שנת פדיונות: 11.3 מיליארד שקל נפדו מתעודות הסל ב-2016

נכון לסוף דצמבר מנהל שוק תעודות הסל נכסים בהיקף של כ-96 מיליארד שקל, ירידה של מעל 7% ■ פדיונות מצרפיים של יותר מ-18 מיליארד שקל בשוק קרנות הנאמנות בשנה החולפת

פנסיה  / צלם: פוטוס טו גו
פנסיה / צלם: פוטוס טו גו

שנת 2016 הייתה שנה שלילית שנייה ברציפות עבור מנהלי קרנות הנאמנות, שספגו פדיונות מצרפיים בהיקף מצטבר של יותר מ-18 מיליארד שקל. פדיונות אלה הובילו את השוק כולו לסך נכסים מנוהלים בשווי של כ-214.1 מיליארד שקל - ירידה של כ-6.5% ביחס לשווי הנכסים שנוהלו בשוק זה כשנה אחת קודם לכן, ערב תחילת 2016, אז ניהלה התעשייה כ-229 מיליארד שקל.

"הירידה הנה תוצאה של פדיונות במהלך השנה, בסך של כ-20 מיליארד שקל (כולל גופים שלא בטבלה הרצ"ב, ר' ש'), בצירוף תשואה חיובית בסך של כ-5 מיליארד שקל, אשר קיזזה חלק מהותי מירידת השווי", אומר גורם בשוק.

בכל אופן, מדובר בשנה שנייה ברציפות של התכווצות בסך הנכסים בקרנות הנאמנות, "שניהלה בשיאה מעל 270 מיליארד שקל, באוקטובר 2014", אמר אותו גורם, והוסיף: "מתוך כ-41 מיליארד שקל הנכסים שזרמו החוצה מהתעשייה בשנתיים אלה, 37 מיליארד שקל נפדו מהקרנות הכספיות".

בקרנות הכספיות מנוהלים כיום נכסים בשווי מצרפי של כ-18.9 מיליארד שקל בסך הכול - לעומת סך של כ-27.4 מיליארד שקל בסוף 2015 וסך של יותר מ-54 מיליארד שקל בסוף 2014.

בכל מקרה, ב-2016 נרשמה מגמת פדיונות ניכרת גם בקרנות המסורתיות, שמהן נפדו כ-9 מיליארד שקל, כולל גופים שלא נכנסו לטבלה הרצ"ב. זאת, בהמשך לפדיונות כוללים של כמעט 11 מיליארד שקל שנרשמו בקרנות המסורתיות, לא כולל הקרנות המחקות, בשנת 2015.

אגב, ב-2014 רשמו הקרנות המסורתיות גיוסים בהיקף כולל של כ-23 מיליארד שקל, שכמעט ונמחקו בשנתיים שבאו לאחר מכן. כמו כן, הקרנות המחקות סגרו את 2016 בפדיון כולל של כ-2.2 מיליארד שקל, אומר אותו גורם, שמוסיף: "בכך הקרנות המחקות רושמות את השנה הגרועה בתולדותיהן".

כך או כך, הוא מפרט, "על אף הסנטימנט השלילי, שלושה אפיקים הצליחו לרשום השנה גיוס חיובי: הקרנות הקונצרניות (שגייסו כ-2.7 מיליארד שקל), הקרנות הגמישות (שגייסו כ-1.8 מיליארד שקל) וקרנות מניות בארץ (שגייסו כ-1.2 מיליארד שקל)".

כמו כן, הוא מציין, "קרנות אג"ח כללי, שגייסו בעשרת החודשים האחרונים של השנה סכום מצטבר של כ-3.2 מיליארד שקל, סגרו את השנה בפדיון כולל של כ-1.6 מיליארד שקל, לאחר פתיחה קשה ופדיונות של כ-4.8 מיליארד שקל בחודשיים הראשונים של השנה".

עוד הוא מפרט, כי "קטגוריות נוספות שבלטו השנה בפדיונות היו הקטגוריות הסולידיות: קרנות כספיות (שפדו כ-8.5 מיליארד שקל), קרנות אג"ח מדינה (שפדו כ-7.4 מיליארד שקל) וקרנות שקליות (שפדו בשנה החולפת כ-6.3 מיליארד שקל)".

ומה לגבי חודש דצמבר? בחודש שעבר פדתה תעשיית קרנות הנאמנות כ-520 מיליון שקל נכסים. 280 מיליון שקל גויסו בקרנות מסורתיות, למול כ-240 מיליון שקל שנפדו מקרנות מחקות וכ-560 מיליון שקל שנפדו מהקרנות הכספיות. ומה הוביל את הגיוסים בקרנות המסורתיות? האפיק המוביל בגיוסים באופן בולט היה קרנות אג"ח כללי (שרשמו יצירות בהיקף כמיליארד שקל), בעוד שהאפיקים המנייתיים בארץ ובחו"ל, אפיק הגמישות והקרנות הקונצרניות - גייסו כל אחד 200-300 מיליון שקל. מנגד, האפיקים המובילים בפדיונות בקרב הקרנות המסורתיות היו קרנות אג"ח מדינה (שפדו כ-1.2 מיליארד שקל) וקרנות אג"ח שקליות (שפדו כ-780 מיליון שקל).

יחד עם זאת, בשוק ממשיכים ומספרים, כי "שנת 2016 הייתה שנה חיובית למשקיעים בה, כאשר כל האפיקים הניבו תשואות חיוביות והתשואה הממוצעת הכוללת הסתכמה ב-3.1%. בלטו לחיוב האפיקים המנייתיים והקרנות הגמישות". עוד מציינים בהקשר זה, כי "סביבת הריבית הנמוכה הוסיפה לגרום לכספים לצאת מהקרנות הסולידיות, ולהביא להתכווצות שנה שנייה ברציפות בסך נכסי התעשייה. חלק מן הכספים עברו לנכסי סיכון בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, בראשם קרנות אג"ח קונצרניות".

אגב תשואות, בית ההשקעות מיטב דש חזה היום כי קופות הגמל השיגו בשנת 2016 תשואה ממוצעת חיובית של כ-3.6%, לאחר שבדצמבר רשמו תשואה ממוצעת של כ-0.8%. במיטב דש העריכו כי "התשואות החיוביות נבעו בעיקר מעליות השערים שנרשמו בשוקי האג"ח הקונצרניות בישראל, ומהעליות שנרשמו במדדי המניות בחו"ל ובמדדי המניות ה'משניים' בת"א".

כך או אחרת, המספרים שבהם דנו עד כה הם המספריים המצרפיים, ואולם, השנה החולפת הייתה שנה שלילית וקשה עבור רוב השוק, אך בוודאי לא עבור כולו. כך, מול שלושת הפודים הגדולים ביותר בקרנות המסורתיות - הראל פיא, אקסלנס ואלטשולר שחם - שפדו בקרנות המסורתיות כ-4.7 מיליארד שקל בכל אחת משתי הראשונות וכ-4 מיליארד שקל בשלישית, היו שתי חברות מנהלות כוכבות, שסיכמו שנה מצוינת בכל קנה מידה: אילים ומור.

נתמקד תחילה בשתי המגייסות הבולטות, ובראשן אילים, שגייסה בשנה החולפת מעל ל-4.7 מיליארד שקל, כולם בקרנות מסורתיות. לדברי קובי שגב, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות, שנת 2016 היא "שנת שיא לחברה", וזאת כ"תוצאה מדירוגים גבוהים ובולטים לאורך זמן במערכות הדירוג של הבנקים, והאמון של יועצי ההשקעות והציבור בקרנות אילים". הוא הוסיף, כי "הפורטפוליו של אילים אינו כולל מוצרים גנריים כגון קרנות כספיות או מחקות, משום שבהם אין ערך מוסף לניהול ההשקעות וליכולות של אנליזה ומחקר". ב-2015 אילים רשם גיוסים נטו של כ-1.1 מיליארד שקל. בסוף 2016 אילים היא חברת קרנות הנאמנות התשיעית בגודלה בשוק.

המצטיין השני הוא בית ההשקעות מור. לאחרונה התבצעה עסקה בקרב הבעלים: שתי משפחות השותפות בו רכשו החוצה את השותף השלישי. ב-2016 גייס מור כ-4.2 מיליארד שקל, וזאת בהמשך לגיוסים של יותר מ-2.3 מיליארד שקל שרשם ב-2015. כיום כבר מדובר בחברת הקרנות השמינית בגודלה בשוק.

עוד נציין לחיוב את מיטב דש, שמצטיינת במיוחד על רקע היותה אחת מחברות הענק בשוק. ב-2016 גייסה החברה כ-2.2 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות - שונה לחלוטין ממה שרשמו יתר חברות הניהול בעשירייה הראשונה (להוציא, כמובן, אילים ומור).

רפי ניב, מנכ"ל מיטב דש קרנות נאמנות, אמר כי "אנחנו החברה הגדולה היחידה שהצליחה לגייס כספים לקרנות הנאמנות המסורתיות שבניהולה ב-2016", משום "הדירוגים הגבוהים שלנו בכל מערכות הדירוג הבנקאיות, שבודקות הן את התשואות והן את רמות הסיכון".

בימים האחרונים נודע כי קרנות מנורה מבטחים פיננסים יפסיקו להתקיים כמותג נפרד, והקרנות המחקות של בית ההשקעות, שיחדל מלהתקיים, יירכשו על-ידי מגדל שוקי הון, והיתר - רוב העסק - ימוזג לתוך חברת קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם.

פדיונות גם בתעודות הסל

הפדיונות מאפיינים לא רק את שוק קרנות הנאמנות בכללותו, ואת שוק הקרנות המחקות הפסיביות בפרט, כי אם גם את השוק המתחרה והדומה, שוק תעודות הסל. איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר מסר היום, כי "בשנת 2016 נפדו 11.3 מיליארד שקל משוק תעודות הסל", שמנוהל על-ידי ארבע חברות ניהול - של מיטב דש, של אקסלנס, של פסגות ושל הראל. בדצמבר נפדו משוק זה כ-770 מיליון שקל.

כך, מוסיפים באגוד, "נכון לסוף דצמבר 2016 מנהל שוק תעודות הסל נכסים בהיקף של כ-96.1 מיליארד שקל, ובשנה זו נפדו בסך הכל כ-5.7 מיליארד שקל מתעודות על מניות בחו"ל וכ-3.7 מיליארד שקל מתעודות פיקדון".

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באגוד, מדובר בירידה של כ-7.1% בסך הנכסים המנוהלים בתעודות הסל, "לעומת כ-103.5 מיליארד שקל שנוהלו באמצעותו בסוף שנת 2015, וזאת לאור מגמת תנודתיות במרבית בורסות העולם, חרף התיקון שבוצע בשוקי ההון לקראת סוף שנת 2016". בשיא, ניהל שוק תעודות הסל בישראל כ-121.6 מיליארד שקל, וזה קרה בפברואר 2015.

עוד עולה מהנתונים שמציג סולומון, כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל נכון לסוף שנת 2016 די דומה לשנת 2015. כ-27.5% מושקעים במדדי מניות בארץ, בהיקף כספי של כ-26.5 מיליארד שקל; כ-39% מושקע במדדי מניות בחו"ל, בהיקף כספי של 37.5 מיליארד שקל; כ-22.5% מהענף מושקע באג"ח בארץ, בהיקף כספי של כ-21.5 מיליארד שקל; והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל, בתעודות ממונפות, בסלי מדדים ובתעודות פיקדון".

"ואולם", מוסיף סולומון, "אם נשווה לשנים קודמות, הרי שישנה ירידה חדה בשיעור ההשקעות באפיק מניות בארץ, מה שפוגע בנזילות ובמסחר בבורסה בישראל, מאחר שתעודות הסל אחראיות על כשליש מהמחזור במסחר במניות, וכחמישית מהמחזור באג"ח קונצרניות", לטענתו.

השוואה רב שנתית לפי מנהל
 השוואה רב שנתית לפי מנהל

הגיוסים והפדיונות בשוק קרנות הנאמנו
 הגיוסים והפדיונות בשוק קרנות הנאמנו

צרו איתנו קשר *5988