אושרה הצעת מחליטים לסיוע ליוצאי אתיופיה בתחום הדיור

מדובר בהלוואה מכוונת לדיור בסך 600 אלף ש' בריבית נמוכה שתינתן ל-200 משפחות מידי שנה ■ השר גלנט: "האוכלוסייה האתיופית לא הצליחה להשתלב באופן מלא גם לאחר 40 שנה. היעד שלנו הוא לדאוג שיקבלו את המגיע להם ככל האזרחים"

הפגנה נגד אפליית ישראלים יוצאי אתיופיה / צילום: שלומי יוסף
הפגנה נגד אפליית ישראלים יוצאי אתיופיה / צילום: שלומי יוסף

ועדת השרים לשילוב יוצאי אתיופיה אישרה היום (ד') הצעת מחליטים העוסקת בסיוע לדיור ליוצאי אתיופיה. מדובר בהצעת מחליטים שהגיש שר הבינוי והשיכון העוסקת במתן הלוואות מכוונות לדיור ותמיכה בתחום ההתחדשות העירונית. את התוכנית סייע לגבש צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר שמדובר בתוכנית הנכללת בתוכנית החומש של המשרד לשנים 2017-2021. עוד נמסר שההלוואות מוכוונות הדיור יזכו לתקציב שנתי של 120 מיליון שקל בארבע השנים הקרובות ובמקביל, התמיכה בתחום ההתחדשות העירונית תתוקצב ב-120 מיליון שקל נוספים לתקופה של חמש שנים. 

הנושא הראשון הוא כאמור הלוואות מכוונות לדיור, מכשיר שהיה קיים בעבר, אך בסדר גודל נמוך יותר. כעת, מתכננים במשרד הבינוי והשיכון לאפשר לבני הקהילה האתיופית לנטול הלוואה מוגדלת לדיור בתנאים מיוחדים. כך, יוכלו הזכאים לקבל הלוואת מדינה בגובה 600 אלף שקל, לתקופה של 25 שנה כאשר בעשר השנים הראשונות תוחזר ההלוואה ללא ריבית, וב-15 השנים הבאות בריבית של 2% בלבד.

"היקף הסיוע הממשלתי הניתן במסגרת תכנית זו יאפשר לזכאים לרכוש דירה ראשונה בעזרת הון עצמי נמוך יותר מכפי שנדרש עד כה", כך נמסר ממשרד הבינוי והשיכון היום. נציין כי על פי התקציב שהופנה למטרה זו, מדובר ב-200 זכאים בלבד מידי שנה עד 2021, 800 זכאים בסך הכל בארבע שנים. נדגיש כי מדובר בהלוואה שתשמש את הלווה כמשכנתא בתנאים מיוחדים, כך שלא מדובר בהלוואה שיכולה לשמש כהון עצמי.

מעבר לסכום שנקבע על 600 אלף שקל, יצטרכו הלווים להגיע עם הון עצמי הדרוש על פי דרישות הבנקים לרכישת דירה. עוד נדגיש, כי נכון להיום מדובר רק בהחלטת הממשלה ועל פי משרד הבינוי והשיכון בחודש הקרוב יגובשו הנהלים כיצד הזכאים יוכלו לפנות לבנקים השונים כדי לנצל את ההלוואה. במקביל, הלוואה זו תינתן רק למי שמתעתד לרכוש דירה ראשונה ויחידה ולתא משפחתי שלפחות אחד מבני הזוג הוא בן העדה האתיופית. מעבר לקריטריונים אלו, מי שיקדים ויבקש את ההלוואה ויעמוד בתנאים יוכל לקבל אותה עד שהרף שנקבע ל-200 משפחות בשנה יתמלא.

עוד נציין שבשנים האחרונות פעלה תוכנית דומה כאשר ההלוואה שניתנה עמדה על כ-350 אלף שקל בלבד עם תנאי ריבית גבוהים יותר. במשרד הבינוי והשיכון הסבירו כי מדובר בעדכון של התוכנית לאור העלייה במחירי הדירות, כמו גם בעקבות העובדה שכמעט ולא היה ביקוש לתוכנית הקודמת. 

"החלטנו להגדיל את הסכום להלוואה בעקבות העובדה שהתוכנית לא זכתה לביקוש בשנים האחרונות", כך אמר היום אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, "בגלל שמדובר בהלוואה של המדינה, הזכאים יוכלו גם לקבל הלוואה משלימה מהבנק ולהקטין את הצורך בהון עצמי ראשוני. זו הכוונה. אני מקווה שיהיה לזה ביקוש, ואנחנו מכניסים גם אדם למשרד שתפקידו יהיה לעזור לזכאים בעבודה מול הבנקים". עוד הוסיפו במשרד כי בחודשים הקרובים ימנה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ועדת מעקב מקצועית מייעצת לעניין, כאשר לפחות 50% מחברי הוועדה יהיו יוצאי הקהילה, שיש להם תרומה מקצועית רלוונטית. 

סיוע בתחום ההתחדשות העירונית 

כאמור, החלטת הממשלה מתייחסת גם לקידום תוכניות במסגרת התחדשות עירונית בשכונות "קרית משה" ברחובות, "רמת אליהו" בראשון לציון והשכונות "דורה", "נאות שקד" ו"קרית נורדאו" בנתניה. מהמשרד נמסר היום כי בשכונות אלו "ישימות גבוהה למימוש תהליכי התחדשות עירונית בהיקף נרחב ושיעור גבוה של יוצאי אתיופיה". 

התוכנית מקציבה כאמור 120 מיליון שקל לחמש שנים (בסך הכל) לקידום תכניות, הקמת מינהלות בשכונות, ליווי חברתי, סיוע במתן יעוץ משפטי והכוונה למיצוי זכויות בעלי הדירות, וסיוע בהשלמת מימון או בהקצאת קרקע משלימה במקומות, בהם אין כדאיות כלכלית. מימון תוכנית זו יגיע ממשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. 

"כשהקמנו את הוועדה הבטחנו להתמקד בין השאר בנושא שמאוד מעסיק את קהילת עולי אתיופיה וזה נושא השיכון", כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המכהן גם כיו"ר ועדת השרים האמורה. "היום אנחנו מביאים תכנית שהיא בשורה גדולה. אנחנו מדברים על הלוואות בתנאים מועדפים לזוגות צעירים כדי לסייע להם לרכוש דירה, ואנחנו מתניעים תכנית של התחדשות עירונית בחמש שכונות שיש בהן שיעור גדול של עולי אתיופיה". 

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט: "מדינת ישראל קלטה גלי עליה רבים לאורך השנים, אשר תוך זמן קצר, הצליחו להמריא ולהגיע לעצמאות כלכלית ולרווחה. האוכלוסייה האתיופית לא הצליחה להשתלב באופן מלא, גם לאחר 40 שנה, וזהו כשלון שלנו כחברה. היעד הוא לדאוג לכך שכל בני הקהילה יקבלו את המגיע להם ככל אזרח במדינת ישראל. לשם כך, עלינו לאפשר להם קידום בתחילת הדרך, בייחוד בתחום הדיור, שיניב פרי בהמשך. כמי ששרת לאורך השנים בצה"ל עם בני הקהילה האתיופית, אשר היו ללוחמים הטובים ביותר, אני מאמין בהם ומשוכנע שאנחנו יכולים לצמצם את הפערים הכלכליים שנוצרו. עלינו לדאוג לשילובם המלא של בני הקהילה בכל תחום ותחום". 

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, התייחס להחלטות הוועדה ואמר: "היום השלמנו שנה וחצי של עבודה חוצת משרדים שתיגע בחייהם של יוצאי אתיופיה שאינם עולים חדשים באופן שיביא לצמצום פערים משמעותי בכל תחומי החיים. זו תכנית משלבת בהשקעה ממשלתית תקציבית עצומה וראויה."

צרו איתנו קשר *5988