עושים היסטוריה: לראשונה מונו שתי שופטות יוצאות אתיופיה

עו"ד אדנקו סבחת-חיימוביץ' מונתה כשופטת בבימ"ש השלום מרכז; אסתר טפטה-גרדי מונתה כשופטת בביהמ"ש לתעבורה בחיפה ■ שרת המשפטים איילת שקד: "אתן הנחשול המעיד על ההמשך"

אסתר טפטה - גרדי ואדנקו סבחת חיימוביץ / צילום: שלומי יוסף
אסתר טפטה - גרדי ואדנקו סבחת חיימוביץ / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה במערכת המשפט הישראלית. בטקס השבעת שופטים חדשים שנערך היום (ג') בירושלים הושבעו לראשונה מאז קום המדינה שתי עורכות דין יוצאות אתיופיה: אדנקו סבחת-חיימוביץ' מונתה כשופטת בבית משפט השלום במחוז המרכז. אסתר טפטה-גרדי הושבעה לכהן כשופטת בבית המשפט לתעבורה במחוז חיפה. המהלך, אותו קידמה שרת המשפטים איילת שקד, נחשף ב"גלובס" בחודש אוגוסט האחרון. 

עו"ד אדנקו סבחת-חיימוביץ' היא עורכת דין עצמאית פליליסטית מוערכת מאוד, בוגרת אוניברסיטת תל-אביב, שהועסקה משך שנים כפרקליטה חיצונית בסנגוריה הציבורית. את דרכה המקצועית היא החלה כעתודאית וכעורכת דין בפרקליטות הצבאית. סבחת-חיימוביץ' גם שימשה בעבר כחברת הוועד המנהל של עמותת טבקה, שמסייעת משפטית ליוצאי העדה האתיופית.

סבחת-חיימוביץ' עלתה לארץ בגיל 8 מאתיופיה לאחר מסע רגלי מפרך לסודן. משפחתה השתקעה בירושלים והיא השלימה את לימודי הבגרות בתיכון רנה קאסן בבירה. 

עו"ד אסתר טפטה-גרדי ניהלה עד כה משרד פרטי בירושלים. היא עסקה כעורכת דין בדיני תעבורה וכן בהוצאה לפועל, נדל"ן, משפט מסחרי ועוד. בדומה לסבחת-חיימוביץ', גם גרדי הייתה פעילה בעמותת טבקה.

טפטה-גרדי היא בת למשפחה של 8 נפשות, שעלתה ב-1990 ונקלטה בקריית ים ובהמשך בחדרה. היא הוסמכה לעריכת דין בשנת 2008. 

בראיון שנתנה באותה שנה לביטאון "דלתיים פתוחות" של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, סיפרה טפטה-גרדי על הקשיים שבדרך ועל שאיפתה להיות שופטת. "אני לא רוצה לעשות הכללות, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים בחברה שלנו מגלים סימני גזענות, גם אם בודדים, כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. קיימות אפליה ודעות קדומות כלפי הקהילה האתיופית. לא בוחנים אותנו על-פי הישגינו אלא על-פי צבע העור". 

שקד: "הנחשול המעיד על ההמשך"

היום אמרה שרת המשפטים איילת שקד בטקס ההשבעה כי "אין זה סוד שבעת כניסתי לתפקיד שאפתי להביא לגיוון תרבותי ורעיוני בהרכב האנושי של מערכת בתי המשפט. אני סבורה כי המסר הנוקב העולה מסיפור גן העדן - שעל הצדק גם להיראות ולא רק להיעשות, ימומש באופן מלא רק כשלכל גווני האוכלוסייה יהיה ייצוג בקרב השופטים".

לדברי שקד, "לא ייתכן שקבוצות אוכלוסייה יתדיינו בבתי המשפט ללא שהעמידו שופטים מקרבם. באמצעות ייצוג זה תתעצם תחושת הצדק כמרכיב משמעותי בחוויה האישית של צד להליך משפטי מקרב קבוצה זו". 

שקד הוסיפה ואמרה כי הוועדה לבחירת שופטים זכתה, ונפל בחלקה לבחור בשתי שופטות מצוינות מקרב בני העדה האתיופית. "אדנקו ואסתר, אתן גאווה עצומה הן לעליית יהודי אתיופיה והן למדינת ישראל. אתן הנחשול המעיד על ההמשך. אתן פרצתן את הדרך, אך לבאים אחריכן יהיה הדבר מובן מאליו". 

נאור: "בחירה נקייה מכל שיקול פוליטי"

בחודשים האחרונים התפרסמו בתקשורת, בין היתר ב"גלובס", דיווחים אודות רשימת המועמדים לארבעת משרות השיפוט שעומדות להתפנות בבית המשפט העליון. הפרסומים השונים התייחסו בחלקם להסכמות לכאורה, או לאי-הסכמות לכאורה, בין חברי הוועדה לבחירת שופטים בנוגע למועמדים השונים. 

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, שנשאה אף היא דברים בטקס השבעת השופטים, ניצלה את ההזדמנות כדי לומר כי "אף לא אחד מן הפרסומים האמורים בתקשורת בעניין המועמדים השונים היה על דעתם של השופטים חברי הוועדה; ואין לפרש את שתיקתנו כהסכמה לאמור בפרסומים".

לדברי נאור, "השופטים חברי הוועדה (אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ונאור עצמה. ח',מ') גזרו על עצמם ביודעין שתיקה בנושא זה, בראש ובראשונה מפאת כבודם של המועמדות והמועמדים וכן כדי שלא לטפח אצל מי מהם ציפיות שאין להן מקום".

נאור אמרה כי אין זו משימה קלה להישאר מחוץ לזירת הוויכוחים התקשורתית, בפרט כאשר חלק מהאינפורמציה המופצת על-ידי גורמים שונים אינה נכונה או אינה מדויקת. לדבריה, "השופטים חברי הוועדה סבורים כי הדיון בעניין יתרונותיהם וחסרונותיהם של המועמדים השונים צריך להתקיים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים, ולא בתקשורת.

"יש לזכור: להבדיל מהדיון הכללי בוועדה, שאינו חסוי ומתפרסם לאחר כינוסה באתרים של הרשות השופטת ושל משרד המשפטים - הדיון בוועדה בעניין המועמדים הוא חסוי על-פי דין. עיקרון זה חייב לחול, לדעתנו, גם על שיחות והתייעצויות בעניין מועמדים, שמקיימים חברי הוועדה". 

נאור הגיבה שוב במרומז לדברי שרת המשפטים איילת שקד, לפיהם הבחירה בשופטים לעליון תיעשה, בין היתר, על סמך השקפת עולמם. "השופטים חברי הוועדה בדעה כי הבחירה במועמדים לבית המשפט העליון ולכל בית משפט אחר צריכה להיות נקייה מכל שיקול פוליטי ולהתבסס על כישוריהם המיוחדים של המועמדים, על תכונותיהם הטובות ועל מזגם. אני מאמינה כי מבין 27 המועמדים שברשימת המועמדים לבית המשפט העליון ניתן יהיה להגיע להסכמות על מועמדים מתאימים, לטובת מדינת ישראל ומערכת המשפט כולה", אמרה נאור. 

ריבלין לשופטים: "אל תגורו מפני איש"

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, יצא להגנת שופטי בית המשפט העליון. הנשיא ריבלין התייחס לטענות כי בית המשפט, החלטותיו והליך בחירת השופטים, מוטים פוליטית. "אני רוצה להאמין שכולנו מסכימים ששופטים בישראל צריכים להיבחר על-פי כישרונם ועל-פי יושרם המקצועי, שאם לא כך, ואם אמנם הכול פוליטי, מה צורך לנו בשופטים ובבתי משפט", אמר ריבלין. "יקיריי השופטים, היו נאמנים לדין ולאימת החוק ואל תגורו מפני איש, מי ייתן ותדונו את דינכם דין אמת וצדק. בהצלחה רבה".

הנשיא הוסיף ואמר לשופטות והשופטים המתמנים: "מהיום והלאה, עבודתכם היומיומית, מלאכת השפיטה של אזרחי ישראל במדינת ישראל, עתידה להיות ייצוג ואף מימוש של הריבונות הישראלית. ליבון התיקים והכרעת הדין הם הביטוי המלא של היכולת שלנו, של כלל העם בישראל, להחליט על גורלנו בעצמנו, על-ידכם ולמען עצמנו. זוהי שליחות ממלכתית וציבורית שמעטות משתוות לה. ועל כן זכרו נא - מרגע זה ואילך אינכם רק שופטי הציבור, אתם גם שליחי הציבור, שליחי הריבון - העם שעובדים בשמו למענו, למען עצמאותו". 

בטקס הצהירו אמונים בפני הנשיא 13 שופטות ושופטים, 3 שופטים לבית המשפט המחוזי, 9 שופטים לבית משפט השלום וכאמור שופטת אחת לבית המשפט לתעבורה - טפטה-גרדי.