דוח: לנשים ייצוג גבוה בד"כ, אך הן סובלות מפערי שכר גדולים

מדד חדש ומקיף של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מאשש לראשונה את מה שכולנו מרגישים: ישנן אוכלוסיות שלמות המודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה או נמצאות בייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא איכותית.

המדד פותח על ידי צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

"מדד הגיוון" בחן את ייצוגן ורמות השכר של חמש אוכלוסיות: נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים, המייצגים מחצית מסך השכירים בשוק הפרטי. נתוני המדד נסמכו על דיווחי המעסיקים (טופס 126) למס הכנסה לשנת 2014.

בין הממצאים הבולטים:

- לנשים יש בדרך כלל ייצוג גבוה אך הן סובלות מפערי שכר גדולים, בדומה לערבים ולילידי אתיופיה.

- ערבים וילידי אתיופיה מיוצגים ייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא-איכותית ושכר נמוך מאד, ובמקביל מיוצגים ייצוג חסר בענפים בעלי שכר גבוה.

- ארגונים גדולים הם לרוב פחות מגוונים, אולם פערי השכר בהם לרוב נמוכים יותר.

- חרדים מיוצגים בשיעורים גבוהים יחסית בחלק מענפי 'צווארון לבן'. 

נשיא המדינה ראובן ריבלין ציין כי "הרחבת מעגל המועסקים מיצוי הכישרון הישראלי בכל מקום בו הוא נמצא - חיוניים לכל חברה שרוצה לצמוח ולהתחרות בעידן של חדשנות. לאורך זמן, מעסיק שלא ידע לגייס עובדים מהציבור החרדי ומהחברה הערבית פשוט לא יוכל להתחרות. כפי שגם הכלכלה הישראלית לא תחזיק מעמד ללא השתלבות אפקטיבית של ציבורים אלה".

שר העבודה והרווחה חיים כץ הוסיף כי "רווחתו של אדם קשורה קשר ישיר ליכולתו להשתלב במעגל התעסוקה ולמצות את הפוטנציאל האישי שלו ואת יכולת ההשתכרות. ככל שיותר קבוצות, נשים וגברים מכל המגזרים ישתלבו בשוק העבודה כך כולנו נרוויח. מדד הגיוון מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה הישראלי, ומחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים ולאפשר לאזרחים שמעוניינים לקחת חלק ולתרום מכישוריהם לחברה, לעשות זאת ללא כל מחסום או אפליה. אני קורא לכל המעסיקים לעודד גיוון בהון האנושי ולסייע לנו להעניק הזדמנות שווה לכל האוכלוסיות".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "בשנים האחרונות אנו יותר ויותר מבינים שאפליה היא תוצר של מה שאנשים טובים עושים, לא בהכרח תוצר של רוע מכוון. אפליה מתרחשת גם בגלל מנהגים והטיות שאנו לא מודעים להם. מקום העבודה הוא נקודת מפגש בין אוכלוסיות שונות, ולכן הוא חממה מצוינת לתיקון אותן הטיות ומנהגים למען גישור על פערים חברתיים. גם כיום, מעסיקים עדיין נוטים להעסיק את מי שדומה להם, במקרים רבים לא מתוך אפליה מכוונת אלא מתוך חוסר מודעות. 'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשלב מגוון אוכלוסיות ולקדם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. הנציבות מציעה למגזר העסקי סיוע וכלים אופרטיביים ליצירת גיוון. אני מאמינה כי התגייסות מרצון של מעסיקים ליצירת שוק עבודה שוויוני תוביל לתוצאות משמעתיות ויעילות לאורך טווח".