אחרי 17 שנה: רפי טטרקה פורש מתש"ן על רקע "תחושת מיצוי"

טטרקה, אחד המנהלים הוותיקים והמוערכים בחברות הממשלתיות, העביר את תש"ן לרווחיות ומיגר את מינויי המקורבים והאי-סדרים בחברה

רפי טטרקה /  צילום תמר מצפי
רפי טטרקה / צילום תמר מצפי

מנכ"ל תש"ן הממשלתית ב-17 השנים האחרונות, רפי טטרקה, הודיע היום (ב') לדירקטוריון החברה על כוונתו לפרוש מהתפקיד באמצע השנה. טטרקה, אחד המנהלים הוותיקים והמוערכים בחברות הממשלתיות, הסביר את פרישתו בתחושת מיצוי אישי ובכך שהחברה מיוצבת ובעלת אופק רגולטורי, תכנוני ועסקי.

על-פי ההודעה על הפרישה, חברי דירקטוריון החברה הביעו בישיבה הערכה רבה לטטרקה על פעילותו בתש"ן, שהניבה למדינה דיבידנדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים. גורמים בתחום אומרים כי טטרקה קיבל לידיו חברה ממשלתית עבשה ומוצפת במינויים פוליטיים ואי-סדרים, והפך אותה במהלך השנים לחברה מודרנית המתנהלת באופן תקין.

טטרקה, יליד 1950, שירת 3 עשורים בשב"כ והגיע לראשות אגף המבצעים ולתפקיד סגן ראש הארגון. בשנת 2000 התמודד על ניהול תש"ן וזכה. ניהול תש"ן כולל גם את החברה-הבת קו מוצרי דלק (קמ"ד), האחראית לתכנון, בניית ותחזוקת תשתיות האחסון והולכת הדלקים שאותן מנהלת תש"ן. מחזור הפעילות של שתי החברות ב-2015 היה 370 מיליון שקל, ומספר העובדים עמד על 350.

על-פי ההודעה על פרישת טטרקה, הוא אחראי להפיכת החברה מחברה מפסידה לחברה רווחית, ש"פעלה להסדרת פעילות הבטיחות ואיכות הסביבה, שיפרה משמעותית את נוהלי הטיפול באירועי חירום ועוד. דוח מבקר המדינה 67א' שהתפרסם לאחרונה קבע כי החברה פועלת בצורה אחראית ובמינהל תקין, וכי לא נפל כל רבב בפעילותה ובהתנהלותה".

ההודעה מפרטת גם את חלקו של טרקה בהכנת תוכנית "קרקעות הצפון" לסגירת 3 חוות מכלים ישנות הנמצאות במטרופולין חיפה - אחת מהן על קו המים, מדרום לקריית חיים - ולהקמת חוות מכלים מודרנית שתחליף אותן. כמו-כן היה טטרקה בעל תפקיד מרכזי באספקת מקורות אנרגיה למשק עם הפסקת זרימת הגז המצרי ב-2012.

"החברה פעלה והכינה מבעוד מועד מקטעי צנרת חליפיים, שעתידים היו לשמש אותה באירועי חירום", נכתב בהודעה. "מערכת צנרת הדלק התת-קרקעית בפריסה ארצית איפשרה במשבר הגז של אותה שנה לספק מזוט וסולר להמשך תפעול של משק החשמל והאנרגיה בישראל, וזאת בלא שהיו כל הפסקות חשמל מסיבות של אי-אספקת דלקים". 

דוח מבקר המדינה שפורסם השנה בעניינה של תש"ן, ציין כי הליקויים המרכזיים בפעולת החברה נובעים ממחדלים של רשויות שלטוניות שפגעו בפעילות החברה: היעדר מסגרת חוקית ורגולטורית ברורה למשק הדלק, בין השאר חקיקת חוק להסדרת משק הדלק ואי-גיבוש תוכנית אב למשק האנרגיה; אי-השלמת תוכניות מתאר לתשתיות במפרץ חיפה, שיאפשרו את איחוד חוות המכלים של תש"ן; איסור שהשיתה רשות הכבאות על ביצוע עבודות לצמצום הסכנות בחוות המכלים ליד קריית חיים; ועיכוב של 4 שנים במתן היתר בנייה מעיריית חיפה להחלפת צנרת.