מחדל הגז נמשך: בכנסת דנים ב-2 אגורות במקום במודל הכושל

הבוקר דנה ועדת הכלכלה בראשות איתן כבל בהעלאת תעריף החלוקה למפעלים בדרום מ-5 אגורות ל-7 אגורות למ"ק גז ■ המשמעות היא העלאה של 56 אגורות לכל יחידת חום, ותעריף חלוקה כולל של כ-2 שקל לכל יחידת חום בדרום הארץ

צינור גז / צילום: שאטרסטוק
צינור גז / צילום: שאטרסטוק

המודל הכלכלי של רשת חלוקת הגז ממשיך להקשות על חיבור מפעלים. הבוקר דנה ועדת הכלכלה בראשות איתן כבל בהעלאת תעריף החלוקה למפעלים בדרום מ-5 אגורות ל-7 אגורות למ"ק גז. בדיון השתתפו גם שר התשתיות והאנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו, שאול מרידור.

המשמעות של העלאת תעריף החלוקה למ"ק ב-2 אגורות היא העלאה של 56 אגורות לכל יחידת חום, ותעריף חלוקה כולל של כ-2 שקל לכל יחידת חום בדרום הארץ. בצפון הארץ, לשם המחשה, עלות החלוקה היא 5.32 שקל לכל יחידת חום, כלומר 1.39 דולר.

המפעלים הקטנים והבינוניים המתחברים לגז משלמים מעבר למחיר הגז עצמו את תעריף החלוקה, תעריף הולכה של כ-20 סנט ליחידת חום, וכן תעריף שיווק, שיכול להגיע עד דולר ליחידת חום. כך, רכש גז ממונופול תמר או לוויתן ב-5-5.5 דולר ליחידת חום, הופך במפעל עצמו למחיר של כ-8 ואף 9 דולר ליחידת חום. מפעלים גדולים ותחנות כוח מדלגים על תעריפי החלוקה והשיווק ומשלמים על ההולכה בלבד.

מיקי קורנר, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות הגז, מסביר: "מה שקרה זה שמאוד העלו את תעריפי התשתית. אמרו, הגז הטבעי כל כך זול, אז בואו נקבע תעריף מאוד מאוד גבוה לחלוקה, כדי שלחברות התשתית יהיה הרבה כסף, הן ירוויחו, ובאמת התשתית תקום. בפועל, מחירי האנרגיה מאוד ירדו, ומחירי ההולכה, החלוקה והשיווק הגיעו בחלק מהמקרים ל-50% ו-60% מהמחיר".

קורנר הוא בעל עניין בתחום, כיועץ למפעלים ותחנות כוח המבקשים להתחבר לרשת הגז. הפתרון שלו מתאים מאוד לגורמים אלה, אך נראה כתואם גם את האינטרס הציבורי: "הפתרון הוא להוריד את התעריפים, מה שיש לך שליטה עליו. ככה אתה תומך בתעשייה. איך אתה עושה את זה? אתה משפה את חברות התשתית פר התשתית שהן בונות, ואתה גובה את זה בתמורה לכך שאתה אומר להן תגבו מחיר יותר נמוך".

קורנר סבור כי הערך המוסף של סבסוד הנחת הצנרת בתמורה לתעריף חלוקה מופחת לטווח ארוך, הוא יצירת ודאות ויציבות, שיהפכו את ההתחברות לגז לכדאית עבור הצרכנים התעשייתיים. מענקים חד-פעמיים, לדבריו, עשויים להביא להתחברות אך להימנעות מצריכת גז בפועל, במציאות שבה מחירי הדלקים האחרים נמוכים.

חיזוק לדברים אלה נתן בישיבה היום בכנסת מנכ"ל חברת סופר אן.ג'י, נתי גלבוע. "גם מפעלים שכבר מחוברים לרשת עדיין חסרים להם אישורים וחלקם לא צורכים גז טבעי בגלל מחירי המזוט הנמוכים", אמר. "אני חושש שאם נשב פה שוב עוד חצי שנה המספרים לא יהיו משמעותיים".

שר האנרגיה שטייניץ חזר בדיון על ההתחייבות למאה מפעלים מחוברים עד סוף 2017 ולעוד מאה מפעלים שיהיו עד אז בתהליכי התחברות. שטייניץ ייחס את ההתקדמות הצפויה להקצאת 350 מיליון שקל כמענקי עידוד למפעלים שירצו להתחבר לצנרת הגז, והדגיש כי העלאת תעריף החלוקה בדרום תגדיל את המחיר הכללי ב-2% בלבד.

יו"ר הוועדה ח"כ כבל שאל מדוע לא נשקל מחדש השימוע מ-2014, שמתוקפו בוצעה העלאת התעריף, ומדוע המדינה לא מסייעת למפעלים על ידי רכש גז מרוכז שישפר את המחיר, אך לא זכה לתשובות מספקות. יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים, שמעון גבריאל ביטון, שאל רטורית: "עד מתי נהיה החמור שנושא על גבו את העלאת תעריפי חלוקת הגז? נמשיך לחטוף כל הזמן מכל הצדדים".

ביטון התלונן על ההעלאה המקבילה בתעריף החשמל ובתעריף חלוקת הגז. "הלו"ז של חברות החלוקה התעכב, כתוצאה מכך העלויות שלהן עלו - ועכשיו מגישים לנו את החשבון… ככה לא מורידים את יוקר המחייה בישראל".

סמנכ"ל נגב מטבחים, רון שגב, אמר כי העלאת שני התעריפים במקביל מהווה "קנס כפול" ומחה על כך שהעול ייפול רק על המפעלים הקטנים והבינוניים, משום שהגדולים, כאמור, אינם משלמים את תעריפי השיווק והחלוקה.