, יש להן תפקיד בהנגשת המוזיקה לקהל רחב יותר של אנשים. כמו שפוטושופ יכול להפוך כל אחד לדוגמן, כך טכנולוגיות חדשניות יכולות להפוך כל אחד לזמר או לנגן, גם ללא כישרון מוזיקלי מיוחד. "אני רואה זאת כפירמידה שבראשה האמנים המקצועיים, מתחתיהם החובבים ואחריהם הקבוצה הגדולה של חובבי המוזיקה שאינם יודעים ליצור אותה. אנחנו רוצים להנגיש את המוזיקה כמה שיותר לקבוצה זו", אומר מתן ברקוביץ', שיזם את אירועי Shift Music Fest במטרה לחבר בין גורמים שונים באקוסיסטם של טכנולוגיות המוזיקה. דרך אחת להנגיש מוזיקה לקהל לא מוזיקלי היא באמצעות אפליקציות המלמדות נגינה בקלות ובאופן משחקי, אבל גם כך לא לכולם יש סבלנות ללמוד.

"מאז שנולד משחק כמו 'גיטר הירו', שבו אנשים רק לוחצים על כפתורים ונוצרת מוזיקה, הבינו בעולם שלא חייב להיות קשר בין הנגינה עצמה לתוצאה כדי לתת לאנשים תחושה שהם יוצרים", אומר סאסי. "כיום יש מגוון אפליקציות המאפשר לאנשים ליצור מוזיקה באמצעות קליקים המביעים באופן גס את כוונתם, או על ידי שילוב בין טראקים שונים ליצירה מקורית. יש גם אפליקציות עם אלגוריתמים המשפרים את הנגינה או את השירה. אני פחות אוהב את זה. בעיניי אין תחליף למניפולציה של חפץ אמיתי בעולם הפיזי, עץ או מיתר, כדי להפיק את השלמות שיש לך בראש. רק כך אתה לומד על הקשר האמיתי בין מוזיקה לעולם הפיזי".

תת-תחום בהנגשת מוזיקה הוא יצירת כלי עזר לאנשים עם מוגבלויות, המונעות מהם להפיק את המוזיקה שמתנגנת להם בראש. ברקוביץ', לדוגמה, מקיים סדרת האקאתונים, אירועי יצירה מוגבלים בזמן, שבהם בונים אנשי טכנולוגיה כלי נגינה מונגשים לבעלי מוגלות. באירוע הראשון מהסוג הזה (הסדרה נקראת דיסק או טק: Disability, Community, Technology), שעליו דיווחנו כאן בעבר, פותחו לדוגמה גיטרה לנגנית קטועת יד, פסנתר לנגן שאינו יכול להזיז את אצבעות אחת מידיו ומגוון כלי נגינה המוצבים על כיסא גלגלים, כך שיהיו נגישים לאדם היושב בכיסא. בהזדמנות אחרת הכין ברקוביץ' כפפה המאפשרת לילדה משותקת בכל גופה, למעט אצבע אחת, לתופף וגם לאתחל ולהפסיק את השיר האהוב עליה.

בשלב הבא הפך ברקוביץ' את המיזם הזה למעבדה, שכיום עובדת עם בתי חולים שיקומיים ומייצרת מוצרים נוספים לבעלי מוגבלות, בתקווה שבעתיד יהיה ניתן לייצר אותם בהיקף נרחב יותר. ברקוביץ' הוא גם חבר בקהילת ROI של קרן שוסטרמן, הפועלת כרשת בינלאומית של יותר מ-1,000 צעירים אקטיביסטים, יזמים ומובילי שינוי מהעולם היהודי. הקהילה מתפקדת כחממה לשיתופי פעולה חוצי עולם ונותנת חסות לפעילות של ברקוביץ'.

החיבור בין מוזיקה לגוף קיים כנראה מאז שבני אדם החלו למחוא כפיים, אבל הטכנולוגיה מביאה אותו למחוזות חדשים. אחד המיזמים של ברקוביץ', לדוגמה, עוסק בתרגום של תנועות גוף למוזיקה, הכוללת מקצב והרמוניה. האלגוריתם העומד בבסיס הטכנולוגיה הזאת מתרגם את תנועות הגוף למוזיקה בקלות, וללא צורך במומחיות רבה. המשתמש משפיע על המוזיקה, אך הוא לא לגמרי יוצר אותה, אלא משלב אותה. ברקוביץ' פיתח גם מוצרים שיוצרים מוזיקה על בסיס תנועות הראש, באמצעות שימוש בג'יירוסקופ של גוגל גלאס, וטכנולוגיה שמאפשרת לתרגם גלי מוח למוזיקה חדשה.

גל ברכה, שהופיע גם הוא באירוע Shift, הציג פרויקט אמנות שמתרגם נגינה או ריקוד לסימנים חזותיים. כבר קיימת היום טכנולוגיה שמתרגמת את מקצב המוזיקה לאות חזותי (זה קיים עוד מימי נגן ה-Winamp המיתולוגי, מזכיר ברכה) אולם הפרויקט שלו עובד קצת אחרת. הוויז'ואל נוצר כתוצאה ממעקב של מצלמה אחרי רקדן או נגן. "עבדנו עם אמן בשם שטובי שמנגן על כלי בשם קונטרולר, שהוא מלא בכפתורים נלחצים, אבל רצינו שכחלק מההופעה תהיה מודעות בקהל למהירות שבה הידיים שלו רצות על הקונטרולר, אז הפכנו את התנועות למעין וידיאו ארט וחשפנו כך עוד חלק מהמוזיקה", מספר ברכה. "עבור רוקדים שמשתמשים בטכנולוגיה של ברכה, מדובר באירוע מדיטטיבי. הארט שלנו לוקח את התנועות שלך ומשקף לך אותן חזרה באופן שדומה ולא דומה למקור, באופן שמזכיר קצת זרימה של מים". בהמשך, כשהטכנולוגיה תהפוך למוצר, הכוונה היא לשווק אותה להופעות, למסיבות, לחלונות ראווה אינטראקטיביים, אך גם לסדנאות מדיטציה ויוגה.

ומה לגבי יצירה משותפת באופן וירטואלי? לדברי פלד, היכולת הזאת רחוקה מלהיות מושלמת כיום. "עדיין אין תחליף לאנשים שיושבים יחד בסמיכות פיזית, במשך שעות ארוכות, ויוצרים. מעבר לאנרגיות שיוצר מפגש כזה, גם מבחינה טכנולוגית לא ניתן עדיין לחקות אותו. גם בממשק הווידיאו הכי מוצלח, יש עדיין עיכוב של מילי-שניות, שיכול לדפוק את כל הקצב של היצירה".

הנפק אמן: המודלים העסקיים החדשים של מוזיקאים

מעבר לכך שהטכנולוגיה חירבה את המוזיקה, היא גם חירבה את מקורות הפרנסה הקלאסיים של המוזיקאים. "איננו יכולים למכור עוד את השיר המוקלט, כי מאזינים התרגלו לשמוע אותו מהאוויר, והתמלוגים ביוטיוב מתאספים לשקלים בודדים, אלא אם כן יש לך באמת מיליוני צפיות", אומר יוסי סאסי. "אולם עם הזמן נפתחו מודלים עסקיים חדשים למוזיקאים, שרובם תלויים בקשר הבלתי אמצעי עם המעריצים. כך, מעריצים יכולים לרכוש שיעור פרטי, וירטואלי או פיזי, עם האמן, או שאנחנו יכולים להציע בקלות למכירה פריטים מההופעות כמו מקלות תיפוף או חולצות מיוזעות".

שני פלד מוסיפה: "כשהקמנו את חממת טכנו ארט, החלטנו שנשקיע אך ורק בטכנולוגיות שעוזרות לאמנים". לדוגמה, הוקמה במסגרת החממה חברה המחברת בין אמנים לחללי הופעות, כולל הופעה בערבי חברה ובסלון פרטי. "כל אחד רוצה את יובל בנאי בפגישת המחזור של בית הספר שלו, אבל העלויות מאיימות וגם ההפקה עצמה", אומרת פלד. "ההתאמה מאפשרת לחללי הופעות לגלות אמנים חדשים שאולי הקהל שלהם כבר מכיר ובעל האולם עדיין לא. כמו כן, המערכת מנבאת את המחיר שכדאי לדרוש ואת הסיכוי שהקהל של אותו חלל אכן יגיע להופעה של אותו אמן".

בחממה הוקמה גם פלטפורמה המקילה על האמנים להשתלב בפרסום. "החברות, לאו דווקא הגדולות, מעוניינות לשלב אמן בקמפיין שלהן כדי לקבל ערך מוסף, ומבחינת האמן, הפרסומת הזו יכולה להיות דרך להיחשף לקהל. הפלטפורמה מחברת בין הצדדים ומקילה על יצירת קמפיין בצורת 'דראג אנד דרופ', כלומר האמן מעלה את התכנים אליה והחברות משתמשות בהם. אנחנו דואגים שהאמן יגדיר מראש עם אילו סוגי חברות הוא מוכן לעבוד ויאשר סופית את התוכן. לאחר מכן הפלטפורמה גם גובה עבור האמן את חלקו ברווחים".

מודל הכנסה נוסף שנעשה פופולרי, אומרת פלד, הוא הנפקה של אמן. "זוהי התפתחות נוספת של תחום מימון ההמונים. היום, לאמנים בקושי נשאר משהו מהכסף שהם מגייסים, אחרי שהם משלמים כ-15% לאתר מימון ההמונים וגם מוכרים מראש מוצרים שעולה כסף וזמן לייצר. הפלטפורמה החדשה מאפשרת להציג לקהל את האמן, על הרווח שלו, המוניטין שלו, ההופעות שנקבעו לו, התמלוגים הצפויים לו בעתיד הקרוב, ואז תמורת מימון התחלתי, המעריץ או המשקיע מקבל גם תמלוגים, אבל רק מהרווח. זה לא מסכן את האמן, וכך גם נוצר צוות של משקיעים מעורבים שהופכים לשגרירים של האמן, לבעלי אינטרס נוסף בקידומו.

קייל ברי ממעבדת ויאקום מספר שהחברה פיתחה, למשל, בוטים המאפשרים למעריצים הצופים באירוע מוזיקלי (כמו פרסי MTV) בטלוויזיה או בלייב, לשאול שאלות על האירוע בזמן התרחשותו. טכנולוגיה אחרת מאפשרת למעריץ לקחת כל קטע מקליפ קיים ולהפוך אותו בקלות לקטע GIF (קטע וידיאו קצרצר המשמש ברשת לתגובות קצרות וממצות). מחקר שערכה החברה הראה שהצרכנים מעוניינים "לחיות את המותגים" שהם מעריכים, ולכן החברה תציע ב-AirBnb לשכור חללי לינה הקשורים למותגים (נניח אולפני הקלטה, בתים לשעבר של אמן וכדומה).

 מה המוזיקה עושה לנו במח